בתשובה לDracula, 19/05/21 22:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש משהו בדבריו של דב. המהלך של הבחירות למועצת הראשות (ובהמשך לרשותה) ככל הנראה לא היה יוצא לפועל ללא הלחץ של עידן טראמפ. הלחץ הזה גרם לגרם לפלסטינאים לנסות להשתנות. החלשת הלחץ אפשרה לממשלת רמאללה להתנער מהרעיון (בסיועה הפעיל של ישראל). זה היה רק אחד הדברים שהעלו את המתח בירושלים ברמדאן. כמובן שישראל הוסיפה לחץ משל עצמה וטיפול מוצלח של המשטרה ומיקדה את תשומת לב כל העולם הערבי לירושלים (ואז גם הצליחה להפסיד שם בכמה מאבקים). את ההזדמנות הכפולה הזו ניצל החמאס. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי בהסבר הזה איך זה נותן לחמאס הזדמנות או הזדמנות כפולה (מה בחלון הזמן של השבועיים האחרונים הוא יותר ״נוח״ ומתאים לחמאס כדי לירות טילים על ישראל בהשוואה ללפני חודש) וגם לא הבנתי בהסבר הזה מה מנסה החמאס להרויח (אפשר כמובן תמיד לתת את התשובה שאומרת ״החמאס ינצל כל הזדמנות כדי סתם ככה להרוג יהודים״, אבל אותי התשובה הזאת לא משכנעת1). _________________ 1 כלומר, אין ספק שאירגון הטירור הרצחני רוצה ושמח להרוג יהודים, אבל זה נכון באופן כללי ולא מספק הסבר לאירועים / עונה על השאלה מה נשתנה מלפני חודש. אני מאמין שמדובר באירגון מרושע, מושחת ו-Morally bankrupt, אבל עם שאיפות פוליטיות, צרכים כספיים, אינטרסים, שאיפות אירגוניות ורצון לכוח ושליטה, בנוסף לרצון שלו סתם לרצוח רנדומלית יהודים ושההחלטות שלו מתי לירות ומתי להמתין / להתחמש בשקט נובע משלל שיקולים כאלה שאפשר לנתח אותם כשיקולים רציונליים (ולא סתם פעילות רנדומלית כי הם ״סתם מג׳נונים״2 שפועלים בכל הזדמנות בלי סיבה). 2 כלומר 2. ברור שהם מג׳נונים על כל הראש. אבל לא סתם. מג׳נונים מאורגנים ואידיאולוגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסמיכות של יום ירושליים, שיח ג'ראח, יום הנכבה והרמדאן סיפקה לחמאס את ההזדמנות "להגן על ירושליים", כך שמבחינת מעמדו הפוליטי/מדיני יש הגיון רב במלחמה. בינתיים עולה הרושם שהוא די הצליח בזה, אם כי קצת יותר הצלחה צבאית, שהוא בטח חשב שישיג, היתה יכולה להגדיל בהרבה את הרווחים. בעולם הנפלא שלנו, אני משער שרקטה שהתיה הורגת 30 ילדים בגן היתה מעניקה לחמאס הרבה נקודות זכות אצל אלה שנוהגים לחלק סוכריות במקרים כאלה. מאחר שגם לנתניהו יש רווח ברור מה"מבצע" (איזה מבצע? מוכרים טילים בחצי מחיר ולא סיפרו לי?), ייתכן בהחלט שהוא הבין היטב לאיזה כיוון העניינים הולכים כשאיפשר לבן-גבירים מחד ולשבאב הערבי מאידך, לחמם את הגיזרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. את ההסבר הזה הבנתי והוא נשמע לי לגמרי סביר. אבל איך אובמה... סליחה.... ביידן קשור לכל זה? מדוע היותו של טראמפ בשלטון היה יכול להיות גורם שמשנה את התגובה החמאסית ליום ירושליים, שיח ג'ראח, יום הנכבה והרמדאן שסיפקו לחמאס את ההזדמנות "להגן על ירושליים"... כל מה שתארת היה קורה גם עם טראמפ בשלטון. מה ההבדל מבחינת החמאס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא גררתי את ביידן הנה כך שאולי מוטב לתת לצפריר לענות, אבל המאמץ אינו גדול כך שאנסה את כוחי: לו הנשיא היה טראמפ החמאס היה חושש שבזכות התמיכה הבלתי מסוייגת שלו בממשלת נתניהו הוא ייתן לביבי יד חופשית. כלומר, בחשבון של החמאס למרות הההזדמנות לרווחים פוליטיים הם היו נרתעים בגלל החשש מהמחיר. במלים אחרות: עוצמת התמיכה של ארה"ב היא חלק לא מבוטל ממאזן ההרתעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חילופי השלטון הם חלק מהנסיבות. לא קשור לתפקוד. משהו דומי הרי קרה בכהונתו של טראמפ: העברת השגרירות לירושלים. החמאס נמנע משימוש בנשק תלול מסלול באותו זמן בגלל צעדות השיבה (שבמקור החלו כמחאות גם נגד החמאס). לשלב אותן עם ירי אלים לא הסתדר יפה והם הצליחו גם ככה לייצר לחץ על ישראל שנראה רע בעולם. עכשיו אין להם יכולת לצעוד נגד ישראל בגלל החומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(שבעה מיליארד שקל לא מספיק מבצע בשבילך? וכמובן, מה שמוכרים פה בחצי מחיר זה לא טילים, ואתה יודע היטב מי ישלם על זה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול להצביע על משהו ספציפי שנתניהו עשה כדי לחמם את הגיזרה? או שדעתך זו סיבתה איזה שהוא היגיון (שבעיני הוא מוזר) לפיו יש איזה שהוא רווח לנתניהו מהאירועים האחרונים, ולכן לא ייתכן שלא הוא גרמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום מידע סודי מעבר למה שפורסם בכל העיתונים על ה"הכנות", או חסרונן, בקשר לסנכרון המקרי של כמה תאריכים נפיצים, ועל הרוח הכללית המנשבת מבלפור בכיוון ריצוי המחנה הימני כדי ללכד את השורות. לדוגמא, אני לא חושב שנתניהו נתן אישית את ההוראה להציב את המחסומים בשער שכם, אבל אני בטוח שהיא תאמה את רצונותיו. חבל שאתה מסלף את מה שכתבתי. לא טענתי ש"לא ייתכן שלא הוא גרמם" אלא "ייתכן בהחלט ש.." מהנימוק שנתתי שם: בדיקה פשוטה של אלה שהרויחו מהמלחמה, הרחבה מתבקשת של follow the money המפורסם מווטרגייט. בניגוד לאחרים, אני בד"כ לא מתבלבל בין עובדות ("לא ייתכן") להשערות ("ייתכן בהחלט"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך שלא תגדיר ותבהיר את דבריך, אני חולק עליהם לחלוטין. המחשבה שיתכן שנתניהו תכנן משהו כזה לצרכיו, בעיני אינה סבירה לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם הוא תכנן ''משהו כזה'', יותר סביר בעיני שהוא רצה לחמם קצת את העניינים כדי להציף את הבעייתיות של הברית בנט-רע''מ, וזה הצליח לו קצת יותר מהמצופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לטעון את הטיעון ש״נתניהו תכנן משהו כזה לצרכיו״ בכמה רמות של עוצמה. גם אם אתה לא מסוגל להעלות בדמיונך את הטיעון בעוצמתו הגבוהה - נתניהו אומר למישהו מאנשיו להרים טלפון למישהו מאנשיהם ולסגור כמה פרטים (למרות שזה תסריט אפשרי), על בסיס שזו ספקולציה חסרת ראיות ולא יעלה על הדעת שנתניהו הוא עד כדי כך פסיכופט1, יש גם את טיעון ״התכנון מראש״ במובן של ״אינטרסים משותפים״ שהוא טיעון חלש וסביר יותר: 1) לנתניהו מדיניות מוצהרת של חיזוק החמאס ברצועה. 2) המדיניות הזאת מנומקת ומבוססת על אידיאולוגיה (חיץ בין עזה ליו״ש והחלשת הרשות הפלסטינית). 3) נתניהו קידם למעשה (וימשיך בעתיד אם יוכל) את התנהלות צינור הזרמת הכסף הקטארי לכיסי החמאס (ואז ביי פרוקסי לכיסי ספקי הנשק של החמאס). 4) לביבי והחמאס אינטרס משותף להמשך קיומו של הסטאטוס קוו בו החמאס חזק ושולט ברצועת עזה. אז אין צורך אפילו להרים טלפון לאף אחד. אין גם צורך לתכנן משהו ספציפי מראש באותו שבוע שלפני האירועים. המכונה של האינטרסים ההדדיים קיימת ותוכננה מראש כחלק ממדיניות ולאורך שנים. התסריט בו אירגון טירור מבצע פעולות כדי להשפיע על המציאות הפוליטית בישראל, לא רק שהוא לא ״איננו סביר לחלוטין״, אלא שהוא הלחם והחמאה של אירגוני טירור - הרג, אש, גופרית ואלימות כדי לשנות את המציאות הפוליטית למציאות היותר מועדפת עליך באמצעות טירור ואלימות. גם אם אתה לא מסכים, זה מאוד פשוט וסביר ואי אפשר להגיד שזה ״בלתי סביר לחלוטין״: - התוצאה של פעילות החמאס היא חיזוק הדבקת נתניהו לכיסאו. כנאמר ״בזכותם״. - אירגוני טירור משתמשים באלימות כדי לשנות את המציאות לתוצאות המועדפות עליהם. - ביבי והימין הישראלי, באופן מוצהר וגלוי, מעדיפים את החמאס חזק כי האלטרנטיבה היא הרשות הפלסטינאית. - בעלי אינטרס נוטים לעזור זה לזה. לא כי הם צ׳ילבות אלא כדי לקדם את האינטרסים והרצונות שלהם. ____________________ 1 מקרה קלאסי של ״הממותה במיטה״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי ורטר בהארץ טורח להזכיר למי ששכח שהחמאס ירה 1800 רקטות בשנים 2018-2019, שלא גלשו לעימות כולל מול החמאס והסתכמו בהצלחה בהפגזת דיונות ו'מעבדות נשק'. או כמו שלימדו אותי בטירונות - אין לא יכול, יש לא רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. זה טיעון אפילו יותר צנוע בעוצמתו. סתם אופורטוניזם של פוליטיקאי. אז יש לנו כבר שלוש רמות של עוצמה של טיעוני ״ביבי תכנן״: 1) טיעון נתניהו הפסיכופט1 - תכנן את פעולת החמאס והתגובה בדיוק בזמן הנכון. כמה פעולות פשוטות ואולי, מי יודע, שיחה של מישהו עם מישהו בצד השני בה סוכם דבר מה. 2) טיעון האינטרסים המשותפים בעקבות מדיניות נתניהו1 המוצהרת - אין צורך להרים טלפון לאף אחד כדי שבעלי האינטרס המשותף יפעלו לטובתך בדיוק בזמן הנכון. ״בזכותם״. 3) טיעון נתניהו האופורטוניסט3 - החמאס הוא אותו החמאס מלפני שנה או שנתיים ואין חדש תחת השמש. מה שהשתנה הוא התגובה הישראלית. לא היה צורך לתאם או לתכנן שום דבר מראש, אלא פשוט לנצל הזדמנות ולהגיב בתקיפות כי זה משרת צורך פוליטי. להגיד ששלושת הטיעונים הללו הם בדיוק באותה המידה ״בלתי סבירים לחלוטין״ זה, לדעתי, בלתי סביר לחלוטין. ____________________ 1 אם זה נכון, אז מפחיד שזה ראש הממשלה שלנו ושככה הוא מתנהל. 2 אם זה נכון, אז מפחיד שזה ראש הממשלה שלנו ושככה הוא מתנהל. 3 אם זה נכון, אז מפחיד שזה ראש הממשלה שלנו ושככה הוא מתנהל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |