בתשובה לאח של אייל, 08/06/21 21:53
על זכות העלבון 739432
כמו שאמרת בחלק הראשון של תגובתך, קשה מאוד להוכיח את המסקנה ש״קידום שוויון בלשון יקדם את השיוויון במציאות״, ויש סיכוי לא רע שזה פשוט לא נכון ושטענה 1 (אפשר קישור?) מייצגת ממתאם ושלטענה 2 יש פתרונות פשוטים יותר משינוי השפה.

ובנוגע לטענות הרגשיות:
1. בעל ואישה - אוקי, גם אני לא הייתי רוצה להיות רכוש (גם לא בצורה סמלית). אבל מה הקשר לחוקי הדקדוק המגדריים שבדיון?
2. זכות העלבון - סבבה לגמרי. אבל האם זה פוגע בזכות שלי לשאול למה?
על זכות העלבון 739437
לגבי הטענות המעשיות. נכון.. ייתכן שהמסקנות שגויות. אז מה? כתבת "הזעם הוא על כך שזה מצטייר כאפליית נשים" וזה לא מדויק. זה לא רק "זעם על אפלייה" אלא רצון לשפר את מצב הנשים באמצעים שהן סבורות (אולי בטעות) שיעזרו.

לגבי הטענות הרגשיות.
1. זה לא רק "זעם על אפלייה", אלא רצון להתאים את השפה לחברה המודרנית. לשפה יש רבדים תרבותיים וחברתיים ורוצים להתאים אותה לתקופה המודרנית. כולל את חוקי הדקדוק. חוקי הדקדוק אינם קדושים, האקדמיה עצמה משנה אותם ואפשר לכלול גם שיקולים כאלו.
2. לגבי עלבון, אני לא מבין מה משנה הסיבה למה נעלבים. למה נמוכי קומה נעלבים מכך שקוראים להם "גמדים"? אינהרנטית אין שום דבר מעליב במילה גמד. אז זכותך לשאול למה. וזכותי להגיד: השאלה "למה" לא רלוונטית, בדיוק כמו שאיננה רלוונטית לגבי נמוכי קומה. ואולי אפילו רומזת שבעיניך ההעלבות מזויפת. האם זה מה שאתה רומז?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים