 |
במקרה זה (ורק במקרה זה, לא חדשת לי).
חלק משמעותי מן הכלים החד פעמיים הם דוקא מנייר. למרות שהם בד"כ מנייר ממוחזר, גם הם תורמים להדלדלות היערות ולהתחממות הגלובלית. המיסוי החדש לא חל עליהם.
דוקא כלי הנייר מתפרקים יפה ואינם תורמים לבעיית האשפה. בעיית הר האשפה היא אכן הבעיה המרכזית בסוגיית הכלים החד-פעמיים. מצד שני גם שטיפת כלים במים וסבון וגם הפעלת מדיחים חשמליים תורמים לזיהום הסביבה. ע"פ המסמך של האוצר השיקול הזה כלל לא נבדק. ההתיחסות היחידה היא לצמצום צריכת כלי הפלסטיק הצפוי עקב ייקורם.
ועוד שאלה שנותרת פתוחה: הפלסטיק הוא תוצר לוואי של זיקוק דלקים פוסיליים. כל עוד משתמשים בדלקים, ימשך ייצור הפלסטיק ואם לא ישתמשו בו לכלים חד-פעמיים ישתמשו בו למשהו אחר. לכאורה נראה ששיפור מחזור הפלסטיק יהיה יעיל יותר מייקור תוצרת הפלסטיק.
הצריכה הגדולה של כלים חד פעמיים בישראל אינה תופעה מסתורית. היא קשורה לגודל המשפחות. אין לי שום סימפטיה למשפחות החרדיות (שלאחר שפטרו את ילדיהם מהשירות בצה"ל, זוממות עכשיו לפטור אותם גם משטיפת כלים). בכל זאת, אני חושב שעדיף בשלב זה דיון על הקצב הרצוי של ריבוי האוכלוסיה בנוסח הבדיקה שהציע עומר לגבי השלכות ההתחממות הגלובלית, על פני דיון בכלי אוכל חד פעמיים וצמצום הצריכה בלא הרבה %ים (העלאת מחיר ב-50%, ע"פ התחזיות, תצמצם את הצריכה ב-14%).
אם בעיות האקלים והזיהום הסביבתי הן אכן רציניות, הגיע הזמן לדון בעיקרי הדברים (וזה לא יהיה פשוט), ולא להמשיך להתברבר על תוםעות בשוליים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש