 |
|
 |
||
|
||||
 |
יש פה איזה בעייה בטיעון שלך - יש חוק לקביעת קואליציה, מנדטים מהנשיא, ומה מותר ומה אסור. אתה מנסה לומר שיש לך טיעון כלשהו מעל לחוק, שטוען שזה 'לא הגיוני' לתת ראשות ממשלה וגו'. זה טיעון מאד בעייתי. במידה לא פחותה, לא הגיוני שלראש ממשלת מעבר שלא נבחר כבר כמה מערכות בחירות יהיו סמכויות אינסופיות כמו להחליט על מלחמה, או לכלוא מיליוני אזרחים בהית תוך מעקב שב''כ, או לנהל את מדיניותו על פי רב זקן של מגזר קטן. כנ''ל גם לא הגיוני שמפלגה של חמישה עד שבעה מנדטים מנהלת את וועדת הכספים כבר עשרים שנה, תפקיד שכמו שהבהרנו כאן לאחרונה מהווה שליטה כמעט מוחלטת על כספי המדינה כולה. ולא הגיוני שאוסלו עבר בגלל מיצובישי, ובאופן אחר ואולי אפילו אנלוגי יותר, לא הגיוני שקלינטון קיבלה יותר קולות מטראמפ ולא היתה נשיאה. אבל אלה חוקי המשחק - ויש הגיון רב בלשחק בתוך הלוח ולא לשבור את הכלים מתי שבא לך. גם לי סיטואציית בנט נראית מוזרה, אבל לדעתי היא רק אחת מתופעות הלוואי של ההתדרדרות ההרבה פחות רציונלית של הדמוקרטיה הישראלית והשחתתה על ידי שליט עם כח רב מדי, לזמן רב מדי, ותוך נזק עצום ורב תחומי. אם יתאפשר לי להתנבא - לכשהמוטציה המזיקה הזו תעלם מהפוליטיקה הישראלית, הרבה דברים יחזרו להיות יותר הגיוניים, וראשי הממשלה הבאים יהיו ממפלגות עם מספר לא-חד-ספרתי של מנדטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והעובדה שבנט הוא [יהיה] ראש ממשלה למרות שלא הוא קיבל את המנדט להרכבת הממשלה מדגדגת את החוקיות. המצב החוקי הזה נוצר לפי חוק מוטציוני חדש שנרקח על ידי ביבי וגנץ שנועד לאפשר לביבי להיות לא ראש ממשלה אבל עדיין עם חסינות של ראש ממשלה. אז זה כשר, אבל עדיין מסריח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרתי (וכאן זה גם נכון ביולוגית) - סירחון הוא עניין יחסי. בחוץ מסריח יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שבחוץ מסריח יותר לא אומר שאי אפשר להצביע על הסרחון שבפנים. להסרת ספקות: אני מאד מקווה שהממשלה המוקמת תצליח לשרוד, ובעיני היא עדיפה לאין שעור על האלטרנטיבה. אני גם מעריך את הויתורים של לפיד, ובה במידה בז לחזירות של בנט. הוא התגלה כסחטן לא פחות מוכשר מהחרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי מעניק להצלחה נקודתית אחת תארי דוקטורט כמו לאלה שמשכילים למנף את יכולתם כבר עשרות שנים. כרגע הם האבנים המתגלגלות והוא להקה של להיט אחד. ההיסטוריה תראה אם הוא גם יותר מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רולניק נכנס בליברמן, וגם הקדיש לו את כל הטור השבועי שלו ב"דה מרקר". עכשיו באים? איפה היית לפני שבועיים-שלשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, אותו רולניק שנכנס בלפיד כשזה היה שר אוצר בקמפיין שלו ושל דה מרקר שנמשך שנים, עד שרק לפני זמן קצר היכה על חטא והודה שהוא דוקא היה שר אוצר לא רע בכלל. אני מתחיל לזהות כאן דפוס? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רולניק ודה מרקר הקדישו בעבר הרבה כתבות לשחיתות של טוני ליברמן. התפלאתי רק על הטיימינג. למה הוא שתק בחודש האחרון והתעורר רק אחרי שסוכמה הקואליציה. כנראה זה כמו אצל האיראנים- יש השטן הקטן ויש השטן הגדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לליברמן יש יתרון אחד מז'ורי במשרד האוצר - טיפול בבעיה הכלכלית הכי חשובה במדינת ישראל יתקבל בתשואות אצל הבייס שלו, שלא לומר אפילו ירחיב לו את הבייס. מבחינה זו הוא עשוי להיות האיש הנכון במקום הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני: אחד ההישגים היפים של לפיד שם הולך להיגנז סופית: נבחרת הדירקטורים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ישחזר את שאר ההישגים היפים - דיינו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |