בתשובה לeasy, 30/04/21 19:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תגובה זו גורמת לי לחשוב על הרעיון הבלתי נמנע: יהיו אסונות. הרבה. יהיו תאונות דרכים, יהיו רציחות, תהיה פשיעה וכדומה. אנחנו יכולים לשלוט בתגובה שלנו, או לפחות בתגובה הציבורית-ביקורתית, ולא בתגובה הרגשית. כל עוד התהליכים עובדים - צריך להכיל אירועים ואסונות ולהבין שיקרו. להבין שעוד הרבה גברים ירצחו, הרבה נשים יאנסו, הרבה נכי צה"ל לא יקבלו את מה שמגיע להם והרבה ניצולי שואה יפטרו על סף רעב. השאלה היא האם התהליכים עובדים, והאם אנחנו חזקים מספיק, או ליתר דיוק, יש לנו כעם מספיק ארך רוח, כדי לחכות עד שהתהליכים לפתרון הבעיות יסתיימו. בהיבט של מירון, נראה שהתהליך הבירוקרטי הוא האשם הישיר: לא מפקד המשטרה הקטן בשטח ולא מנהיגי הציבור החרדים ולא אמיר אוחנה. ההליך הבירוקרטי שלוקח אירוע נתון, חריג בהיקפו ובאופיו, ומשית עליו בקרות לא מתאימות: הרבה גופים שונים עוסקים בניהולו (הקדשים ציבוריים, עמותה למקומות הקדושים, משרד הדתות, משרד הבריאות, וכמובן המשטרה ושלל גופי הסיוע האזרחיים). שלא במפתיע, זה מזכיר קצת את התנהלות הקורונה: עשרות גופים שונים טיפלו באירוע חריג בהיקפו ובאופיו והשיתו עליו בקרות לא מתאימות. *הכנס יבבה של אזרח ותיק כאן* אולי כל הבעיה היא בכלל תרבות הטוויטר שלנו. אנחנו כותבים תגובה - ורוצים 40 שניות אחרי כן תגובה נגדית. אנחנו לא משחקים יותר שחמט, אנחנו משחקים שח בזק. קרה אירוע במירון: כולם רוצים להדיח, לפטר, להתעצבן, לכעוס וכו'. שוב, כתגובות רגשיות זה בסדר גמור. אבל התגובה הציבורית-ביקורתית, זו שתשקע, צריכה להיות מתונה. בקצרה: צריך לצמצם עשרות גופי שלטון לא הכרחיים. ולא לפתוח "עמותה" במקומם שממומנת על ידי כספים ציבוריים (כן, משרד הרווחה והחינוך, אני מסתכל עליכם). פחות סמכויות אצל פחות גופים. צבא קטן וחכם. איך שלא תרצו לקרוא לזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם השלטון מצמצם את פעולותיו הרי שהמלכרים נכנסים בנעליו. איך אפשר למנוע הקמת מלכר שרוצה לחלק מרק ללא תשלום לעניים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגרום לכך שלא יהיו רעבים בישראל.אי-בטחון תזונתי, בשמו המדעי, זה דבר שמתקיים בשוליים בישראל. מאמצים ממשלתיים סבירים של משרד הרווחה לא אמורים לגרום לכך שבכלל נצטרך עמותות שיחלקו אוכל. אבל זה התייחסות לסימפטום ולא לבעיה. זה כמובן כולל גם נגישות לתשתיות לאוכלוסיות מוחלשות, פיתוח תעסוקה בשכר גבוה בפריפריה, קיצוץ קצבאות ילדים, קיצוץ הטבות במס לתרומות לעמותות, חינוך כלכלי לילדים ועוד ועוד.. לא אמרתי שזה יקח יום ולא יומיים. אבל אם התהליך יהיה נכון, העמותות שיכנסו בנעלי הממשלה לא יהיו קשורות לשירותים בסיסיים (אוכל, בטחון, תעסוקה) אלא רק כאקסטרה: למשל, המדינה תעשה את שלה ותגרום לכך שחלק מכריע של ילדים ילמדו אנגלית ברמה סבירה. מניח שיקומו עמותות שיעודדו ילדים ללמוד 5 יחידות. מדינה - בסיס, חברה אזרחית - אקסטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שרצוי שהמלכ"רים יתעסקו בחלק העליון של פירמידת הצרכים. השאלה היא האם המדינה באמת ממלאת את תפקידה בחלק התחתון של הפירמידה ? אני לא חושב שזה כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד רוצה להסכים, אבל יש בעיה אחת: הממשלה, כמעט אינהרנטית, הרבה יותר מסורבלת מעמותות. נכון שבשביל שעמותה תקבל כסף ממשלתי חלק מהסרבול כבר נכנס, אבל רק חלק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |