בתשובה לאריק, 21/04/21 7:25
לאסור בתנאי 736191
יש ספק בדבר סמכותה של הכנסת לוקק חוקה? הרי האסיפה המכוננת הסמיכה את הכנסת לעשות את זה.

מה זאת אומרת, "כל עוד אין חוקה"? הרי יש חוקה. לא אחידה, לא מאוגדת, אבל חוקה לכל דבר ועניין.
לאסור בתנאי 736195
זה שנוי במחלוקת.
האם הכנסת, כאשר היא מחוקקת חוקי יסוד, חובשת את כובע האסיפה המכוננת? (אני בדעה שכן, וגם רוב שופטי העליון)
האם אוסף חוקי היסוד הנוכחי מהווה כבר עכשיו חוקה? (נראה לי שלא, אפילו על פי החלטת הררי עצמה. האם ראית מומחה למשפט חוקתי שטוען שכן?)

באתר הכנסת תחת הכנסת כרשות מכוננת נטען שאין חוקה: "עד כה חוקקה הכנסת 14 חוקי-יסוד, שאולי יהוו בעתיד פרקים בחוקת מדינת ישראל, ושני חוקי-יסוד נוספים​ בהוראת שעה לתקופה מוגבלת..."
לאסור בתנאי 736200
מה זה משנה איזה כובע היא חובשת?

כן, אוסף חוקי היסוד הם חלק מהחוקה. נראה לי שהוא מומחה, וגם הוא...
לאסור בתנאי 736205
אני קורא בעיון את המאמר של פרופ' רובינשטיין. הוא בעיני ה-מומחה לעניין.

1. ככל שאני מבין אותו, זה משנה מאוד איזה כובע היא חובשת.
2. הוא מבדיל בין "חוקה מהותית", שיש לכל מדינה‏1 לבין חוקה פורמלית. להפתעתי הוא מכריז שיש לנו חוקה, אך חוקה שאינה שלמה. אני מתקשה להבין את המהלך שהביא אותו מהדברים בגוף המאמר לסיכום הזה. הרי הוא עצמו מודה על "היעדר הסכמה לאומית בנוגע לסוגיות יסוד מסוימות". אני לא מבין איך זה ש"מכלול ההסדרים הקבועים בחוקי-היסוד נהנים מ"עליונות" על פני חקיקה רגילה" הופך אותם לחוקה. האמנם הרמה הנורמטיבית היחידה מעל חוקים רגילים היא חוקה? אני חושב שכדאי שאשאל אותו על כך.

______________
1 חוקה לא כתובה. בלשונו של רובינשטיין: "כללי המסגרת" של השיטה, הנובעים מתוך המציאות החברתית הקיימת. להבנתי זה מה שהשופט ברק (ובעקבותיו שאר שופטי העליון) קרא לו "עקרונות היסוד של השיטה", וזה מה שמעלה את קצפם של המבקרים את האקטיביזם השיפוטי.
לאסור בתנאי 736214
לצורך העניין של הדיון הזה - למה זה משנה?

אני לא מכיר מושג אחר לחוקים שנמצאים מעל חוקים רגילים.
לאסור בתנאי 736217
>> לצורך העניין של הדיון הזה - למה זה משנה?

המחוקק לא רשאי לכונן חוקה. זו פררוגטיבה של האסיפה המכוננת.
אם כאשר הכנסת נותנת לחוק את הקידומת "חוק יסוד" היא אוטומטית חובשת את כובע האסיפה המכוננת- זה בסדר. אם לא- אז לא.
אני מסכים שהיא כן, אבל זו היתה שאלה שאתה שאלת, והקונצנזוס על כך לא מלא (חשין לא הסכים, ודוד טל הצטער בדיעבד על כך שנמנע ולא הצטרף לחשין).

>> אני לא מכיר מושג אחר לחוקים שנמצאים מעל חוקים רגילים

אם כך צריך להמציא מושג. גם רובינשטיין וברק מסכימים שלפני המהפכה החוקתית של שני חוקי היסוד מ 92' ופס"ד המזרחי לא היתה לישראל חוקה, ועדיין היו אז חוקי יסוד. מה היו חוקי היסוד לפני 1992? סתם חוקים עם קידומת מסולסלת? הרי החלטת הררי קבעה שהם הכנה לחוקה.
לאסור בתנאי 736234
לא הבנתי. למיטב הבנתי, המשמעות של חוקים בחוקה היא שהם חוקים שנמצאים מעל לחוקים רגילים, המשמעות של חוקה היא אוסף החוקים (והכללים) שנמצאים מעל לחוקים רגילים. איך חוק יכול להיות מעל חוק רגיל ולא חלק מהחוקה? מה הופך חוק בחוקה לשונה מחוק שאינו בחוקה ומעל לחוקים רגילים?
לאסור בתנאי 736243
גם אני לא הבנתי.

>> המשמעות של חוקים בחוקה היא שהם חוקים שנמצאים מעל לחוקים רגילים

נכון

>> איך חוק יכול להיות מעל חוק רגיל ולא חלק מהחוקה?

לוגית זה אפשרי שאין האחד מוציא את השני. אני לא יודע מה היה הסטטוס של חוקי היסוד אליבא דרובינשטיין וברק לפני האירוע המכונן של חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו שפתאום הפך את חוקי היסוד לחוקה. האם סתם חוקים רגילים עם קידומת מפונפנת? אם כן, זה מוזר לי שפתאום הם הפכו, בהצבעה רגילה בכנסת על עוד חוק יסוד אחד, מצפרדע לנסיך. ולא על פי ההליך של החלטת הררי שבמדבר שלו גררה הכנסת את רגליה 40 שנה.
לאסור בתנאי 736246
למיטב הבנתי, הם היו חלק מחוקה (לא שלמה) לפני זה, והפכו לחלק מחוקה (קצת יותר מלאה) אחרי זה, אבל הם תמיד היו חלק מהחוקה. אחרת לבתי המשפט, לכנסת ולממשלה אין שום סמכות. אני חושב שהשאלה עליה הם מנסים לענות היא כמה חוקה צריכה להיות מלאה על מנת שנוכל להגיד: "אנחנו רפובליקה חוקתית".
לאסור בתנאי 736253
הם לא היו חלק מחוקה כתובה. לא חלקית ולא שלמה, זה בטוח, כי לכל הדעות לא היתה למדינה חוקה לפני 1992. הם היו הכנה למזגן. השאלה שאני לא יודע לענות עליה היא מה המשמעות הנורמטיבית של הכנה למזגן.

במחשבה שניה על התמיהה שלי על הצפרדע שהפכה לנסיך- זה כל כך מתאים שבמדינת הפרטץ' תתקבל גם חוקה בפרטץ'. ממש דמיקולו.
לאסור בתנאי 736254
אני חולק על הטענה הזאת, לדעתי, תמיד היתה לישראל חוקה. אחרת בית המשפט העליון לא יכל היה לקבל שום עתירה נגד הכנסת (שלא יכלה להבחר) או הממשלה (שלא יכלה להתמנות).

דווקא הדרך של קבלת חוקה בשלבים בתהליך איטי נשמע לי עדיף על האופציה הצרפתית.
לאסור בתנאי 736264
תמיד היו בבג"ץ "עקרונות היסוד של השיטה"- שוב אני חוזר לבג"ץ "קול העם" (השופט אגרנט, 1953) ובג"ץ בז'רנו (השופט חשין האב,1949) שהכירו בזכויות יסוד שלא היו כתובות בשום חוק כעומדות ברמה נורמטיבית גבוהה משל החוק.
זה מה שפרופ' רובינשטיין קרא לו "החוקה המהותית" שיש לכל מדינה.
לאסור בתנאי 736249
הו, סוף סוף דיון איילי בהשערת הרצף. הידד.
לאסור בתנאי 736251
איך יכול? למשל:
חוק רגיל משתנה ברוב רגיל, חוק מהחוקה משתנה ברוב של 80 ח"כים לפחות, חוק 'מיוחס' משתנה ברוב של 65 ח"כים לפחות. הנה ככה יכול.
לאסור בתנאי 736261
אני לא חושב ששריון של חוק מקנה לו מעמד נורמטיבי גבוה יותר משל חוק אחר. אדרבא- חלק מחוקי היסוד אינם משוריינים כלל.
לאסור בתנאי 736262
אני לא בטוח שנורמטיביות היא מילה נכונה בדיון על חוקים ומשפט.
לאסור בתנאי 736265
''הנורמות המחייבות'' זה ז'רגון של משפט חוקתי. ב''מעמד נורמטיבי גבוה יותר'' הם מתכוונים לעליונות.
לאסור בתנאי 736263
אם החוק המיוחס עליון על חוקים אחרים, אז הוא חלק מהחוקה, אם לא, אז לא. בלי קשר לכמה חברי כנסת צריך על מנת לשנות אותו.
לאסור בתנאי 736266
אתה שאלת איך אפשר, ענו לך, ואז הגדרת גבולות גזרה חדשים כדי שיראו את התיזה שלך שאי-אפשר.
הבה נגדיר מראש שטאוטולוגית יש רק חוקים רגילים או חוקה בעולם הקטן שלנו, ואז באמת לא יהיה על מה לדון.
לאסור בתנאי 736272
איפה הגדרתי גבולות גזרה חדשים?

לא נראה לי שעקבת אחרי הדיון. אריק כתב: "אני לא מבין איך זה ש"מכלול ההסדרים הקבועים בחוקי-היסוד נהנים מ"עליונות" על פני חקיקה רגילה" הופך אותם לחוקה. האמנם הרמה הנורמטיבית היחידה מעל חוקים רגילים היא חוקה?" ואני שאלתי: "אני לא מכיר מושג אחר לחוקים שנמצאים מעל חוקים רגילים." - אלה גבולות הגזרה שהיו ונשארו. אני לא מכיר מושג אחר שנמצא "באמצע" ולא מבין מה המשמעות של מושג כזה או איך הוא יתכן. בהקשר הזה, בהחלט מדובר בהגדרה בינארית, יש חוקים שנהנים מעליונות על חוקים אחרים וחוקים שלא. לראשונים, למיטב ידיעתי, קוראים חוקה. אני לא מכיר מושג אחר לחוקים הלאה או הגדרה אחרת לחוקה. בהחלט אפשר לחלק את החוקים לפי קטגוריות אחרות (למשל, חוקים עם חסינות וחוקים ללא), זה נשמע לי מובן מאליו ולא באמת מקדם את הדיון.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים