בתשובה לעומר, 01/10/21 16:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה הרי יודע טוב כמוני ש"פי אלף" של הפונז היה לשון מטאפורית, כך שניטפוקך תמוה בעיני. הצעה שאולי יכולה לפשט קצת את העניינים: לשקלל את חומרת העברה, גם מבחינת העונש הישיר וגם במספר הנקודות שהיא מדביקה לעבריין, בנזק ההפוטנציאלי שהיא עלולה לגרום, ע"י נוסחה שתתחשב במספר הנוסעים ברכב בשעת ביצוע העברה ובמשקל הרכב אבל גם (במכנה) בקילומטרז' של הנהג (בכך אני נסוג קצת מהעמדה הקודמת שהצגתי, שהיתה אמנם עמדה עקרונית אבל שעתה עברה). המהדרין יכולים להכניס לחשבון גם את הגיל של אותם נוסעים, מתוך הרציונל שסיכון של אדם שאינו יכול לשקול בעצמו את רמת הסיכון שהוא לוקח הוא ארוע חמור יותר. הורים לילדים קטנים שלא יאהבו את זה יכולים פשוט להשאיר את הילדים באוטו נעול לכמה שעות, ובעייתם נפתרת. רוכבי רכב דו-גלגלי דווקא ישמחו משינוי כזה בחוק, אבל מי שמסכן בעיקר את עצמו ומפחית קצת את העומס בכבישים באמת ראוי לעידוד. בהנחה שבאותה נוסחה לא יהיה שום פקטור 1000, יש בזה הגיון? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוא כתב "פי מאה או פי אלף יותר טובים זה לא בלתי סביר", וזה היה בהקשר של היחס לו יש לצפות בין קצב הדו"חות של נהגים-סתם לקצב הדו"חות של נהגים מקצועיים. אז דווקא הבנתי את המספרים האלה בצורה מאד מילולית. ואם אתה כבר הולך למחוזות האלה, אפשר פשוט לתת לאיזה מתמחה במרכז המחקר של הכנסת לבנות מודל פרדקטיבי של סיכון הנהג (משהו כזה, נניח, עם הפיצ'רים המתבקשים). אבל כולנו יודעים שזו תכנית הגיונית מידי מכדי להיות ריאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך מתמחה בכנסת? אני בטוח שאקטוארים בחברות הביטוח כבר עשו את זה מזמן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |