בתשובה לעומר, 19/04/21 5:38
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 736091
אני לא יודע אם אנו מדברים על אותו דבר, אבל כשכתבתי על דברים שהייתי רוצה לדעת על הקורונה התכוונתי למידע סטטיסטי עובדתי בדוק מן השטח המאשר או מפריך את ההשערות שלנו ולא להשערות שלנו. אני אולי חטאתי בכך שערבבתי השערות שלי עם השאלות ובכך הסטתי את הדיון מן הנושא העיקרי שהוא שבעצם איננו יודעים.
אני לא רואה טעם לבוא בטענות להמון על התנהגות לא זהירה. ראיתי את ההתנהגות הזאת כאשר המגיפה היתה בעלייה ולא היו חיסונים. מדוע צריך לצפות למשהו אחר כאשר המגיפה בנסיגה ורוב הציבור מחוסן?
אני גם לא חושב שיש טעם להציע הצעות שאינן בנות ביצוע. גם אני חושב (וחשבתי כך גם קודם) שצריך לצמצם את התעופה הבינלאומית ולהקטין מאד את הצפיפות במוסדות החינוך. הצעות לסגור את נתב"ג או להמשיך את ה"חינוך הביתי" ללא מסגרת של קיימות, אינן עוזרות.
גם בלי אזכור של וירוסים אחרים וסכנות נוספות, ברור שהקורונה היא אתנו לטווח ארוך. הגל הבא כבר הולך ונבנה בימים אלו של שפל בין גלים. איש אינו יודע מתי יבוא ומה יהיו תכונותיו. הוא יכול להיות מאד מתון וניתן לשליטה בגלל ירידת רמת החיסון והוא יכול להיות מעריכי ומסוכן בגלל הופעת וריאנטים אלימים.
בכל מקרה הצורך אינו בהטפות מוסר להמון שאינן מועילות, בפרט כאן אצלנו, היכן שנסיבות פוליטיות וחברתיות הרסו כל מרקם של שכר ועונש בנידון.
מה שנדרש הוא בדיוק מה שתארת ללא הגזירות הקיצוניות: מדיניות ממשלתית מסודרת של בקרה ושליטה במגיפות.
בזמנו, כתבתי, (בלא שהדבר הותיר רושם רב) על קשיי הייצור ההמוני כפקטור מרכזי וזה בדיוק מה שקורה היום. בעובדה, אין היום אף יצרן שברשותו מאגר בלתי מוגבל של חיסונים שיספק את הדרישה הגלובלית. הצלחתה של ישראל בדיכוי המגיפה לא באה בגלל משטר ציבורי של פיקוח ובידוד. זה היה די כושל. לפעמים באשמת הממשלה ולפעמים שלא באשמתה. ההצלחה באה בגלל זיהוי הבעיה באספקת החיסונים, חתימה ורכש מוקדם ויצירת קשרים שהביאו לאספקת חיסונים בכמות גדולה בדיוק ברגע הקריטי.
הצלחה זו של נתניהו ומערכת הבריאות בישראל מתווה את אחד הכיוונים המרכזיים של המדיניות הממשלתית הנדרשת: מעקב אחר השתנות הוירוס והתארגנות לעדכון החיסון והרחבת הטווח שלו.
במקום לרדוף אחרי מתעטשים ברכבת יש לבסס מוסד מסודר של בקרת מגיפות (CDC) שיפעל באורח קבע ויהיה איזון למדיניות פופוליסטית של פוליטיקאים ורופאים כוכבי תקשורת.
המספר הנמוך מאד של נדבקים, צריך לאפשר הסדרה ותיקון של מערכת מעקב אפידמיולוגי שפוייה ואפקטיבית וגם מערך בדיקות ופיקוח על גבולות המדינה.
לסגירת המעגל, אכתוב שהייתי שמח לראות ריסון של התעופה הבינלאומית (בעיקר ע"י ייקור דרסטי של מחירי הטיסות שצריכים לממן לא רק את הדלק אלא גם את שירותי הביקורת והבידוד בשדות התעופה) וגם המשך של שיטות לימוד מרחוק שיאפשר פיצול כיתות גדולות ליחידות קטנות יותר. אבל אני לא חושב שהדרך היא להטיל מהפכות רדיקליות לתוך חברה משוסעת, נון-קונפורמיסטית ומבורדקת. השלב הראשון צריך להיות האחדה וטיפוח צייתנות וקונפורמיזם, אם משמעותם אחריות חברתית, על חשבון אנרכיה של אינדיבידואליזם ו/או פלגנות חסרות רסן וחסרות צידוק.
ממשלות יכולות לטעות והן עושות זאת לעתים קרובות. גם המחיר אינו קל, כפי שראינו כאן בישראל. זה לא צריך להיות הצדקה לאנרכיה חסרת אחריות וקטסטרופלית כפי שראינו בארה"ב של טראמפ בנושא הקורונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 736099
מידע סטטיסטי בדוק-
אתמול, עם כניסת התקנות החדשות לתוקף, הואיל מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה לפרסם בדו"ח היומי שלו מה שהוצע כבר לפני שנה, והיה לי ברור כבר אז ואשר התקבל כקונסנזוס בעולם באוקטובר - שההדבקה בחללים סגורים ולא מאווררים (וגרוע מזה- עם מיזוג מרכזי) גדולה עשרות מונים מאשר ההדבקה באוויר הפתוח.
אני רוצה להתעכב על המשמעות- הרי הכל מתנקז בסוף למקדם ההדבקה. בחללים סגורים וצפופים, נגיד אוטובוס בינעירוני, מקדם ההדבקה יכול להיות 20 (אוטובוס הנזירים). אבל אם אתה פותח את החלונות הוא יצנח, ואם כולם עוטים מסכות ויש הגנה של 80% בזכות החיסונים הוא יהיה קטן מ 1 גם באוטובוס.

מדיניות ממשלתית מסודרת של בקרה ושליטה במגיפות-
ברור שזה המצב הרצוי. הדוגמה ללמוד ממנה היא טאיוואן, פרטתי בתגובה 719187. אבל אצלנו הלכו לכיוון ההפוך. בתאוריה הכל מוגדר ומסודר אבל בפועל פרטאץ' מהזן המזרח תיכוני עם המוטציה הישראלית.
אם מסתכלים על התפתחות הנחיות הממשלה בשנה האחרונה בהתאמה למקדם ההדבקה בפועל אז התבנית היא הידוק מאוחר וחזק, ואז שחרור הדרגתי שגם הוא מאוחר, והגרוע מכל- השחרור נמשך גם כאשר מקדם ההדבקה חוזר לעלות.
לאחרונה מקדם ההדבקה מסתובב באיזור 0.7 (שיא מקומי של 0.8 בעקבות ליל הסדר) אחרי שעלה מאזור 0.5-0.6 בעקבות ההקלות מלפני חודש. 0.7 זה בסדר, אבל ההקלות נמשכות, ועונת המזגנים מתקרבת. לפי התבנית הקיימת הממשלה תמשיך בהקלות עד שמקדם ההדבקה יעבור את ה 1, שזה כמובן מאוחר מדי. כולי תקווה שהממשלה תשבור את התבנית הזאת אבל אני לא רואה לכך סיכוי גדול.

____________
לא ממש קשור, אבל אם אני כבר מדבר על קורונה- הצטננות:
הילדים שלי הצטננו מספר פעמים בחדשים האחרונים ובכולן יצאו שליליים לקורונה. הבנתי שההצטננויות חזרו להיות נפוצות בארץ אחרי ההקלות.
אז איך זה שהילדים נדבקים בהצטננות כמה פעמים ובקורונה אף לא פעם אחת?
מספר הסברים אפשריים:
1. צעירים רגישים להדבק יותר בהצטננות (ולמבוגרים יש זכרון חיסוני).
2. וירוסי ההצטננות עדיין נפוצים הרבה יותר
3. מנגנון ההדבקה של וירוסי ההצטננות שונה (למשל- יותר על ידי משטחים ופחות אירוסול)
4. החיסון הספציפי נגד הקוביד.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 736103
_______________
לא צריך ללכת רחוק - מן הידועות בשפעת רגילה, שאני מניח שיותר דומה לקורונה מסתם הצטננות, ילדים הם גורם הדבקה (וסיכון) משמעותי, ובקורונה הם לא זה ולא זה. אז זה לא חדש שהתלות הגילאית של הקורונה שונה משל שאר מרעין בישין.

אגב, לגבי הצטננות, אני יכול לדווח ממש מהשבוע האחרון שגילי לא מנע ממני להידבק בעוצמה מבנותי הקטנות בצינון מעצבן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים