בתשובה לeasy, 13/07/21 0:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הייתי שמח אם השופט היה דוחה את הפנייה הקנטרנית ללא דיון וללא בזבוז זמנו של ביה''מ. זה כנראה לא יקרה. יחד עם זאת, מותר לתהות על ערכו האמנותי של המוצג הזה. גם לי יש בטן מלאה על המקפידים בכבוד הדת והרבה פחות מקפידים בכבוד חבריהם והמדינה בכלל. אבל אני לא יודע להפיק מן המחאה הזו תצוגה בעלת ערך אמנותי. לענ''ד, גם האומן הנזכר לא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנחש שלא ראית את התערוכה והמיצג אשר בה. לעניות דעתי מדובר ביצירת אומנות בעלת ערך ואני נהנתי ממנה. ככלל, הייתי רוצה שאמנות שמגבילה את עצמה מראש למוזיאון, לגלריה או לכל מתחם אחר שמיעד עצמו לאמנות ולמעוניינים בה, תהיה חסינה מפני כל טענה על פגיעה ברגשות הציבור (להבדיל מאמנות רחוב שכופה עצמה על המרחב הציבורי). מי שמרגיש שרגשותיו עלולים להפגע כתוצאה מצפייה (או מהאזנה או מכל צורת חוויה אחרת) באמנות של אנשים חסרי רגישות, לא חייב להכניס את עצמו למצב כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. כמובן לא ראיתי. מה היה שם מלבד שריפת פתק ועליו אותיות? יש איזה טרנד ישראלי שבו אנו עסוקים כל הזמן בהטרדת שלוות נפשו של הזולת. אני לא חולק עליך שזה פסול לצנזר אמנות בגלל רגישותם המקודשת של ישראלים פריווילגים. אני טוען שעצם זה שאתה מרגיז מישהו אינה הופכת את המעשה לאמנות. ממה בדיוק נהנית כל כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיצג היה מורכב מארבעה סרטי וידאו שהוקרנו באולם שהכיל פריטים ותמונות שמתקשרים לסרטים. הסרט הראשון צולם בצפון נורווגיה, השני ביער ביפן, השלישי בגליל בישראל והאחרון בנגב בישראל. בכל סרט האמן מבצע פעולות שונות שמתכתבות עם הטבע שמסביב ובמקרה של הסרט הראשון עם השלג והקפאון. האקט של שריפת הדפים של שעליהם השם המפורש (בדיעבד, נראה לי יותר מעליב השימוש בדפים האלה כווילונות לחלונות) מתפרש אצלי כנסיון לגייס את אלוהים כדי להתגבר על הקור, אבל כל אחד יכול לפרש כרצונו. בכל מקרה, מדובר על מספר שניות מתוך סרטים שנמשכים כ-20 דקות. אני אישית נהניתי מהחוויה האסתטית, מהשילוב בין הסרטים והניגודים ביניהם ומהאמירה (שאותה אני מבין) על היחסים בין האדם והטבע. כפי שציינתי, אני לא ראיתי בזמן אמת את הסרט כפוגעני או כהתרסה נגד היהדות, אבל אולי אני לא רגיש מספיק לנושא. אני ממליץ לך ללכת לראות את המיצג (כמו גם את שאר התערוכות שבמשכן לאומנות), אבל כדאי להזדרז כי הוא מסתיים מחרתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה הממונה הרשמי על בקרת איכות ליצירות אמנות? עצם העובדה שכ"כ הרבה אמוציות התעוררו בעקבות המייצג, וכ"כ הרבה אנשים מדברים על זה - היא אינדיקציה לכך שאולי המינוי שלך לא היה מן המוצלחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. אני הממונה הרשמי על החוויה האמנותית שלי והערתי (מבלי להכיר את היצירה המדוברת, כפי שהעיר בצדק איזי) כי עצם הפגיעה ברגשות הזולת אינה תנאי הכרחי ו/או מספיק ליצירת אמנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערך האומנותי לא עומד כאן לבחינה בכלל, מאחר והערך האֱמונתי של מישהו נפגע, וזה כידוע הג'וקר האולטימטיבי. החוק שמעניק לרגשות דתיים עדיפות על פני רגשות אחרים - אתאיסטים, למשל - הופך אותי ואותך לאזרחים סוג ב'. האפרטהייד כבר מזמן כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הזה נאכף ממש במשורה. למשל, מצעד הגאווה מקבל שוב ושוב את תמיכת בתי המשפט, גם בערים בהן יש אוכלוסיה חרדית גדולה. נראה לי שבמקרה הזה התעוררה מהומה מפני שקבוצת ילדים דתיים ביקרה במיצג מבלי לדעת מראש שהתוכן אינו מתאים להשקפת הוריהם - לא היה במקום שלט וכנראה שגם לא פורסם באתר המוזיאון. ייתכן שלולא היה מדובר בילדים, המשטרה לא היתה מתערבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק אולי נאכף במשורה, אבל אותם רגשות פגועים משתוללים באין מפריע בתחומים רבים. הם גרמו, למשל, להסרת שלט ההסבר שהנטיפים במערת הנטיפים נוצרו במשך מיליוני שנים ("זמן רב" אומר כעת סרטון ההדרכה) ולמהומה בעניין מוזיאון הטבע בירושליים שהעז להזכיר את המילה "אבולוציה". הנקודה החשובה בעיני היא לא שאלת האכיפה אלא עצם קיום החוק המפלה הזה. ואין לאתאיסט עיניים? אין לאתאיסט ידיים, איברים, צורה, חושים, מאוויים, רגשות? ולא כמו הדוס מאותו הלחם הוא אוכל, באותם כלי נשק הוא נפצע, באותן מחלות הוא מתייסר, באותן רפואות הוא מתרפא, באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו – לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו – לא נצחק? אם תרעילו אותנו – לא נמות? ואם תתעללו בנו – האם לא נתנקם? אם אנו דומים לכם בכל השאר- הנה נדמה לכם גם בעניין הזה. אם אתאיסט פוגע בדוס, לאיזה חסד יזכה מידיו?- נקמה! ואם דוס פוגע באתאיסט, לאיזה שפל רוח יצפה ממנו, על פי המופת הדתי?- שוב, נקמה! את הנבלה שתלמדו אותי אוציא לפועל, וגם אם יקשה עלי, אגדיל עוד לעשות בה יותר מכל אשר למדתי.". ונאמר אמן, כן יהיה רצון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתקפלות בעניין הנטיפים היתה בהחלט מוגזמת. אפשר היה לכתוב ''על פי המדע הנטיפים נוצרו במשך מיליוני שנים'' וכך לא תהיה פגיעה ברגשותיהם לא של המאמינים במדע ולא של המאמינים באי-מדע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עצם המילה ''מדע'' כבר היתה מביאה לחרדים את העצבים. אולי ''עפ''י חוכמת עכו''ם'' היה עובר איכשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוח הזה לגמרי פוגע ברגשות שלי. מדובר בעובדה ולא באיזה מאמר דעה או איזה ״על פי״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ידוע שלאתאיסטים אין רגשות, רק שכל הגיוני ומדעי, ואצל הדתיים - להיפך. לכן אי אפשר לפגוע לאתאיסטים ברגשות ומה שמדליק להם את הפתיל הוא פייק ניוז, כלומר סילוף של עובדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אותי זה מעניין מה קרה שלפתע עברת מלשון יחיד 'לו' לצורת רבים 'הם'. '....באותו קיץ חם לו ובאותו חורף קר לו? אם תדקרו אותנו – לא נזוב דם? אם תדגדגו אותנו – לא נצחק? אם תרעילו אותנו – לא נמות?' 2. ואם כבר משקלים אז ראוי להצמד למשקל המקור,שאול ופרחיו ובניו 'אם צובטים אותך אתה לא מצתבט? 3. יש לחוקק חוק שבו המדינה רשאית /חייבת לפרסם את המידע המבוסס על המדע כברירת מחדל תוך ציון העובדה שזהו המידע על פי המדע,באתרים שבניהולה,אחריותה,תמיכתה וכו' אפשר להוסיף מתחת המידע של המדע, עוד מידעים נוספים ,כגון ;מידע תנכי,מידע קבלי,מידע ספרותי וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובל נשכח את החשוב מכולם: מידע אסטרולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יפה שהשארת אותו בערפל לגבי הסיבה למעבר מיחיד לרבים במונולוג (רמז, זה לא אני, זה שייקספיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדרון חלקלק. אם נמשיך ככה בסוף עוד נגיע למצב אבסורדי (שקשה להעלות על הדעת) בו מציעים לציבור רפואה אלטרנטיבית מפוקפקת בקופות החולים. אהמממ... אה רגע... וזה הזכיר לי את זה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה שבית המשפט כן יאלץ לדון בנושא הוא התקדים של טטיאנה סוסקין אבל אל חשש, אני בטוח שבית המשפט ימצא את הדרך להבחין בין פגיעה לגיטימית ברגשותיהם של יהודים לבין פגיעה לא לגיטימית ברגשותיהם של מוסלמים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שיש הבדל קטן בין להציג משהו במוזיאון ובין להפיץ את היצירה ברשות הרבים. מי שרגשותיו עלולים להיפגע לא חייב להיכנס למוזיאון, אבל אם היצירה מופצת ברחובות קשה לציבור לא להיחשף אליה. אני בטוח שאם טטיטנה סוסקין היתה מסתפקת בהצגת היצירה שלה בגלריה או במוזיאון היא לא היתה עומדת לדין (קל וחומר מורשעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מקישו (MacJesus) לא החזיק יותר מדי זמן מעמד אפילו במוזיאון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שהיצירה היתה מחזיקה מעמד, טענתי שהיוצרת לא היתה עומדת לדין (ואני די בטוח שגם כלל המעורבים במיצג של גרגורי אבו לא יעמדו לדין). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |