 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבנתי, וכאמור - אני מסכים איתך לגמרי שאפשר וצריך לשפר את ההסברה. וגם אני מתעצבן שדיפלומטים ישראלים מחשבים את התנהלותם בעיקר לפי האפקט שיהיה לה במרכז הליכוד. אבל הבעיה הזו תתבטל בשישים אם הבעיה הגדולה יותר (מדיניות ישראל ביחס לפלסטינים) לא תפתר, ואם הבעיה הגדולה תפתר - לישראל יהיה קל בהרבה להסביר את עצמה. אז למה לבזבז אנרגיה על הבעיה הלא נכונה? מה עוד שעצם העיסוק בבעיה הזו הוא self defeating: הציבור גם ככה משוכנע שישראל צודקת, וכל בעיה בה היא נתקלת בזירה הבינלאומית היא תוצאה של אנטישמיות או הסברה קלוקלת. כל הוכחה נוספת לכך שההסברה אכן קלוקלת רק תחזק את העמדה הזו, ותוביל את ישראל למצב בלתי-ניתן להסברה (נגיד, אפרטהייד מלא בכל שטחה). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מוסכם: כאשר יהיו יחסי שוויון ואחוה בין מדינות האזור, כולל ההיא מנאום בר-אילן, ההסברה תהפוך להיות בלתי נחוצה (אני בטוח שלדנמרק אין צורך במערך הסברה רציני). השאלה היא מה עושים עד בוא המשיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה מסביר את הפער ביננו: אני חושב שגם הרבה לפני ימות המשיח יהיה טעם לעסוק בהסברה. מספיק שישראל תשאף בכנות למצב בו היא אינה שולטת במיליוני תושבים חסרי-זכויות ותדגים זאת במעשיה (כפי שהיא כבר פחות-או-יותר עשתה בעבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שהמצב העדיף הוא שיהיו פחות נושאים בעייתיים להסברה, אלא שזה שייך לויכוח אחר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |