 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי התשובה לסוגיה החשובה שמעלה הסיפור בראש הדיון היא שההבדל בין מקומי לעולמי קובע את אופי האמצעים שיש לנקוט כדי לקדם את האג'נדות השונות. בעניינים מקומיים יש להפגנות ולפעילות של אקטיביסטים תוצאות יפות. בעניינים אלו, המטרות הן ברורות למדי והדיסידנטים צריכים בעיקר להוכיח למקבלי ההחלטות את כוחם. בעניינים העולמיים המטרות פחות מוגדרות. אני לא חושב שיש מישהו שרוצה לקדם את ההתחממות הגלובלית ואין צורך לשכנע את הפוליטיקאים בכך. במקרה זה מטרת הפעילים צריכה להיות קידום המודעות והידע כאחד. הפגנות של המון נבער וליבוי חרדות היסטריות ואנרכיה, עשויים להתגלות כחרב פיפיות. הכיוון העדיף בעיניי הוא מחקר, הפצה ופופולאריזציה של המידע לגבי סכנות ההתחממות הגלובלית. מאבק בבעיות סביבתיות מקומיות בד"כ אינו דורש שינוי תודעה וערכים של המונים. פיתרון הבעיות המקומיות נסמך על הזזת הבעיה למקום אחר, שם הנזקים פחותים או האוכלוסיה פחות מודעת. ייחודן של הבעיות הגלובליות הוא בכך שאין לאן להזיז את הבעיות. נקודה זו מיד מפנה את מקבלי ההחלטות והפוליטיקאים לכיוונים של הונאת הציבור. הסתירה שבין העובדה שאפאחד אינו מעוניין בהמשך ההתחממות הגלובלית לבין העובדה שלרוב הציבור יש אינטרס המושקע בהמשך המגמות הנוכחיות, מעודדת את הפוליטיקאים לנסות למכור לציבור יזמות שונות בכיסוי ירוק כוזב. קחו למשל את עניין הכלים החד-פעמיים. מעבר לצורך של ליברמן להוכיח למגזר שלו שהוא מפליא מכותיו בחרדים ומעבר לחוצפת החרדים שאחרי שפטרו את ילדיהם מחובת השירות בצה"ל מנסים עכשיו גם לפטור אותם מחובת שטיפת הכלים, אני בכלל לא בטוח ששימוש בכלים חד פעמיים תורם להתחממות הגלובלית יותר משטיפת הכלים במים וסבון. לפני שמטילים גזירה כמו ייקור הכלים החד-פעמיים היכן ההסבר והניתוח של היתרונות והחסרונות שהוכיח לפקידי האוצר שהצעד הזה בכלל מועיל ומה הקשר של הצעד הזה למאבק הירוק? חיזוי ההתפתחות וההשלכות של ההתחממות הגלובלית הוא עניין למומחים, אבל בשלב הזה הדורש כפי הנטען צעדים דראסטיים, חובה להנגיש לציבור הרחב את העובדות וסדרי העדיפות המנחים את מקבלי ההחלטות בעבודתם. אני מאמין לגרטה תונברג שהדרך היחידה להילחם בהתחממות הגלובלית היא להפסיק את המעגל האינפלציוני של הגדלת הייצור והגדלת הצריכה. אני יותר פסימי ממנה ומאמין שמדובר ברכבת שכבר יצאה לדרכה והסיכוי לעצור אותה קטן. אני מסכים איתה גם שמדובר בחובתם של מקבלי ההחלטות, אבל לא חושב שהפגנות המונים למען יעדים לא ברורים והפגנות פרטיות של מיחזור ומתקני קומפוסט יעזרו. אם מישהו חושב לבוא למשפחות מרובות ילדים, שאך אתמול הוצגו כגיבורי החברה ולגלות להם שהם פושעים חברתיים, צריך לצפות ממנו לעשות עבודה טובה יותר של בירור העובדות והמספרים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
==> ובכלל לא בטוח ששימוש בכלים חד פעמיים תורם לההתחממות גלובלית.. אני לא חושב שמישהו נתן את זה בתור נימוק.. ==> היכן ההסבר.. באתר של משרד איכות הסביבה. הקדמה: " לכלים חד-פעמיים ובפרט מפלסטיק יש תוחלת חיים קצרה מטבעם, והם והופכים במהירות ממוצר שימושי לפסולת הגורמת לנזק סביבתי משמעותי. הפסולת גודשת את המטמנות, מייקרת את פינוי אשפה, וגורמת לזיהום הים, השטחים הפתוחים והמרחב הציבורי. הצריכה הביתית של כלי פלסטיק חד-פעמיים בישראל גבוהה במיוחד: 7.5 ק"ג לנפש בשנה - פי 5 מהצריכה באירופה. על רקע זה גיבש המשרד מסמך מדיניות המציע להטיל מס על יבוא וייצור מקומי של כלים חד-פעמיים, כמס קנייה בשלב המכירה הסיטונאית. המיסוי צפוי לגרום לצמצום הצריכה ולהפחתת הנזק הסביבתי " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה (ורק במקרה זה, לא חדשת לי). חלק משמעותי מן הכלים החד פעמיים הם דוקא מנייר. למרות שהם בד"כ מנייר ממוחזר, גם הם תורמים להדלדלות היערות ולהתחממות הגלובלית. המיסוי החדש לא חל עליהם. דוקא כלי הנייר מתפרקים יפה ואינם תורמים לבעיית האשפה. בעיית הר האשפה היא אכן הבעיה המרכזית בסוגיית הכלים החד-פעמיים. מצד שני גם שטיפת כלים במים וסבון וגם הפעלת מדיחים חשמליים תורמים לזיהום הסביבה. ע"פ המסמך של האוצר השיקול הזה כלל לא נבדק. ההתיחסות היחידה היא לצמצום צריכת כלי הפלסטיק הצפוי עקב ייקורם. ועוד שאלה שנותרת פתוחה: הפלסטיק הוא תוצר לוואי של זיקוק דלקים פוסיליים. כל עוד משתמשים בדלקים, ימשך ייצור הפלסטיק ואם לא ישתמשו בו לכלים חד-פעמיים ישתמשו בו למשהו אחר. לכאורה נראה ששיפור מחזור הפלסטיק יהיה יעיל יותר מייקור תוצרת הפלסטיק. הצריכה הגדולה של כלים חד פעמיים בישראל אינה תופעה מסתורית. היא קשורה לגודל המשפחות. אין לי שום סימפטיה למשפחות החרדיות (שלאחר שפטרו את ילדיהם מהשירות בצה"ל, זוממות עכשיו לפטור אותם גם משטיפת כלים). בכל זאת, אני חושב שעדיף בשלב זה דיון על הקצב הרצוי של ריבוי האוכלוסיה בנוסח הבדיקה שהציע עומר לגבי השלכות ההתחממות הגלובלית, על פני דיון בכלי אוכל חד פעמיים וצמצום הצריכה בלא הרבה %ים (העלאת מחיר ב-50%, ע"פ התחזיות, תצמצם את הצריכה ב-14%). אם בעיות האקלים והזיהום הסביבתי הן אכן רציניות, הגיע הזמן לדון בעיקרי הדברים (וזה לא יהיה פשוט), ולא להמשיך להתברבר על תוםעות בשוליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> ולא להמשיך להתברבר על תוםעות בשוליים. אני פשוט לא רואה סתירה. איזה ברבור? חוק כלי האוכל חד פעמיים, עבר, זה כלי יעיל ופשוט, ואם הוא יקטין אפילו ב 14 אחוז את כמות הלכלוך בחופים ובפארקים - הרווחנו. יתרה מכך, משרד איכות הסביבה אמור לטפל גם בדברים קטנים וגם בגדולים. בדיוק כמו שמשרד הבריאות אמור לטפל גם בזוטות כמו עידוד תזונה בריאה, וגם בקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מפגין נגד החוזה של העברת הנפט האמירתי בקצא״א. וגם בהקשר הכללי של ההתחממות. נקודת הלחץ הבאה מבחינתי: חברת חשמל והיחס שלה לאגירת אנרגיה. אין בעיה לשים פנלים סולאריים (למעט כמה אזורים בארץ שבה רשת ההולכה של חברת חשמל מוגבלת), אבל אסור לשים מצבר מקומי. במיזם הסולארי שבונים אצלנו דווקא תהיה אגירה, אבל זה אחד מהיוצאים מן הכלל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |