בתשובה לדב אנשלוביץ, 24/05/21 14:17
ושוב פעם גנץ 738319
בוא ניקח באמת את מלחמת יום הכיפורים. אני מבין שלדעתך לא היה צורך לשאול על כוונות, אבל האם אתה חושב שגם את המידע ממרוואן לא היה צורך להביא בפני הממשלה?
ושוב פעם גנץ 738323
אפשר היה להביא את המידע ממרואן. אינפורמציה לא מזיקה אף פעם. לגבי מסקנה מהמידע, האם דיין שהיה אז שר ביטחון פחות מוסמך להעריך מראש אמן?
ושוב פעם גנץ 738351
מה לגבי ההתרשמות מאמינותו של מרואן? מה לגבי היעילות של האמצעים המיוחדים?
אני חושב שלשר הביטחון פשוט אין את הכלים שיש לראש אמ"ן כדי לשקלל את כל הנתונים, לנתח אותם ולהסיק מסקנות: הרבה מומחים. אני כמובן מסכים שהסמכות צריכה להיות של שר הביטחון.
ושוב פעם גנץ 738358
לכאורה. וראינו לאן אנו מגיעים כשאנו מאמינים ב"ליכאורה" הזה. הרי גולדה אמרה: "מה אתם רוצים ממני. אני לא מומחית. זה מה שאמרו המומחים". יש עניינים שאין להם מומחים.
ושוב פעם גנץ 738362
שים לב שאני לא מדבר על המומחיות של ראש אמ''ן עצמו, אלא של מערכת שלמה שהוא מפעיל. יש שם המון עבודה.
ושוב פעם גנץ 738363
חשוב על הדוגמה שנתתי קודם על מה שהיה יכול להיות לפני שהמצרים תקפו במלחמת יום הכיפורים. סאדאת אומר לרמטכל: הכן את הצבא למצב שבו יוכל להתחיל במלחמה, אבל אל תתחיל בטרם תקבל פקודה ישירה ממני. וסאדאת בעצמו מתלבט כי במידה רבה מדובר בהימור. ואחרי שהתלבט והתלבט, הוא פונה לרמטכ"ל ואומר: בטל הכל. או החל במערכה. איך "מערכת שלימה" יכולה לדעת מה יחליט סאדאת? הרי המערכת לא מכילה סנסורים בתוך מוחו של סאדאת, שיודעים עוד יותר טוב מסדאת עצמו מה יחליט.
ושוב פעם גנץ 738366
במקרה הזה היא לא יכולה לקרוא את המחשבות של סאדאת. אבל אם היא מיירטת את ההוראה הישירה להתחיל מחר בערב, יומינט או סיגינט, היא יכולה להעריך טוב יותר ממשה דיין אם ההוראה שיורטה היא אמיתית או ניסיון הטעייה.
ושוב פעם גנץ 738370
איני חושב שיהיה לי משהו להוסיף על מה שאמרתי, אבל מה זה יומינט ומה זה סיגינט?
ושוב פעם גנץ 738371
יומינט זה מודיעין אנושי, כמו מרוואן, וסיגינט זה מודיעין של איסוף אותות, כמו האמצעים המיוחדים.
ושוב פעם גנץ 738373
זה מגיע כמובן מ-SIGnal INTeligence ו-HUMen INTeligence.
ושוב פעם גנץ 738385
או מזהה פינוי של משפחות היועצים הסובייטים, מה שזוהה.
מלחמה היא לא רק מתן פקודה.
יש הרבה צעדים.
יש להם עלויות (ולו רק טלטול משפחות היועצים הסובייטים כדי לגרום לישראל לגייס מילואים סתם).
הצעדים לא ננקטים סתם.

חלק מצער נוסף, שבלי קשר לרמת הביטחון בפריצת מלחמה, יש צעדים שישראל יכלה לעשות מראש כדי להיות מוכנה יותר בלי עלות גבוהה.
היה אפשר להודיע על החשש לשטח.
היה אפשר לפתוח את הימ״חים ולגלות שהם ריקים (ואז לשקול אם למלא או לא).
ושוב פעם גנץ 738403
==> אינפורמציה לא מזיקה אף פעם.
ברור שאינפורמציה יכולה להטעות בדיוק כמו שמסקנות יכולות להטעות. הרי במלחמת יום כיפור היתה הטעייה והמצרים ריכזו את הכוחות במסגרת תרגיל צליחה "תחריר 41". אבל למעשה זה היה כיסוי למתקפה אמיתית.

אם שר הבטחון או הממשלה מסוגלת להתמודד עם מידע, אז היא מסוגלת להתמודד עם הערכות (שהם עוד סוג של מידע). אין סיבה טובה להסתיר אותן.

---
והנה ערך קצר ומעניין על מחלקת בקרה בחמ"ן. מתוך ויקיפדיה.

מחלקת הבקרה היא מחלקה קטנה‏1 באגף המודיעין בצה"ל. תפקידה הוא לבחון את הערכות המודיעין ואת תוצריו בגישה מקצועית ביקורתית לרבות פונקציית "פרקליט השטן" או ה"איפכא מסתברא"‏2 (מארמית: ההפך מסתבר), כלומר לבדוק דווקא את האפשרויות הנראות בלתי סבירות, לנסות ולערער על הערכות מקובלות בחטיבת המחקר ולהציע הערכות נוגדות‏3. המחלקה מוכוונת מקצועית על ידי חטיבת המחקר אך פועלת כגוף עצמאי באגף המודיעין כדי לשמר את החופש להציג כל הערכה ובקרה.

מחלקת הבקרה הוקמה לאחר מלחמת יום הכיפורים במסגרת יישום הלקחים בעקבות המלצות ועדת אגרנט. ראש המחלקה הוא קצין בדרגת אלוף-משנה, הכפוף ישירות לראש אגף המודיעין, ולא לראש חטיבת המחקר. בעבר מילאו תפקיד זה, בין השאר, יעקב עמידרור ועמוס גלעד‏1. ראש המחלקה, אל"ם רני, אמר בשנת 2008 בתשובה לשאלה האם היו מקרים שהערכת "איפכא מסתברא" התגלתה כנכונה:

אין לזה הרבה דוגמאות, כי אחרי הכל מדובר בחיל מקצועי עם כוח האדם האיכותי ביותר. אבל כן, הנסיגה מלבנון למשל. התחזיות המודיעיניות דיברו על גוג ומגוג בצפון, והמחלקה אמרה שהחזבאללה דווקא יהיה רגוע וישמור על שקט, מה שהתגלה כנכון ברוב התקופה שעד 2006.‏4

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים