בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/05/21 16:08
על הזמן שעיבור עד הסבב הבא 738022
"מה שתמיד מביא לשקט הוא הסכם רגיעה"

אלו מילים מכובסות למה שקורה באמת. זה לא שהצדדים רק מסכימים על ״בואו כולנו נרגע״ ואין סעיפים נוספים בהסכמי הרגיעה. בסופו של דבר מה שמדבר זה שלושת ה - כ׳. כוח, כבוד וכסף.
מה שתמיד מביא לשקט זה איזו שקשוקה שפוליטיקאים ישראלים סוגרים עם הציר חמאס-מצרים-קטאר בה מובטח לאירגון הטירור תמיכה והזרמת כספים איתם הוא יכול לצבור ולרכוש כלי נשק שהוא יוכל להשתמש נגד אזרחים ישראלים בסיבוב הבא על פי המוזה והאינטרסים של האירגון.
במילים אחרות: השקט מגיע כשישראל נכנעת לטירור אחרי שהיא עשתה הצגות של רעש וצלצולים ומסכימה לשקט זמני עכשיו בעד מימונו, ביסוס אחיזתו ושיפורו של אירגון הטירור לטווח הרחוק.
על הזמן שעיבור עד הסבב הבא 738024
(כל הזכויות שמורות לבוב המיזנטרופ)

- טוק טוק
- מי שם?
- החמאס
- מה אתם רוצים?
- אם אפשר, אנחנו רוצים לבקש כסף לסיוע הומניטרי לרצועה.
- אתם רוצים סיוע? מה חסר לכם? מזון? תרופות?
- תביא כסף, נסתדר בינינו.
- אבל איך אני יודע שלא תקנו בכסף טילים?
- מילה של החמאס, הכסף הזה רק לתרופות, מה אתה לא סומך על מילה של ארגון טרור פונדמנטליסטי. "לא תענה רעך שקר", זה בקוראן או משהו.
- אז אני אתן לכם כסף, ואתם לא תירו עלינו טילים?
- לא אמרתי שלא נירה. רק שלא מהכסף שתתן לי. זה רק לתרופות ומזון.
- מבטיח?
- מילה של בכיר בחמאס.
- טוב, אני אתן לך כסף.
- תודה אדוני, תמיד נחמד לעבוד עם השמאל של ישראל.
- אני מהימין.
- אההה התכוונתי שמאל שלי - ימין שלך. ברור ימין. ברור.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים