 |
ב. מתי היומן מסתיים? כמה רחוק צריך ללכת לפני שהתחזיות מאבדות רלוונטיות, אפילו אם המודלים מאחוריהן הם פנטסטים? לדעתי, 100 שנה זה כבר אופק מוגזם. עם זאת, אני מסכים שאם מדובר ב-tipping points בלתי-הפיכות עם השלכות נוראיות שאנחנו עלולים לחצות בקרוב, הן ראויות להתייחסות מלאה ורצינית גם אם האפקט של התהליך יגיע לשיאו בעתיד ברחוק. אבל הבנתי הנוכחית היא שכל התרחישים מהסוג הזה בהקשר של ההתחממות הגלובלית, הם כרגע בגדר ספקולציות תיאורטיות ומוטלות בספק. לב העניין הוא הפער בין הספקולציות לבין המדע הקונקרטי.
ג. כתבת "תהליך שעדיין אינו מובן היטב", וזה ככל הנראה understatement. אין חולק על כך שאם כל הקרח באנטרטיקה ימס1 זה יהיה רע מאד. הסיכום הכי מוצלח בו נתקלתי בינתיים של הנושא הוא זה (2020). תשמח לשמוע שיש שם תחזיות גם לשנה 2300 ולשנת 2500. המודל הכי עדכני שם (טבלה 2 במאמר) שמדבר על תקופות ארוכות, חוזה שהמסת הקרח באנטרטיקה בתרחישי-קיצון עד שנת 2300 תתרום בין מינוס 0.07 מטר לבין 2.79 מטרים. יש שם גם מודלים אחרים שחוזים אפילו עד 15 מטר עד שנת 2500 בתרחישי קיצון, אבל הם (עם ההסתיגות הרגילה: למיטב הבנתי) ישנים יותר ונסמכים על מנגנון תאורטי שלא נצפה מעולם בטבע (ובנוסף, אני מקווה שמוסכם על כולם שאקסטרפולציה של RCP8.5 ל-500 שנה בעתיד זה עניין מטופש מאד). אבל עיקרי הדברים הם, שוב, שהמנגנונים המדוברים לא מובנים. אני תומך לחלוטין בהענקת תקציבי מחקר גדולים לכל מחלקות המחקר הרלוונטיות ברחבי העולם. באותו זמן, אני מתנגד לחלוטין לכל מדיניות שנסמכת על ספקולציות אודות תחזיות שמודלים לא-קיימים אולי יתנו כאשר מישהו ימצא אותם.
1 כפי שמן הסתם יקרה בסופו של דבר - זה המצב הנורמלי בכדור הארץ. אז: ימס בקרוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש