בתשובה לעומר, 08/07/21 10:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז בוא נזנח את טיעון המיזוגניה. אתה לא חושב שהטיעון ש"גבר" צריך לשתות אלכוהול "אמיתי" הוא טיעון שוביניסטי? שובינסטי בגלל מה שהוא מייחס לגברים, לא בהכרח בגלל מה שהוא מייחס לנשים. ייחוס תכונות מבוססות מין או מגדר זו לא בעיה שרק נשים מתמודדות איתה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת, בית הילל טוען שלא זאת בלבד שאין כאן טענה ש""גבר" צריך לשתות אלכוהול" אלא כמעט להיפך: כל גבר וכל אישה צריכים לשתות אלכוהול, מלבד אלה שיש להם פטור מסיבות בריאות (אה, כן, הריון הוא לא מחלה אבל גם בריאותה עובר שווה משהו). וואו, לו הייתי יודע איזה פתיל יתפתח כתוצאה מהערה חסרת חשיבות... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, זה ילמד אותך בפעם הבאה לשאול איפה אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים הרבה יותר מעניין מעוד פתיל אפיציקלי על שמאל וימין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן! עד היום אני זוכר איזה מקרה שישבתי עם חברה טובה באיזה מסעדה ולקינוח היא הזמינה אספרסו ואני הזמנתי תה. המלצר (או המלצרית, לא זוכר) שהביא את המשקאות כמובן הגיש אותם הפוך1, ולכשהעמדנו אותו על טעותו הוא הפנה אלי מבט בוז שכזה, שהוא זכור לי עד היום. 1 כבר אהה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה עוד לפני שביקשתם את החשבון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובצדק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ומי מהן בצדק? ______ זה יום התגובות האולי-ציניות-אבל-אולי-לא-כי-פו שאני לא מצליח להבין אם לנו הן אן לאויבינו, כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבט הבוז, כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאסטרי זן, לוחמי קונג-פו וסמוראים עזי נפש התמחו באמנות שתיית התה כהלכתה ולא ראו בזה שום פחיתות כבוד. ראה הוזהרת. ______ היום אני שותה גם אספרסו :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאצולה הבריטית כמובן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכ''ג כבר ניסח טוב ממני את התגובה שהייתי רוצה לכתוב לך. בכל מקרה - כן, אני מסכים איתך שהטיעון ש''גבר'' צריך לשתות אלכוהול ''אמיתי'' הוא טיעון שוביניסטי. וכמי ששונא וויסקי אבל אוהב קוקטיילים צבעוניים, אני מכיר היטב את התופעה שאת מתארת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הומו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פפפף, אתה סטרייט? מה, אתה לא גבר מספיק לשכב עם מישהו בגודל שלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמי ששנא ויסקי בגיל שלושים וחובב אותו היום (רק אם הוא משובח), אני יכול להעיד שזה בהחלט טעם נרכש, שלא לומר נרכש בייסורים. וזה מביא אותי לתיאורית הויסקי-אספרסו החדשה שלי - הייחוס ה'גברי' לשותי קפה מר וויסקי צורב הוא בעצם דוגמה נוספת ל-'תיאוריית ההכבדה'. בכך שהתגבר על ייסורי המשקאות המרים - ולאורך שנים, לא ביום אחד נרכש הטעם הרי - מראה הגבר הטווסי את יכולת העמידה שלו גם בקשיים שאין להם שום יתרון אבולוציוני אחר. אם התמודד עם קשיים אלה, אולי יתמודד בהצלחה גם עם החלפת חיתולים ולילות ארוכים ללא שינה עם תינוקות בוכיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, בטח. המינגווי למשל1. ____________ 1 היה מעדיף להתפוצץ מירי ארטילרי ולראות בחצי השניה האחרונה של ההכרה שלו את אבריו המרוטשים מועפים לכל עבר מאשר להחליף חיתול לתינוק בוכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הפסקה האחרונה כיוונה בדיוק לאירוניה הזו. ב. ועדיין, מסתבר שעבור מי שחשוב להמשך הגנום, זה בכל זאת עובד לפרקים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |