 |
אני חושב שהיי ג'וד הוא השיר הכי מקרטני בכל ההיסטוריה של הביטלס1. ככזה, הנה נה נה הוא במקום. זה אולי המנון האצטדיונים היחיד של הביטלס (ולכן גם השיר הכי מושמע שלהם בפער ניכר ברדיו האמריקאי) אבל כבודו במקומו מונח.
והמלים? פול כותב לבנו של ג'ון כדי לנחם אותו על גירושי הוריו. מאוד לא ביטלס, אבל אייקוני.
אז כן, אני מסכים שזה לא שיר ביטלס אופייני, ואני גם לא יודע איזה מעשרת (הקסא) הגדולים הייתי מוציא כדי להכניס אותו, אבל עדיין קשה לי עם זה שהוא בחוץ.
______
1 הלחן המז'ורי, אין בכלל טונים חוזרים בלחן למעט הכפלות מאוד מקרטניות, לווי פסנתר דומיננטי, ואריאציות על הרמוניות של אצטדיוני כדורגל אנגליים. וכמובן המלים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש