בתשובה ליוסי, 19/09/21 18:40
בקומונה שתיים 743289
לא מכיר את עבודתו של סוול. נראה לי, באופן נאיבי, שאם מספר הבתים ה"משוריינים" קטן ביחס לכלל הבתים הזמינים בעלי מאפיינים דומים, אז הפגיעה קטנה, ואם שיעורם גדול אז הפגיעה גדולה.

אבל יותר מעניין אותי מה המודל של סוול. משום מה אני מדמיין שהמודל שלו הוא אינדיבידואלים שלכל אחד מהם העדפות דיור עצמאיות, והשאלה היא איך לחלק באופן ההוגן ביותר את ההיצע המוגבל. והייתי רוצה שבכל זאת המודל ייקח בחשבון קהילה: אנשים שחיים בקרבת מקום לדומים להם (מבחינות שרלוונטיות להם), שהעובדה הזו מהותית לרווחתם ואושרם, ושכוחות השוק עלולים לגרום לריסוק המרקם הזה ולאומללות שלהם, שעשויה להיות גדולה בהרבה מחוסר היכולת של אחרים לממש דיור אופטימלי מבחינתם.

שים לב שזה לא "שמירת הצביון הכפרי" - "צביון כפרי" יכול (אולי) להישמר אם אדם א' מתחלף באדם ב' בכפר, אולי בעזרת חוקי עזר מקומיים שיכולים לשמור על הצביון בלי תלות במיהו התושב. זה בכלל בהנחה ש"צביון כפרי" הוא משהו בעל ערך. קהילה, בעיני, היא עניין בעל ערך רב יותר בבירור (קריטית לרווחתם של חבריה), ותלויה מאוד בזהותם של חבריה. מן הסתם יש דינמיקה של חברות בקהילה, והיא יכולה לעמוד בתחלופה מסוימת, אבל רק עד קצב מסוים של תחלופה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים