בתשובה להאייל האנגלי, 23/12/21 17:06
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745349
טוףףף, בינתיים השנה החדשה כבר כאן ומס' המאומתים היומי באנגליה פחות מ-‏200,000.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745354
וכך גם אני מתייחס להערכות הפאניקה של משרד הבריאות שמבטיחות שני מיליון נדבקים ואלפיים חולים קשה אצלנו בעוד חודש.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745356
סביב התחזיות אודות מספר המתים והחולים-קשה עוד יש הרבה אי וודאות - אבל אודות קצב ההדבקה, כולל בקרב מחוסנים ומחלימים? זה כבר אובדן קשר עם המציאות בפרופורציה טראמפיסטית.

אז לגבי מספר הנדבקים - הדבר היחיד שמונע ממני להציע התערבות ביחס של 1:100 על "לפחות מיליון נדבקים בישראל בזמן הקרוב", היא מגבלות תשתית הבדיקות שאולי לא תאפשר לנו להכריע בה. אז, לרעתי, אציע התערבות דווקא על החלק בו יש לי משמעותית פחות בטחון: עד היום מתו כ-‏8000 איש בישראל מקורונה. באיזה יחס תיהיה מוכן להתערב שעד סוף מרץ מספר המתים הרישמי יהיה קטן מ-‏10,000?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745359
אתה מציע סף מאד לא אפוקליפטי להתערבות - סף שבו הגל הנוכחי יהיה קל יותר אפילו מהגל הקודם של הדלתא, שגם בו אגב עיקר המתים היו מתאבדי חיסונים שאני הרבה פחות מחשיב כבעייה ציבורית.

ככה שאפילו לא ברור לי מה נראה לך יותר סביר (ובטח לא ברור מה נראה לך שייראה לי בלתי סביר) - שיהיו יותר מ-‏10000 מתים עד מרץ, או שיהיו פחות?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745361
אז "2000 מתים בשלושת חודשים הקרובים" זו הערכה שמרנית בעיניך‏1? ואתה חושב שזה לא ביג-דיל‏2?

1 אני מסכים, אבל מתפלא עליך.
2 ?!?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745363
אגב, בדלתא נדבקו בערך חצי-מיליון ישראלים ומתו בערך 2000 (בכחצי שנה). איך לשיטתך מגיעים ל-‏2000 מתים בשלושה חודשים, בלי מיליוני נדבקים והרבה חולים קשים? קל וחומר כאשר הישראלים הרבה פחות "נאיבים-חיסונית" כיום מאשר כשהדלתא התחיל. אתה טוען שהאומיקרון הרבה יותר קטלני מהדלתא? או שהאומיקרון קטלני כלפי מחוסנים באותה מידה שהדלתא פוגע בלא-מחוסנים?

(רק אעיר, בהמשך לדיאלוג הקודם שלי עם שכ"ג, שהתרופות החדשות עשויות לשנות את התמונה לחיוב ולהוריד משמעותית את מספר המתים והחולים הקשים. אין לי מושג מה הזמינות שלהן בישראל ושום דרך להעריך מה תהיה האפקטיביות שלהן בפועל, וזה חלק מהסיבה בגללה אני כל כך לא בטוח מה יהיו תוצאות הפסיכוזה ההמונית הזו שמשתוללת בחוץ כרגע).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745366
רוב רובם של 2000 נפטרי הדלתא היו בין סוף יולי לסוף אוקטובר, שזה שלושה חודשים, לא חצי שנה (ראה בדשבורד לסימוכין).
אתה יורה לכל הכיוונים ואני אפילו לא עוקב.

הטענה שלי היתה שאם האומיקרון יתגלה כדומה לדלתא - שלא חייבה סגירת בתי ספר ועסקים וחיסלה בעיקר מתאבדים על דעת עצמם - אז המצב ממש לא כל כך נורא כמו שאתה (ואחרים) מנסים להציג.
אני מקווה (ויש לכך רמזים מצטברים), שהאומיקרון הרבה פחות קטלני מהדלתא, מה שרק אמור להפחית את ההיסטריה המתפשטת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745398
לא אכנס איתך לוויכוח על איך היה נכון להתמודד עם הדלתא, ועל מה ההגדרה של "מצב נורא". רק אגיד שבנוגע לאומיקרון, העולם יכול היה לבחור בין הפרעה לתחלואה. הוא בחר בתחלואה, ויזכה בהפרעה.

בתי-הספר יסגרו בקרוב בכל מקרה: אם לא מהחלטת ממשלה, אז בגלל מחסור בכוח-אדם בריא.

(אני מבין שנמאס לכולם לשמוע על הקורונה, אבל אל דאגה: ראיתי שהתחילו לצוץ לאחרונה פרומאים לשפעת העופות.)
זמנים פוסט מודרניים 745417
אי שם במעלה הדיון טענתי שמשבר הקורונה הוא:
1) משבר סוציולוגי יותר משהוא משבר רפואי.
2) הבעיה העיקרית שמשבר הקורונה חושף היא שמשהו בסיסי שבור במבנה החברתי שלנו ובהתנהגות ההמונים המוכתבת מדברים שנראו לנו מובנים מאליהם בחיי העיר המודרנית (מיגרציה יום יומית של המוני אדם מידי יום לחללים/משרדים צפופים, תחבורה ציבורית צפופה עד גועל שנראת כמו עסק לשינוע בקר והתקהלויות המוניות כפעילות חברתית ואז התפזרות חזרה כל אחד לביתו). ממש בנינו פה מבנה חברתי שהוא חינגה לוירוסים, הדבקה ותחלואה. מתי נבין שלא ראוי ולא רצוי שבני אדם בכלל יחיו בצורה הזאת עם או בלי קשר לקורונה?

כרגע אנחנו, לדעתי, במצב של אנומליה חברתית. אירגונים כן הצליחו *קצת* להבין שאפשר לעבוד (גם או אפילו בעיקר במשרות מסוימות) מרחוק ופרטים כן הבינו את הערך שיש במעגל חברתי/משפחתי מצומצם יותר, אבל החברה עדיין שואפת כל הזמן להחזיר את הגלגל לאחור. אנשים מתגעגעים ל-Borg. כל פעם כשהגל קצת יורד, האוכלוסיה מנסה לחזור להרגלי העבר, אנשי ה-HR שמחים ומאושרים לארגן פעילויות חברתיות צפופות בהן עובדים חוזרים להעביר את זמנם בפעילות משותפת בשם הגיבוש החברתי והפתעה הפתעה כולם מתחילים להדביק שוב את כולם מחדש בקצב אקספוננציאלי לפני שמספיקים לירוק מחלל הפה ״ג׳ק רובינזון״ זה על פרצופו של זה.

אני חושב שהמשבר הסוציולוגי הזה ימשיך גם (אם וכאשר) נעבור את משבר הקורונה *הרפואי* (כי הצפיפות בערי העולם רק הולכת וגדלה והשתוללות מגפות תהפוך לעניין נפוץ ושגרתי יותר ויותר בחלוף השנים). גם תופעת הפסיכוזה של מתנגדי החיסונים היא תופעה שלדעתי רק תמצא יותר ויותר אחיזה בקרב אוכלוסיות גדולות יותר ויותר, דבר שרק יחמיר את המצב.

נעבור עוד כמה גלים (וכנראה שאפילו עוד כמה מגפות) עד שיתחיל לחלחל לאנשים לראש שהמבנה החברתי-עירוני-ריכוזיות-מטרופולינית של המאה ה-‏20 (כפי שהוא) נהפך לפחות ופחות Sustainable במאה ה-‏21.
אנחנו במאה ה-‏21 והמבנה החברתי שלנו עדיין סוחב הרגלים ומנטליות של עובדי סרט נע במפעלים מהמהפכה התעשייתית. כנראה שנצא מזה לא כי נרצה, אלא רק כשלא תהיה ברירה.
זמנים פוסט מודרניים 745418
==> לא ראוי ולא רצוי שבני אדם יחיו בצורה כזו
מה אתה כן מציע? ולמה?
זמנים פוסט מודרניים 745422
אני לא מציע לפרק את העיר ואני ההיפך מלהתנגד לקידמה.

אני כן מציע שינוי דפוסי התנהגות במרחב העירוני לדפוסי התנהגות שהם יותר Sustainable במאה ה-‏21.

למשל:
- להפחית את הצורך לשנע כמויות מטורפות של אוכלוסיה ב-Rush hours קבועים (פעמיים - שלוש ביקור במשרד בשבוע *לכל היותר* ובשעות לא קבועות לכולם לצורך סינכרון/ישיבות/עבודה משותפת של מספר שעות מוגבל זה יותר ממספיק). עבודות משרדיות אפשר לעשות לרוב מרחוק (גם כשהן דורשות שיתוף פעולה). עבודות לא משרדיות שבהן חייבים נוכחות של העובד נעשות בחללים פתוחים ואין באלה שום בעיה. אבל זה לא רוב העבודות שבאמת צריך בעיר מודרנית. ״אבל מה עם המסחר והקופאית ב-Sears?!״ קופץ מישהו עם שאלה. ״לא כולם עובדים בהייטק״. אז לגבי מסחר...
- להשקיע משאבים בלהפוך ללא רלבנטי / לא כדאי את התועבה של סוף המאה ה-‏20 שהיא ״הקניון״ כמקום מרכזי לבילוי וקניות במרכזי מסחר מפלצתיים וצפופים עד גועל. תמות הקמעונות המרוכזת בסופר מארקטים, חנויות ה-Gap למיניהן, המרכזים המסחריים ויפה שעה אחת קודם. חזרה לעסקים קטנים / חנויות כמו המכולת או חנות הספרים בפינה הישנה והטובה ושעסקי ענק/סופר מארקטים/Corporate יספקו לנו סוחורות עם שליחים עד הדלת ולא על ידי צורך בהגעה למרכזי מסחר. את רוב רובו של המסחר אפשר לעשות באינטרנט כבר היום. סופר-מארקטים וחנויות ענק צפופות תחת קורת גג אחת זאת תופעה מיושנת ולא רלבנטית בעולם בו אפשר להזמין אבוקדו בודד ושהוא יגיע אליך עד לפתח הבית עם שליח.
- פיזור העיר על מרחבים גדולים יותר (כי הפרברים הופכים מסיוט לגן עדן כשיורד הצורך ב-Commute יום יומי אל מרכז המטרופולין).
- חוקים נוקשים ואכיפה נגד מפעילי-תחבורה-ציבורית-שהם-לא-פחות-מפושעים-כנגד-האנושות‏1 שדוחסים בני אדם כמו סרדינים לחללים קטנים וצפופים כי יותר זול להתעלל באנשים שבויים שאין להם ברירה מאשר להוסיף קוים/רכבות/לרכוש כלי רכב/לקבוע רף מקסימום סביר שאחריו לא מעלים יותר *אף פעם* אנשים לכלי התחבורה.
- לאסור בחוק על תופעת ה-Tourist traps. יש להציב מכסות סבירות באיזורי תיירות מרכזיים, בעיקר מהסוג עם חללים סגורים או צפופים. (מקומות מזעזעים כמו אתר החרמון הדוחה, למשל, צריכים להיות עברה על החוק).
- אפשר לחשוב על עוד, אבל הרעיון ברור. יש לעדכן את ההתנהגות שלנו כי יש כבר יותר מידי מאיתנו במאה ה-‏21 (ויהיו עוד יותר בעתיד) ואי אפשר להמשיך להתנהג כאילו אנחנו בסוף המאה ה-‏19 או תחילת המאה ה-‏20. צריך להתקדם.

תכנון הערים והמבנים החברתיים שלנו צריכים להפוך לאנושיים יותר ולדחוקים פחות. די להתיחס לבני אדם כמו לעופות בלול ואז להיות מופתעים כשמקבלים תופעות דומות למה שקורה בלולי תרנגולות. חיסון האוכלוסיה זה חשוב, אבל זה לא תרופת פלא נגד הסכנות שבצפיפות אוכלוסין ודוחק.

_____
1 זה לא קידמה ולא מודרניות.
אלו פשעים כנגד האנושות
עוד פשעים כנגד האנושות
ועוד פשעים כנגד האנושות
ועוד קצת פשעים כנגד האנושות
אני לא מנסה להפריז כשאני אומר שאת האחראים על התועבה הזאת צריך לזרוק לבית כלא‏2 ולזרוק את המפתח.

2 את כולם לאותו תא קטן אחד, כן?
זמנים פוסט מודרניים 745425
קצת נסחפת, או ליתר דיוק תפסת טרמפ על הקורונה.

משחק כדורגל זה פשע נגד האנושות?
ומה עם הצהרון של גן שקד?
ומה עם בית כנסת?

גם אצל חמותי צפוף מאד בחג (לפחות כשאין גל קורונה) ואני לא חושב שהיא מתייחסת לבני אדם כמו אל עופות בלול.
זמנים פוסט מודרניים 745426
ברשותך, החלטתי להקליל קצת את התגובה שלי. אפרופו רכבת.

איש אחד נוסע ברכבת מתל אביב לחיפה. פתאום, הרכבת יורדת מהפסים, מתחילה לדהור דרך השדה מטפסת על גבעה, חוצה נחל ובסוף חוזרת לפסים וממשיכה בדרך לחיפה. האיש ניגש לקטר ושואל את הנהג: "תגיד לי, מה זה היה הטירוף הזה עכשיו?!". הנהג אומר לו: "אל תשאל! היה כלב על הפסים". האיש שואל: "אז למה לא פשוט דרסת אותו?" אז הנה עונה: "ניסיתי! אבל אז הוא התחיל לברוח.."
זמנים פוסט מודרניים 745427
יש גבעות בכביש החוף?
זמנים פוסט מודרניים 745428
לכל שאלה תשובה.

ש: משחק כדורגל זה פשע נגד האנושות?
ת: לא. זה רק עוד מקרה של התקהלות וולנטרית לא אידיאלית של אנשים שלדעתי כדאי להמנע ממנה בחיי העיר בעתיד.

ש: ומה עם הצהרון של גן שקד?
ת: לא. אבל אני כן חושב שזה האינטרס של כולנו לרצות להפחית את הצפיפות בצהרון של גן שקד.

ש: ומה עם בית כנסת?
ת: לא. אבל לגמרי הגיוני להפחית את הצפיפות גם במקומות תפילה, כאשר מדובר בחיים עירוניים. זה לא בית תפילה צפוף באיזה כפר מרוחק שמסכן הפצת מחלות רק בקרב תושבי אותו כפר קטן ומרוחק (שזה כן sustainable). בחיי העיר, האנשים שהתפללו בדוחק וצפיפות מסיימים את התפילה, עולים על רכבות ואוטובוסים ומעבירים את היום אחר כך במשרדים צפופים במרכז העיר, שממנו מתפזר אוסף של אנשים חזרה אל ישובים וערים שונות ברחבי הארץ. מספיק להכיר הכרות שטחית עם תורת הגרפים כדי להבין איך מבנה חברתי כזה הוא פגום / לא מהונדס בחוכמה ואיך הוא יכול להיות רגיש להפצת תחלואה ורגיש להתפרצות מגפות בהשוואה למבנים חברתיים אחרים.

ש: ומה עם הפעלת תחבורה הציבורית, בחלקים רבים בעולם ב-Rush hour, באופן שרואים בדוגמאות?
ת: כן. לדעתי, זה בהחלט פשע מביש כנגד האנושות, רמיסת כבוד האדם, איבוד צלם אנוש וזה פשוט בושה שיש אנשים שמקבלים את התועבה הזאת של סוף המאה ה-‏20 ותחילת המאה ה-‏21 בשלוות נפש, כאילו מדובר במשהו שהוא מחויב המציאות.

האם אמרתי על כל סוג של צפיפות שהיא פשע כנגד האנושות? לא. ציינתי את החסרונות שיש לצפיפות ולמה הגיוני לדעתי להמנע ממנה. את ה״פשע כנגד האנושות״ אמרתי בתגובה הנ״ל רק על דבר אחד, מאוד ספציפי ושנעשה באופן גורף ושיטתי למליארדי אנשים מסביב לעולם.

סבבה שאתה לא מסכים, אבל אני לא מבין בשביל מה צריך להוסיף לאי ההסכמה כמה אנשי קש בשביל התיבול.

״או ליתר דיוק תפסת טרמפ על הקורונה״
ככה היום מתמודדים עם דעות שונות, פרספקטיבה קצת שונה ומנהלים דיון באתר האייל הקורא? נו שוין.
לא ״סתם תפסתי טרמפ״ על שום דבר. משבר הקורונה מעלה לסדר היום (לדעתי) שאלות לגבי המבנים החברתיים הקיימים. אותי זה מעניין. לא מעניין אותך? לגיטימי. אבל מה הקשר ל״תפסת טרמפ״?

תמיד אפשר כמובן לחזור ל-Comfort zone של הדיון שכנראה אסור לסטות ממנו... מה היה גובה הגרף ביום שלישי לעומת רביעי ואיך זה בבירור מוכיח מי יותר טוב ליהודים. בנט או ביבי?
זמנים פוסט מודרניים 745429
כשכתבתי תפסת טרמפ, התכוונתי לכך שאתה בוחן איך "ראוי ורצוי" שאנשים יחיו דרך חור המנעול של הקורונה. כלומר זה שכאשר יש קורונה צריך לשמור על ריחוק חברתי - לא אומר שזה הדבר הראוי והרצוי כאשר אין קורונה.

אני חושב שהמבנים החברתיים צריכים ל*אפשר* לאנשים להתקהל לצרכים שונים במעגלים חברתיים שונים. למשל, כדי ללכת לסרט או לכדורגל או לארוחה משפחתית או לקניות או לכל מיני דברים.

===> אני לא מבין בשביל מה צריך להוסיף לאי ההסכמה כמה אנשי קש בשביל התיבול.
האם שמת לב לסימן השאלה? לא אמרתי שאתה טוען את זה. אלא ניסיתי להקשות עליך. זה לא איש קש , זה הדגמה לכך שהשימוש במונח "לול עופות" או "פשע נגד האנושות" הוא לא במקום.
זמנים פוסט מודרניים 745430
"הדיון שכנראה אסור לסטות ממנו" - זה איש קש. ;-)
זמנים פוסט מודרניים 745433
איש קש ממורמר ופולני. לא לא זה בסדר. בואו נדבר עוד קצת על ביבי ובנט. זה בסדר :-)
זמנים פוסט מודרניים 745432
יש אלמנט של כדור בדולח בטענה שלי. אני טוען שמשבר הקורונה נראה לנו מיוחד וזמני היום, אבל שזה העתיד הצפוי לנו בהמשך הדרך. אני טוען שגם אם הקורונה תעלם מן העולם בעוד כמה שנים, מהר מאוד נחזור שוב לסוג דומה של מחול שדים כשתתחיל להשתולל המגפה הבאה.
תחת ה״ניחוש״ הזה, נראה לי טריביאלי שהמבנים החברתיים צריכים לעודד תרבות ונורמות נגד התקהלות המונית ונגד צפיפות במרחבים עירוניים.

אם הקורונה תהיה מקרה יוצא דופן ונדיר, כמובן שראוי וניתן לאפשר התקהלויות המונים כי אין סיבה למנוע מאנשים משהו שהם נהנים ממנו. אבל מה אם הקורונה היא לא מקרה יוצא דופן ונדיר? מה אז? הדברים שראוי או לא ראוי לעשות - רצוי לעדכן אותם על פי מה שקורה במציאות.

יש דברים שנראים לנו מובנים מאליהם ושלא יכול להיות אחרת, למרות שהם לא מובנים מאליהם והם כן יכולים להיות אחרת. נקח את ההליכה לקולנוע כדוגמה אחת ואפשר לגזור ממנה דוגמאות נוספות. קומפלקסי קולנוע ענקיים וצפופים בתוך קניונים סגורים לא תמיד היתה הדרך הטבעית לצרוך קולנוע. זאת התפתחות מאוחרת של השנים האחרונות והיא מסוג ההתפתחויות שהוזילו עלויות וכדאיות כלכלית עבור בעלי הקולנוע, אבל לדעתי זה סוג ההתפתחויות שיהפכו ל-unsustainable בחיי העיר העתידית, כאשר נפנים את הקלות שבה מגפות ותחלואה יפרקו לנו שוב ושוב את מרקם החיים והשיגרה.

ניסית להקשות עלי, אבל אני לא חושב שהצלחת. נראה לי שאני דווקא הוא הקשה המקשה. לדעתי מאוד (מאוד) קשה לראות את קטעי הוידאו שצירפתי למעלה, לגבי תועבת התחבורה הציבורית בערי העולם, ולא להשתמש במונחים כמו ״לול עופות״ או ״פשע נגד האנושות״. לא במקום? לא מסכים. מן המוצדקות!
זמנים פוסט מודרניים 745435
קומפלקסי קולנוע קיימים כבר עשרות שנים. בארץ קניונים מאפשרים מיזוג אוויר.
זמנים פוסט מודרניים 745437
קומפלוקסי קולנוע הלכו והתרבו עם השנים עד שהפכו כמעט לאפשרות היחידה. כמו כן - לא נטען שיש בעיה אינהרנטית לקומפלקסים שהיתה קיימת גם לפני 30 שנה. הערים הפכו צפופות יותר והקניונים דחוסים יותר בשנים האחרונות. רק בסביבה הזאת ובערים עם בעיות תחלואה שמפריעות לשיגרת היום ולכלכלה, הקומפלקסים הופכים‏1 ללא sustainable.
מיזוג אוויר בשטחים סגורים לא הופך את השטחים הסגורים לבטוחים כמו שטחים פתוחים. הדרישה לשים מסכות בכניסה לקניון איננה שרירותית.

________________
1 unsustainable - סליחה על ההיבריש. לכתוב במקום ״לא ברי קימה״?! איך לכתוב את מה שאני מתכוון אליו בעברית?
זמנים פוסט מודרניים 745438
לדעתי דוקא מה שלמדנו מהקורונה זה שהתקהלות ושהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם.
אם הלקח שלך הוא לפגוע באספקט החברתי -פסיכולוגי החיוני הזה, יש מצב שתופעות הלוואי של זה יגמדו את ההשפעות הפיזיולוגיות של הלונג-קוביד.

ועם זאת, תחבורה ציבורית פחות צפופה זה בהחלט יותר נחמד. שלא לומר רכבים פרטיים.
זמנים פוסט מודרניים 745441
קשה לטעון טענה בנושאים שהם לא בינאריים כי ישר מנסים להחליף את מה שאתה כן טוען (שנמצא אי שם במקום סביר על הספקטרום) למשהו שאתה לא טוען (שנמצא בקצה).
בשום מקום לא התכוונתי למנוע מאנשים להתקהל. יש דרכים שונות להתקהל ולא כל ההתקהלויות הן שקולות זו לזו. כן התכוונתי שאנחנו צריכים לפעול להוריד את הצפיפות ולקבוע נורמות חברתיות (וחוקיות) לגבי מה היא התקהלות ראויה לבין מה היא התקהלות לא ראויה.
שהייה במחיצת אנשים אחרים חיונית לבריאותנו לא פחות מתזונה ומאוויר לא מזוהם זה משפט טריביאלי שברור שאני מסכים איתו.

אז לא. הלקח שלי הוא לא לפגוע באספקט החברתי-פסיכולוגי הזה. הלקח שלי הוא לפגוע במימוש ובפרשנות הגרוטסקית והחולנית שהסביבות העירוניות שלנו נתנו לצורך החברתי-פסיכולוגי הטבעי הזה. מליוני אנשים רוצים לחיות יחדיו בסביבה עירונית קטנה וצפופה? זה דורש שינויי התנהגות מסוימים כדי לשמור על בריאות הציבור. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני או ממה שמתחשק לנו. מציאות.
זמנים פוסט מודרניים 745458
אני לא מסכים עם זה שצריך לקבוע "מה היא התקהלות ראויה".
קבוצות שונות רוצות להתקהל מסיבות שונות. יש הגדרה של משרד הבריאות והמשטרה שהמתקן עומד בתנאי בטיחות בסיסיים (וזה גם היה לפני הקורונה). זה שחשוב להקפיד על האכיפה של התנאים האלו - גם ברור ומוסכם.

אבל מעבר להגדרה הזו, אני לא חושב שיש סיבה טובה לקבוע נורמות שכדורגל (לדוגמא) עדיף שלא, אבל תפילה בכותל - כן.

ואתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו. למה? כלומר אם אתה באופן אישי סולד מצפיפות, אדרבא - תמנע ממנו. אבל לא כולם חולקים את ההעדפות שלך או שלי.. זו גם מציאות.
זמנים פוסט מודרניים 745472
אכן לא ראוי ש״התקהלות ראויה״ תהיה מבוססת על סוג הפעילות. ראוי שהיא תקבע על פי קריטריונים אוביקטיביים ורלבנטיים כגון צפיפות, שטח פתוח או סגור וכו׳. יכולה להיות התקהלות ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל והתקהלות לא ראויה לצורך צפיה במשחקי כדורגל.

״אתה כתבת במפורש שהתקהלות לטובת משחק כדורגל זה דבר שכדאי בעתיד להמנע ממנו״

התקהלות לטובת משחק כדורגל *כפי שהיא נעשת היום*. מובן מאליו שלא כל צורה של התקהלות לטובת צפיה במשחק כדורגל היא עניין לא ראוי ומוזר לי שמישהו מניח שאני חושב משהו בסגנון. אפשר לקבוע הגבלות ולאפשר את הפעילות.

הטענה שלי היא שבעתיד‏1 יובן שלא מדובר רק בהעדפות אישיות (למי יותר או פחות נחמד כשצפוף), אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור.
אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה‏2. זה שזכותם של אנשים לעשות מה שנחמד ונעים להם זה לא רלבנטי. לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני (האמת, הזכות של קהלים להצטופף מעבר לסביר נשמע לי כמו רעיון הזוי/מוזר/כאילו-למה?).

_____________
1 אחרי עוד כמה גלים ומגפות עתידיות.
2 ול-״אבל עד שהיה קורונה לא היתה בכלל בעיה״ אני עונה:
א) חלק מהטיעון הוא שבעיות הצפיפות החמירו עם השנים והיום אנחנו (לדעתי) עברנו את המסה הקריטית שמפרידה בין ״סתם לא רצוי״ לבין ״מסוכן״. לכן, לשפוט את מה צריך לעשות בעתיד על פיהמצב לפני עשור, שניים או יותר זה לא רלבנטי.
ב) תסריט הקורונה הוא לא התסריט האפשרי הגרוע ביותר. העולם, מערכותיו, המבנים החברתיים והציבור הוכיחו שהם לא יודעים איך להתמודד עם משברים מהסוג הזה. למזלנו הקורונה היא לא מסוכנת או קטלנית לרוב האוכלוסיה. מה יהיה כשישתולל וריאנט או אפילו וירוס חדש שהוא קטלני והרסני יותר ממה שאנו מתמודדים איתו היום?
זמנים פוסט מודרניים 745474
מה המטרה של "התקהלות ראויה"? למנוע התפרצות של מחלה מדבקת באותה מידה כמו קורונה?
אי אפשר להתנהל בשגרה כדי למנוע התפרצות של מחלה כזאת. לשם כך נדרש משהו קרוב מרחק פסיעה מסגר.
לחיות בשגרה כדי למנוע התפרצות מחלה דמוית-קורונה שקול ללגייס את כל המילואימניקים לצבא לתקופה בלתי מוגבלת למקרה שתהיה מלחמה.
זמנים פוסט מודרניים 745476
==> אלא בצורך אוביקטיבי שמטרתו לשמור על כלכלה עירונית-מודרנית יציבה נטולת משברים וכדי לשמור על בריאות הציבור.

אם מדובר על צורך אובייקטיבי לשמור על בריאות הציבור, אני מתקשה לראות איך זה יעזור. אני פשוט לא רואה איך הקטנת הצפיפות (בשיטות שהצעת) מהווה איזשהו חיסון בפני משברים בריאותיים, כולל משברים בריאותיים שעדיין לא קרו. אפילו לגבי הקורונה תתקשה למצוא הוכחה שאיזורים עירוניים פחות צפופים וללא תחבורה ציבורית עברו את הקורונה בשלום. קל וחומר לגבי וירוסים עתידיים.

==> לוירוסים ומחלות לא אכפת משיח זכויותני
אבל אתה מנסה לשכנע אנשים ולא וירוסים :-) וכדי שאנשים לא יתקהלו לטובת משחק כדורגל (כפי שהם עושים את זה היום, וואטאבר) - אתה צריך לשכנע אותם שזה יבטיח את בריאותם. להגיד "אי אפשר לדחוס אנשים כעניין שגרתי ולא לקבל בעיות תחלואה" זה מרגיש כמו סיסמא ריקה. זה קצת כמו להגיד "אי אפשר לאכול בשר ולא לקבל בעיות תחלואה".
זמנים פוסט מודרניים 745483
____
2ב) לזה ני לגמרי מסכים, ואפילו כתבתי משהו בכיוון כאן כבר לפני כמה גלים. המסקנה שלי מההתמודדות העולמית (ברמה האזרחית-כלכלית-חברתית שלה) עם הקורונה היא שוירוס קטלני יותר - למשל כזה שגם ילדים יחלו קשה ממנו - יביא לסוף הציויליזציה כפי שאנחנו מכירים אותה. ולא בגלל שכולם ימותו מהמחלה, אלא בגלל שאנשים יתחילו להרוג אחד את השני ברחובות במאבק על משאבים בסיסיים כמו מזון, תרופות, בדיקות, מסכות, ומי מסוכן לאחרים כי הוא כן/לא שומר על תקות כאלה ואחרות.
זמנים פוסט מודרניים 745439
הרעיון שבעיות בריאות ותחלואה נהיות יותר ויותר מאתגרות בסביבות העירוניות שלנו ושמה שהיה נכון לפני 30 שנה לא בטוח נכון היום ובטח שלא בעוד 20 שנה, זה לא המצאה אישית שלי וזה אכן לא קשור רק למשבר הקורונה. חוץ מזה, למרות שהתרכזתי למעלה רק בנושאי צפיפות, כמובן שזה לא כל הסיפור ולא הנזק היחידי שהסביבה העירונית גורמת לאוכלוסיה. אי אפשר שמה שהיה ימשיך להיות תמיד גם מה שיהיה ושנמשיך לדחוף את הראש בחול. יש יתרונות מובהקים לחיים עירוניים (למשל זמינות של שירותי בריאות) אבל יש גם בעיות שמחמירות עם הזמן ומשהו בסיסי תקול ודורש לפחות חשיבה מחדש והתקנת כמה פטצ׳ים במבנים החברתיים שבנינו ואולי גם עדכון נורמות.

למשל, קריאה מעניינת: https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S01...
זמנים פוסט מודרניים 745431
אם בשביל כל אבוקדו אני אצטרך שליח, אני אצטרך המון שליחים.
זמנים פוסט מודרניים 745473
אין שום מחסור בשליחים: https://www.avo.co.il
זמנים פוסט מודרניים 745478
נראה לי שהם פועלים רק באזורים צפופים.
זמנים פוסט מודרניים 745479
!
זמנים פוסט מודרניים 745495
ניסיון יפה לטיעון מחליש ש(אותי) לא משכנע.

שירותים מסוג זה הולכים ומתפתחים (ואפילו קיבלו בוסט בתקופת הקורונה למקומות פחות מרכזיים וצפופים). בנוסף לשירות הספציפי הנ״ל, גם לסופרים, מכולות ואפילו מסעדות יש היום משלוחים עד הבית, גם במקומות לא מרכזיים וצפופים.
וכאשר אנו מדברים על העתיד שיכניס גם אוטומציה / רכבים אוטונומיים / drones למשוואה, ההנחה שרק איזורים צפופים הם כדאיים כלכלית לקבלת שירותים מסוג זה הופכת ללא קשורה למציאות אפילו יותר.
לא צריך לחיות במרכז תל אביב כדי לעשות הזמנה מהסופר כבר היום והתסריט הכי סביר הוא שיהיה מאוד קל לעשות זאת עם מגוון הולך וגדל של שירותים ומוצרים בעתיד.
זמנים פוסט מודרניים 745499
הצפיפות מאפשרת להם לספוג חלק גדול יותר מעלויות המשלוח על ידי צירוף משלוחים רבים יותר לאותה שליחות. ככל שאנשים מפוזרים יותר, עלויות המשלוח גבוהות יותר.
זמנים פוסט מודרניים 745509
נו אז?

אם השירות י/צמח מספיק הוא יכול להרשות לעצמו להרויח פחות על איזורים מסוימים כי זה מתקזז עם האיזורים הצפופים יותר. כמו תחבורה ציבורית (בבעלות פרטית) לא חייבים שכל הקוים שלך יהיו כל הזמן בתפוסה מלאה ויש הגיון כלכלי (וחשיבות לבראנד) בלהוציא אוטובוס אפילו אם הוא ברובו נשאר ריק באמצע הלילה שישרת כמה נוסעים. איזורים שיהיו מאוד לא צפופים יכולים פשוט ללכת לקנות במכולת השכונתית.תפקידו של הקניון המפלצתי עם חנויות הענק הופך ללא רלבנטי בעולם כזה. אף אחד לא טען שרק שירותים כמו Avo הם העתיד כולו.

חוץ מזה שאתה מגזים אפילו בתאור ההווה. השירות Avo קיים היום באיזורים שנחשבים פרברים / רחוקים ממרכזי העיר ביחס לאיזורים צפופים במרכז תל אביב.

האמת? אני כבר לא מבין מה בדיוק ההתנגדות לנקודות הטריביאליות הללו. אתם לא מסכימים שיש מגמה בשנים האחרונות ליותר ויותר שירותים שמאפשרים להזמין מוצרים עד לדלת הבית? האם לא באמת יותר קל היום לקבל שירות של משלוח מהסופר (או מהצד השני של העולם מאמאזון) של מוצרים עד הדלת? האם לא טריביאלי שהמגמה הזאת תמשיך אל העתיד? (בגלל איזו סיבה אנחנו אמורים להאמין שהמגמה הזאת הגיעה לשיאה היום? בעיקר כשהטכנולוגיה של הרכבים/drones האוטונומיים יורידו אפילו יותר את עלויות תפעול השליחים?)

עתיד בו יהיה הרבה יותר קל (ליותר ויותר אנשים באוכלוסיה) לקבל מוצרים בקליק עד הדלת ממגוון רחב של שירותים במקום לרוץ בקניונים, להעמיס דברים על עגלות, לעמוד בתור בקופות ולסחוב שקיות לאוטו נראה לי כל כך טריביאלי, שאני לא מבין על מה בכלל המחלוקת *בעניין ספציפי זה*.

פעם היה מקובל שכל העיירה הולכת לשאוב מים בבאר ריכוזי. עם חלוף הזמן הבינו את היתרונות בתשתית שתזרים את המים ישירות עד לבתים. זה לא קרה ביום אחד, אבל (לאט לאט) התקדמנו.
זמנים פוסט מודרניים 745434
רק לגבי תורת הגרפים והמבנה החברתי, הנה כתבה על חשיבותו של גרף הקשרים שלנו.
זמנים פוסט מודרניים 745420
עם פי שלושה יותר אנשים מאשר היו פה במאה העשרים, לא ברור לאן תצליח לפזר אותם אם תפרק את המטרופולינים הגדולים.
זמנים פוסט מודרניים 745423
איש קש. לא הצעתי לפרק שום דבר.
זמנים פוסט מודרניים 745424
להיפך מלפרק - דווקא החיים במרכז העיר יהפכו לצפופים פחות ונעימים יותר לתושבי המרכז אם נפסיק להביא אליהם לרחובות כל יום את כל המליונים שחיים בפירפריה ובפרברים. תנו לחיות במרכז העיר (יותר) בשקט.
זמנים פוסט מודרניים 745440
הבעיה בתזה שלך היא שגם תושבי הפריפריה, לו הדבר היה תלוי בהם היו מעדיפים לחיות במרכז העיר (ת"א) בשקט.
לא קשור באופן ישיר אבל לגמרי קשור בעקיפין: האזנתי לראש העיר הצעיר והסימפטי של באר שבע מוכר לתושבים חדשים בפוטנציה את נפלאות השכונות החדשות, הסייברפייק והאגם המלאכותי. אני מאד רוצה להאמין שרוב צרכני התקשורת לא בונים ציפיות על סמך הבטחות בחומר פרסומי.
אם ראש העיר רוצה להבטיח זרם איתן של מתנחלים לעירו הוא צריך לעשות אחת מן השתיים:
א. להקים פלוגות מתנדבים שינקו את מרחבי הנגב מפושעים ועבריינים בדואים.
ב. לדרוש חקיקת חסינות מפלילים לסחטני פרוטקשן, מיידי אבנים ומשתוללים בכביש, שיעתיקו את מפעלותיהם מב"ש למרכז הארץ.
זמנים פוסט מודרניים 745442
ג. רכבת מהירה שתביא אותך מבאר שבע למרכז תל אביב בחצי שעה.
ובתור באר שבעי במקור ותל אביבי היום, אני אומר את זה כבר עשרים שנה. אז מה.
זמנים פוסט מודרניים 745449
חוששני שהתוספת שלך צודקת וטועה בגדול בעת ובעונה אחת. ללא קו רכבת עם תפוקה משמעותית, באר שבע לא תוכל להתפתח כמטרופולין. לא פחות מנוסעים (לדעתי הרבה יותר) זה עניין של שינוע חומרי גלם ותוצרים מוגמרים אל מרכזי האוכלוסיה והנמלים.
מצד שני, ההצעה של דנילוב צריכה לקבל עדיפות מוחלטת ע"פ הרכבת המהירה. אם למישהו יש עבודה בב"ש אני לא רואה שום סיבה שהוא יגור בת"א/ראשל"צ/ירושליים. מעבר האוכלוסיה לב"ש יקל על התחבורה העירונית בב"ש ובודאי בגוש דן וזאת בנוסף לדילול המחנק המטרופוליטני עליו מדבר allucard. צריך גם לזכור כי רכבת "מהירה" מת"א לב"ש פרושה בניית מחלפים, צמתים וגשרים עיליים, המגדילים באופן ישיר או עקיף את המחנק התחבורתי בגוש דן. ובכלל מדוע שאנשים בדרכם למקום עבודתם בימי ראשון, יצטרכו להדחס בין צ'ימידנים ורובי סער של חיילים החוזרים לבסיסיהם. זו אינה זוטא מצוצה מן האצבע שהמצאתי. עובדה היא שרכבת ישראל מנסה להתחמק מהסעת חיילים ובפרט בימי ראשון.
זמנים פוסט מודרניים 745450
״הבעיה בתזה שלך היא שגם תושבי הפריפריה, לו הדבר היה תלוי בהם היו מעדיפים לחיות במרכז העיר (ת"א) בשקט.״

אני לא משוכנע שזה נכון. טיעון מחליש לטענה שלך: עובדה היא שאנשים חיים ובוחרים לחיות בפרברים *למרות* המחיר הכבד שהם צריכים לשלם על כך באי נוחות ובזמן המבוזבז שב-Commute היום יומי אל מרכז העיר. אם מורידים את המינונים של הצורך במיגרציה יום יומית אל מרכז העיר וחזרה ממנו (גם כאשר הם ממשיכים לעבוד מחברות שיושבות למעשה באותו מרכז עיר), הדבר דווקא יגרום לאנשים רבים לבחור ולהעדיף את הפירפריה ואת הפרברים על פני החיים במרכז העיר.

למשל, בעקבות משבר הקורונה, החברה בה אני עובד שיושבת בתל אביב, התחילה פתאום (בניגוד למדיניות בעבר) להעסיק אנשים מאוד מאוד מוכשרים שגרים בדרום הרחוק ואפילו יש לנו כמה עובדים מדהימים שחיים בישובים ליד הגבול בצפון. התרומה שלהם לחברה היא מדהימה והם צריכים להגיע למשרדים בתל אביב רק לעתים רחוקות. גם משלמים להם ומתגמלים אותם עם תנאים מעולים. איזה אינטרס יש לעובד כזה להעתיק את חייו למרכז תל אביב? מה יש לו לחפש שם חוץ מזהום אוויר, צפיפות ודירות קטנות יותר תמורת שכר דירה גבוה יותר?
זמנים פוסט מודרניים 745452
פרברים? חה! יש לנו מנהל פרויקטים תל אביבי שהחליט לפני כמה חודשים (בגלל סיבות שלא רלבנטיות לדיון) להעביר את עצמו ואת משפחתו לאיזה איזור כפרי בצרפת. חוץ מכמה ימים של המעבר עצמו, אנחנו ממשיכים לעבוד איתו צמוד באופן יום יומי כאילו לא השתנה שום דבר והיו אפס שינויים בפרודוקטיביות של הצוות, ביכולת שלו לתקשר דרישות ורעיונות ובייסיקלי לא השתנה שום דבר בעבודה שלנו מולו. הוא אפילו קודם בתפקיד בתקופה הזאת.
אם אתה כבר בודק תחזיות- 747061
"בתי-הספר יסגרו בקרוב בכל מקרה" - האמנם?

(הפרומואים לשפעת העופות הסתירו את הטוויסט של מלחמה באירופה?)
אם אתה כבר בודק תחזיות- 747062
אין לי ילדים בגיל המתאים, אבל ממה שהבנתי מחברים וקולגות - התשובה ל-"האמנם?" היא "אכן" (1, 2, 3, 4, 5).
אם אתה כבר בודק תחזיות- 747068
לי יש ילדות בגיל המתאים, והתשובה היא לא, לא, לא ולא.
מתחילת שנת הלימודים לא היה ולו שבוע בודד שבו בית הספר היה סגור. וכמעט בטוח שאפילו יום יחיד כזה לא היה.
אם אתה כבר בודק תחזיות- 747069
אני מכיר עדויות אישיות (ברבים, מקרובים) המאוששות את המציאות שמתוארת בכתבות לעיל. אשריך שהתמזל מזלך ולא חווית זאת.
אם אתה כבר בודק תחזיות- 747073
גם לי כנראה היה מזל: בית הספר של ילדי לא נסגר ולו ליום אחד, אם כי היו מקרים שכיתות עם מספר גבוה של מאומתים עברו ללמידה מהבית ליומיים שלושה והיו שבועיים שלושה שכמעט בכל יום התבטלו מספר שעורים עקב מחסור במורים בריאים.
אם אתה כבר בודק תחזיות- 747143
אם נתעלם מהאנקדוטות, אז בתי הספר היו סגורים לבין 7% ל-‏40% מהתלמידים? זה נשמע לי קצת מעורפל? אני בטוח שלמישהו יש מספר קצת יותר מדוייק.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745364
שמעתי במדיה שמדברים על הצפת בתי החולים בעוד שבועיים-שלוש.
א. לגבי התזמון אני די בטוח שזה לא מבוסס. יש הערכת חסר קבועה של משכי הזמן בקורונה. מתעקשים להתעלם מן הזמן שלוקח למחלה להתפתח ומכך שאנשים מאושפזים במשך שבועות וגם מכך שיש תהליך מתמשך של החלשות הנוגדנים. הפרש הזמן בין הנסיקה במאומתים לנסיקה באשפוזים יכול להיות כמה שבועות טובים. ראינו משהו קרוב בגל הדלתא כאשר היה פער של שבועות בין החיסון לבין דעיכת הדלתא.
ב. לגבי עצם הופעת השיא באשפוז אני פחות בטוח. נראה שיש בערך 33% פחות תמותה מהדלתא, כאשר % הצמצום באשפוזים גבוה יותר (70-80%). זה מתאים לתחזית לפיה תהיה מצוקת אשפוז מצומצמת ולא כמו בדלתא. מה דעתך?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 745367
2 איפה אמרתי משהו על ביג (או סמול) דיל?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747043
(זה לקח חודשיים, לא שלושה)
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747057
בהינתן שכמחצית מהנפטרים בגל הנוכחי הם מתאבדי חיסונים, אזי 1000 נפטרים עומדים בתחזית שלי - הגל הנוכחי פחות חמור מהגל הקודם.
(וכמו שכבר ציינתי פה - אין מרוצה ממני מהצורה שבה הממשלה התמודדה עם הגל הזה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747059
אני שמח שאתה מרוצה, נחמד לך מאד. אבל שביעות הרצון שלך לא קשורה למציאות. אין לי ציפיות גבוהות מאף ממשלה, ואני רגיל לתפקוד לקוי של פוליטיקאים ושל הרשויות - אבל הכשלון של הממשלה כאן שובר את הסקאלה. מתחת לכל ביקורת.

(ולאן שלא תבחר לקחת את זה, אני מקווה שאני לפחות לא חשוד בביביזם).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747060
ארחיב: העובדה ששר בריאות ממרצ מצליח לעורר בי נוסטלגיה לעבר שר בריאות מיהדות התורה, עומדת בשורה אחת עם הצלחתו של ביבי לעורר בי שמחה מבחירתו של מנכ"ל מועצת יש"ע לראשות הממשלה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747070
שביעות הרצון שלי קשורה למציאות - ודאי ברמה האישית - באופן הדוק, ספציפי, מדיד ומובהק.
הנזק למשפחתי בממשלה הקודמת היה בשני סדרי גודל גבוה מהנזק בשני הגלים האחרונים.
כנ"ל לגבי ילדים רבים של חברים ובני משפחה שאני רואה סביבי.
תוסיף לזה את מצב הכלכלה שהשתפר לאין ערוך יחסית לשנה הקודמת, ואני רואה כאן הצלחה גדולה ומובהקת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747072
ושוב, אשריך. שכל אחד בעצמו ישקול איך התועלת עליה
אתה מדווח עומדת מול כ-‏2000 משפחות שכולות בחודשיים (אני מכיר אחת), ומול והסיכון המטורף שלקחו כאן על חשבון האזרחים (עוד יקח שנים לגלות את תוצאות ארוכות הטווח של הניסוי שערכו כאן).

לגבי נתוני הצמיחה, אתה מן הסתם יודע היטב שהמספר הגבוה הזה מלאכותי לחלוטין ולא משקף שום שינוי ריאלי. אפילו בכתבה שאתה עצמך קישרת זה כתוב*. היה אפשר, בקלות, לנהל את ההתמודדות עם המגיפה בחודשים האחרונים בלי שכלכלת המשק תפגע כלל (ואני גם אטען: תשתפר) מבלי להתדרדר לניהליזם המופרע של בנט, הורוביץ ושאשא-ביטון.

* "עם זאת, שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר, והשנה הקודמת – שנת 2020 – הסתיימה בצמיחה שלילית של 2.4%.... 'התוצר לנפש', צמח בשיעור גבוה של 6.3%. ועומד כעת על 155 אלף שקל בשנה.... במילים אחרות, בנק ישראל העריך כי ללא משבר הקורונה, התוצר לנפש בישראל היה כעת 161 אלף שקל.".
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747074
היציאה מהמשבר נובעת בראש ובראשונה מהפסקת הסגרים וההגבלות על הפעילות המסחרית. אני חושב שלו היו ממשיכים עם הסגרים, גם שנת 2021 היתה נגמרת עם צמיחה שלילית.
שנת הלימודים הקודמת היתה קטסטרופלית לילדים רבים שאיבדו לגמרי את שגרת הלימודים ואת המעקב אחרי החומר הנלמד. לי יש ילדה שסיימה את השנה שעברה בציונים מחפירים שנעים רובם ככולם סביב מספיק, חלק מעל וחלק מתחת. למרבה המזל בית הספר התחשב במצב ואפשר לה לעלות כיתה במגמה שהיא בחרה והשנה למרבה המזל הציונים שלה חזרו למוטב. עוד שנה כזאת וסביר להניח שהיא היתה נפלטת מבית הספר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747081
לגבי "היציאה מהמשבר": עניתי כאן. לגבי ההמשך: אתה כותב "עוד שנה כזו", כאשר אנחנו מדברים כאן בסה"כ על תקופה של חודשיים. ואני בכלל לא חושב שהיה צריך בהכרח לסגור את בתי הספר באופן מלא: אפילו פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה וכו' היו מובילים לצמצום מגעים באופן משמעותי‏1. אני שמח שהכל הסתדר בסופו של דבר לבת שלך‏2, אבל היה אפשר בקלות להוביל מדיניות של צמצום מגעים עם המשפעה דרסטית (בכל המשק, ובמערכת החינוך בפרט) מבלי לפגוע בה. בנקודות האלה אני שותף לדעתו של ברק רווה.

אפרופו מערכת החינוך, אני (ואתה, והפונז) נהנים מפריווילגיה המאפשרת לנו להתבודד כרצוננו. כאשר אני מדמיין יקום אלטרנטיבי (ומוזר) בו אני מורה, ומכריחים אותי לבחור בין שהות יומיומית במדגרת-הקורונה הידועה כ-"כיתה" בזמן המגיפה המדבקת בהיסטוריה עם אמצעי הגנה מינימליים (אם בכלל), לבין איבוד מקום עבודתי - אני באמת מתעצבן. אני אמנם חושב שתפקידה בפועל של מערכת החינוך היא לא יותר מ-glorified babysitting, אבל גם המחזיקים בעמדה הירואית ואידיאליסטית כלפיה מן הסתם מסכימים שלא מדובר על כבאים או חיילים, וזו לא עבודה המצדיקה סיכון חיים.

1 בעולם קצת מתפקד יותר, היו עושים משהו בשנתיים האחרונות כדי לשפר את יכולות ההוראה מרחוק של מערכת החינוך. כמובן שלהעביר את המורים עם מערכי השיעור הרגילים שלהם לזום זה מטופש. אבל היה מספיק זמן כדי להכין אמצעי הוראה מרחוק אפקטביים. לכל הפחות כאשר מדובר בגילאי החטיבה ובעיקר בתיכון, אני בטוח לחלוטין שהוראה מרחוק יכולה להיות אפקטיבית בהרבה מהשיטה המסורתית. בעולם בו קורסרה, אקדמיית קהאן, SkillShare והאונ'-הפתוחה הן חדשות ישנות אין לזה שום תירוץ. למען הסק ספק: הטענה הזו שלי אינה קשורה להתמודדות עם האמוקירון.
2 בקריאה חוזרת - זה עלול להשמע כמו סרקזם, אז אבהיר שזה בהחלטלא. כנ"ל כאשר כתבתי קודם לפונז "אשריך" וכו'.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747088
לגבי "בסה"כ .. תקופה של חודשיים", אז היה גם הגל הרביעי בתחילת השנה (כל ספטמבר ותחילת אוקטובר), שגם בו לא היה סגר ומערכת החינוך פעלה כסדרה (במגבלות החגים) ואני די משוכנע שלו היו היה סגר, הגל החמישי היה נמוך באופן משמעותי, אבל גם רחב הרבה יותר, כך שזה לא היה מסתכם בחודשיים.
גם אני הייתי שמח מאוד אם היו באמת מנצלים את הזמן לפתח דרכים יותר יעילות ללימוד מרחוק, אבל עצם הלמידה מרחוק, בלי קשר ליעילותה ולאמצעים האפקטיבים ביותר שניתן למצוא, היא עדיין בעיה בפני עצמה. הילדים נפגעים קשה גם חברתית ובכל אמצעי שתמצא, עדיין למורה יהיה הרבה יותר קשה להבחין מתי תלמידים זקוקים לעזרה ואם הם מפתחים פיגור משמעותי בחומר הנלמד. גם כשהמורים שמים לב לכך, הרבה יותר קשה להם לתת לכך מענה.
חוץ מזה, לא רק המורים נאלצו לבוא למקומות העבודה, יש עוד הרבה מקצועות ותפקידים שלא ניתן לבצע מרחוק (או שהמעסיק לא רוצה שהעובים יבצעו מרחוק), אפילו אם הם אינם קריטיים כמו צבא או כיבוי אש (למשל, נהגי תחבורה ציבורית, קופאים בסופרמרקטים, עובדים בחנויות מכל סוג שהוא) וברגע שאתה עובר ללמידה מרחוק, מי שהוא הורה לילד בבית ספר יסודי (למעשה כחצי מהם) נאלץ להשאר בבית גם כן, וגם זו פגיעה בהורה עצמו ובכלכלה בכלל.
אני, כמו הפונז, חושב שהבחירה/הימור של הממשלה להמנע מסגר בכל מחיר ולהשאיר את מערכת החינוך ואת כלל העסקים בארץ פתוחים, היתה החלטה טובה ונכונה. קל להסתכל על מספרי המתים מקורונה, אבל צריך להביא בחשבון שחלק משמעותי מהם סירב להתחסן ושלמיתון יש גם מחיר בחיי אדם, אפילו אם אנחנו לא יכולים לספור את המתים ישירות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747107
אתה כותב ''לו היה סגר, הגל החמישי היה נמוך באופן משמעותי, אבל גם רחב הרבה יותר''. נדמה לי שאתה גם טועה וגם צודק. אסביר.
ראשית, לו היה סגר של ממש - כמו בגלים הראשונים - הגל דווקא לא היה רחב יותר, כי המגבלות היו מורידות את מקדם ההדבקה בחדות, ולא היינו מגיעים כלל למצב שבו עצם העובדה שהמונים נדבקו מגבילה את ההתפשטות. מה שכן, הבעיה הגדולה במקרה כזה היא שברגע שהיו משחררים את הסגר, המספרים היו חוזרים לעלות במהירות, וזו הסיבה שאף מדינה לא הכריזה על סגר מלא בגל הנוכחי, ונדמה לי שגם בר הפלוגתא שלך בדיון הזה לא התכוון לכך, אלא הציע ''צמצום מגעים'' ו''פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה''.
מה שכן, אם אכן היו מיישמים בישראל את ההצעה של עומר, כנראה שאכן היה קורה מה שציינת - הגל היה נמוך יותר אך רחב יותר. אפשר לראות זאת אם משווים את הגל בישראל לגל בגרמניה, שנקטה בדיוק גישה דומה (עם מגבלות, בלי סגר מלא) ואכן חווה גל נמוך משמעותית, אבל רחב בהרבה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747118
כשאני קורא אוקסימורון כמו ''פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה'', לא נותר לי אלא לזעום חרישית ולגחך גיחוך מר ועצוב.

כמו שכבר הסברתי כאן והבאתי גם סימוכין סטטיסטיים, הפעולות ה''פשוטות'' האלה - שנסיון עתיר חודשים הראה לנו שהן נכשלו בכל מדד אפשרי - מסוכנות בערך כמו לגרום לכל הילדים להתחיל לעשן.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747130
אני חייב להסכים אתך בכל לב.
התנדבתי בחודשים האחרונים לסייע לתלמידי כיתה ח' בלימודי המתמטיקה. אני מתנדב בבי''ס שילדיו כנראה ברמה די גבוהה והמצב רע מאד. למעשה אני בספק אם אני בכלל יכול להועיל להם. למעשה נראה לי שחלק גדול מן הילדים ''נגמלו'' מן ההרגל של תירגול והכנת שיעורי בית.
אחד ההסברים שאני מקבל למצב הרע הוא עידן הזום. אני לא בטוח שזו כל התמונה, אבל אין לי ספק שלמידה מרחוק בשיטה לא נכונה עשוייה להתברר כאסון לטווח רחוק.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747168
לכל אורך גל האומיקרון ישראל היתה קשוחה יתר מבריטניה וקשוחה פחות מגרמניה (מקור), ובכל זאת מספר החולים והמתים בישראל היה גבוה משתיהן (מקור). למה?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747171
אולי לא במקרה היו אלו אבותינו שפסקו ''בין אמר לעשה, ת''ק פרסא''.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747175
ממספר החולים אני לא בטוח שאפשר להסיק משהו. האם בבריטניה ובגרמניה עשו בדיקות סקר לכל התלמידים פעמיים בשבוע?
לגבי מספר המתים, יותר מעניין אותי השטח שמתחת לגרף, לא גובה השיא שלו. לא נראה לי שהשטח שמתחת לגרף הישראלי גדול מהשטח שמתחת לגרפים הבריטי והגרמני, מה שמחזק את הטענה שקיבלנו גל צר וגבוה לעומת גל רחב ונמוך שמתקבל מהגבלות קשוחות יותר. מצד שני זה לא מסביר את גרף המתים הבריטי שהיה צריך להיות יותר גבוה ויותר צר מהגרף הישראלי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747177
בבריטניה כל תלמיד (ואיש סגל במערכת החינוך) היה אמור לעשות בדיקה מהירה פעמיים בשבוע (אני מניח שהרבה חיפפו ועשו רק פעם בשבוע או פחות). בתחילת הגל תועדו בבריטניה כ-‏17 בדיקות ביום לכל אלף אנשים (בישראל כ-‏10) ובשיאו כ-‏27 (בישראל כ-‏45) (מקור), אבל חלק גדול מהבדיקות בבריטניה לא מתועדות.

השטח מתחת לגרפים הוא באמת די דומה (218 בישראל וגרמניה, 228 בבריטניה) אבל כשמתחשבים במספר המתים יחסית למספר הצפוי (מקור) מקבלים תוצאה פחות מובנת (לי). ישראל היא מדינה צעירה יותר, עם יותר חשיפה לשמש, שנכנסה לגל הזה עם יותר אוכלוסיה מחוסנת בחיסון שלישי, עם הרבה יותר מגבלות שנראה לי שנלקחו על ידי הציבור בהרבה יותר רצינות, לכן הצפיה שלי היתה שישראל תצא מהגל הזה הרבה יותר טוב משיצאה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747179
באמת משונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747115
אזכיר שאפילו מהזווית המאד צרה של "חוויית בית הספר" לאנשים רבים מאד הדברים הסתדרו הרבה פחות טוב מאשר לך.

את הנושא של למידה אפקטיבית מרחוק העליתי כהערת צד, והוא לא באמת קשור להתמודדות עם האומיקרון. אני לא שותף להסתייגויות הכלליות שאתה מעלה. אלה נקודות חשובות, אך לרוב הסוגיות יש פתרונות יעלים ומוכרים. בסיכום הכולל של ה-trade offs אני משוכנע שמערכת חינוך ששואפת להיות יותר מבייביסיטר צריכה לעבור ללמידה מרחוק - מבחירה, ולא מאילוץ. אבל זה דיון אחר לפעם אחרת.

אני מדגיש את מספר המתים כי זו הנקודה בה הכישלון של הממשלה בעניין הוא הצורם והבולט ביותר, אבל למען האמת - זה אפילו לא האספקט הכי גרוע של המדיניות בעיני. הסיכונים שהם לקחו, הן באפשרות של תמותה חריפה יותר (סיכון שלא התממש, לפחות בינתיים) והן בהשפעות לטווח ארוך (סיכון שתוצאותו עוד לא ברורה) חרגו בהרבה (מאד) מהסביר בעיני. זה הימור שמצידו האחד זכייה בקולך ובקולו של הפונז בבחירות הבאות, ומצידו השני (ובסבירות שהייתה רחוקה להיות זניחה) - קטסטרופה. פופוליזם בוטה וציני.

ומילא להקל על המשק ולפתוח אותו, אבל הם עשו כמיטב יכולתם למנוע ממי שרוצה בכל זאת להגן על עצמו - להצליח בכך (זה המצב כאשר יש וירוס סופר-מדבק המתפשט לכרבע מהאוכלוסייה בפרק זמן מאד קצר). הרי הצד השני של הוראה פרונטלית בלבד, הוא שהורים חייבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ולהסתכן בהדבקה בעצמם (אני מכיר מעט מאד בתים בהם איש לא נדבק בקורונה במהלך החודשים האחרונים). על דבריך אודות "הרבה מקצועות ותפקידים שלא ניתן לבצע מרחוק" אין מה להוסיף מלבד: אדרבא.

לגבי מיתון והשלכותיו - לדעתי היינו ועודינו רחוקים מאד ממשבר כלכלי שהשלכותיו בנות השוואה להשלכות המחלה, ואני למשל הייתי שמח לו נטל המס עלי היה גדל בזמן הקרוב בכדי לתמוך במי שנפגע מהגבלות למניהן, בתמורה למדיניות אחראית יותר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747119
(הסתייגות זניחה, בהקשר הנוכחי: במקום "לעבור ללמידה מרחוק" צ"ל "לעבור ללמידה לא פרונטלית". המרחק פר-סה הוא לא הנקודה החשובה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747122
לי נראה שמהזווית הלא צרה של כלכלה תחת סגר או מגבלות קשות, להרבה יותר אנשים ''הדברים הסתדרו הרבה פחות טוב''. באופן אישי, הקורונה עשתה לי די טוב, לא איבדתי אף מכר או קרוב והמעבר לעבודה מהבית או מהמשרד לפי רצוני, לא רק הרבה יותר נוחה לי אלא גם אפשרה לי להחליף מקום עבודה למשרה שאין סיכוי שהייתי יכול להשיג לפני הקורונה ושאני מרוצה בה הרבה יותר, הן מבחינת השכר והן מבחינת העניין. אני לא יכול שלא לראות שאצל חלקים גדולים מהאוכלוסיה זה לא ככה. הסגרים והמגבלות פגעו באנשים רבים כלכלית, רגשית וחברתית.

אני לא חושב שלמידה מרחוק צריכה להיות ברירת המחדל גם כשאין מגפות או מלחמות. במדינה בעייתית כמו שלנו כדאי שזאת תהיה אופציה אופרטיבית, אבל כל עוד ניתן עדיף שהילדים יהיו בבתי הספר עם המורים ועם בני גילם.

לי נראה שהסיכון שהממשלה לקחה על עצמה היה גם שקול והגיוני, מה גם שלפחות חלק משמעותי מחבריה הצהירו במפורש ומראש שתהיה המדיניות שלה. מדיניות שתמכתי בה עוד לפני הבחירות וכמובן שגם עכשיו.

הצד השני של הוראה מרחוק בלבד, הוא שהורים חייבים להשאר עם ילדיהם בבית. סגירת התחבורה הציבורית, החנויות (שאינן חיוניות) וארועי ספורט, תרבות ובידור מעבר לסגירת בתי הספר, זו בדיוק הדרך למיתון, לפגיעה אנושה בכלכלה, ברווחה ובסופו של דבר גם בבריאות של רוב אוכלוסיית המדינה.

אני חושב שבדיוק להיפך, מיתון בהכרח מקצץ בתקציבי הרווחה, הבריאות, התשתיות, איכות הסביבה וכל דבר שלא יורה (או עושה את עצמו יורה) ובשורה התחתונה מוריד את רמת החיים ואת איכותם, מה שמביא בסופו של דבר לפגיעה בבריאות הציבור לא פחות ואולי אף יותר מאשר הקורונה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747117
"עדיין למורה יהיה הרבה יותר קשה להבחין מתי תלמידים זקוקים לעזרה ואם הם מפתחים פיגור משמעותי בחומר הנלמד. גם כשהמורים שמים לב לכך, הרבה יותר קשה להם לתת לכך מענה."

הערת אגב בקשר ללמידה מרחוק: יש בארץ סקטור די גדול של פנסיונרים שאפשר היה לגייס כעוזרי הוראה (בזום כמובן): הם היו יכולים לשמוע את השעור יחד עם התלמידים, ולהוות מעין מורים פרטיים חינמיים - או בתשלום סימלי של משרד החינוך והמועצות המקומיות - לתלמידים שזקוקים לכך. בכך היו מושגות כמה מטרות, כשעצם מציאת עיסוק לחתיארים בבידוד, ועוד כזה שמעלה את הערכתם העצמית ("סוניה, אני עוד זוכר ערך משולש! משהו עם 180 מעלות, כמדומני") הוא תופעת לוואי מבורכת. צריך איזה סוג של פיקוח שימנע מפדופילים לנצל את ההזדמנות, אבל זה לא נראה לי מכשול רציני מדי.

מן הסתם זה כבר לא אקטואלי, אבל אולי כדאי להתכונן לקראת המגפה הבאה, או הגל הבא (בגלל פוטין לא כל-כך שמים לב לכך שמקדם ההדבקה התחיל לעלות כבר מהשבוע השני של פברואר).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747293
(ומקדם ההדבקה ממשיך לעלות, כך שכבר לפני 10 ימים הוא היה 0.92 ומן הסתם כרגע הוא כבר מעל 1. זה הזמן להסיר את המסכות!).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747726
זמני הסרת מסכות :
ירושלים 19:51
חיפה 19:54
תל אביב 19:54
באר שבע 19:52
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747076
בלי להיכנס לדיון הרחב, תחזית הצמיחה של בנק ישראל מלפני חודשיים עמדה על 6.5%. רק שבועיים לאחר מכן הלמ"ס פירסמה שהצמיחה ב-‏2021 עמדה על 8.1%. כדי לתת פרופורציה לגודל האומדן בחסר, הצמיחה בשנים קודמות (ללא 2020) הייתה בממוצע כ-‏3.4% לשנה.
אי אפשר לפטור צמיחה כזאת ב"שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר" מבלי להיות חכם בדיעבד.

ניתוח הצמיחה על קצה המזלג - 0.7% מהצמיחה (0.7 מתוך 8.1) נובעת מגידול בהוצאה ציבורית (בגלל שהעבירו תקציב וכו'). זה החלק היחיד שאפשר חד משמעית לשייך להישגי הממשלה‏3. עיקר הצמיחה נובעת מצריכה פרטית (קניות והוצאות של משקי בית). את זה אפשר לשייך באותה מידה של הצלחה למדיניות הממשלה (שלא סגרה את המשק) לעייפות קורונה או לכל דבר אחר.
סייג חשוב הוא שהנתון של הלמ"ס הוא אומדן ראשון. עוד כשבועיים אמור להתפרסם אומדן שני, ויתכן שהצמיחה תתעדכן כלפי מעלה או מטה.

____________________
3 מהותית, התרומה של העברת התקציב היא יותר גבוהה מסיבה הפוכה למה שאמרת על התוצר - שנה שעברה ההוצאה הציבורית קפצה בגלל תמיכות קורונה. ללא העברת התקציב ההוצאה הציבורית כנראה הייתה נופלת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747077
בוודאי שאפשר (וצריך) לפטור צמיחה כזאת ב-"שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר". הקפיצה מעלה של המדדים (לא של המשק, אלא המדדים) כך שישקפו את הצמיחה הצפויה של המשק (שבגלל המגיפה, בשורה התחתונה, צמח פחות מהצפוי), הייתה ידועה מראש.
גם בוודאי שבמידה מסויימת מדובר בחוכמה בדיעבד, אך היא טריוויאלית: הלמ"ס ובנק-ישראל לא יכלו לחזות את עיתוי פתיחת המשק באופן מלא, והעריכו בחסר את קצב ההתאוששות שלו. המספרים ללא ספק מצדיקים אנחת רווחה ומהווים אינדקציה חיובית לחוסנה של כלכלת ישראל, אבל הקרדיט היחיד שמגיע כאן לממשלה הוא על העיתוי המאד ספציפי בו זה קרה: לו היו פותחים את המשק חודשיים מאוחר או מוקדם יותר - שום דבר לא היה משתנה.

העברת התקציב ללא ספק עומדת לזכותה של הממשלה, והעובדה שזה בכלל ראוי לציון עומדת לגנותה של הממשלה(ות) הקודמת - אבל זה לא קשור לעניין קורונה. לא באתי לחלק ציונים לממשלה באופן כללי (אני חושב היא משמעותית מוצלחת יותר מממשלות ביבי האחרונות).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747190
התחזית של בנק ישראל הייתה בגין 2021, ויצאה ב-‏3 בינואר 2022. לא היה צריך לצפות שום דבר, בעת עריכת התחזית עיתוי פתיחת המשק היה כבר ידוע.

(אני מנסה מאוד לא להיכנס ל"כן ביבי/לא ביבי". התייחסתי לסוגיה הצרה האם הצמיחה במשק היא הודות לממשלה או לא)
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747080
ככה זה, מתרגלים.
בגל הראשון כל המדינה היתה בהיסטריה והוא נגמר עם 300 מתים. מגל לגל הסבילות למספרי המתים עלתה (שמא אומר קהו חושינו), עד אשר בגל הנוכחי מתו 2000 וזה לא מעורר עניין גדול. מספרי הנדבקים והמתים משודרים במהדורות החדשות כמו תחזית מזג האוויר.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747083
נכון, אבל אתה מתקרב כאן מאד לזה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747086
מסכים שהראוי היה לטפל טוב יותר בשמירה על הזקנים‏1, בלמידה מרחוק‏2 וכן הלאה. אני לא זקוק להוכחות נוספות שמערכות התחבורה הציבורית והחינוך במדינה נמצאות עדיין בתקופת האבן, ואני חושב ששרים בעלי יכולת וחזון‏3 יכולים לנער אותן‏4. עכשיו רק צריך למצוא שרים בעלי יכולת וחזון.

_______
1 היו לי רעיונות עוד בקיץ 2020 כמו קרון נפרד ברכבת וכו'
2 מקבל בהחלט את מה שכתבת בתגובה הקודמת
3 הכוונה כמובן לחזון לדאוג לאזרחים ולא לקריירה האישית.
4 הדוגמה השחוקה מרוב שימוש שלי היא השר אמנון רובינשטיין במשרד התקשורת.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747098
בניגוד למה שמשתמע מתגובתך, כאילו מצב הנפטרים הוחמר מגל לגל, כבר בגל השלישי מתו 3300 אנשים, ואז כולם היו לא מבחירה. יחסית לאלף הנפטרים שלא מבחירה בגל האחרון.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747112
אתה משווה כחצי שנה לחודשיים, והנפטרים מהאומיקרון עוד ממשיכים להצטבר. בנוסף, על הנפטרים מהאומיקרון היה - מהרבה בחינות - קל יותר להגן (חיסוניות גבוהה, זמן-דור קצר, הפחתה בהדבקה אסימפטומטית, הבנה טובה בהרבה של ההדבקה ומניעתה...).

והכי חשוב, הרטוריקה של "נפטרים מבחירה" היא ממש מגעילה, ואני מקווה שתפסיק להשתמש בה (וגם לי יש בטן מלאה על מתנגדי החיסונים). למשל, ולמשל: "ציוץ המביך הזה של פרופ' עידית מטות מהחשבון הרשמי של איכילוב טען שהסיכון מאומיקרון מזערי, והאיץ בכולנו לגלות זמישות. היום נגיע לאלפיים נפטרים (בגלל, לא עם) שחלקם אולי הקשיבו לרופאה הבכירה שפירסמה אותו בשם ביה"ח..." (ואוסיף שכמובן, עם כל חוסר-הכבוד לאותה פרופ' - שדבריה ראויים לשמות תואר חריפים בהרבה מ-"מביכים" - האחריות המרכזית לאווירת תום-הטקס היא של שר הבריאות וראש הממשלה).
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747127
אני מצטער להצטרף לעדת המגעילים אותך, אבל ציוץ של פרופ' אחת (או שלוש) הוא עלה תאנה קטן מאד עבור מאות אלפי סרבני חיסון, כשנגדו קל למצוא אלפי ציוצים של פרופסורים אחרים וגם של שר הבריאות וראש הממשלה. אולי "נפטרים מבחירה" הוא ביטוי קצת קיצוני, אבל "משחקים ברולטה רוסית" נראה לי מתאר נכוחה את המצב.

הטענה הנגדית העיקרית שאני מכיר היא שבכך אני שופט אנשים על טיפשותם. ובכן, אני לא *שופט* אותם על כך, את זה עושה תורת ההסתברות, אבל אני מודה שאינני מזיל יותר מדי דמעות על גורלם.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747106
אני לא יודע אם מישהו זוכר, אבל בשעתי התייחסתי ל-‏3000 מתים אפשריים כאל קטסטרופה בממדים תנ"כיים. היום זה נראה מספר חסר חשיבות, אולי מפני שלא איבדתי אף אדם קרוב ממש.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747096
אם כבר הבאת את זה: אבי נפטר בשבועות האחרונים, כשהסיבה האחרונה (על גב אחרות) היתה וירוס של דלקת ריאות שקיבל כשהיה מאושפז בבית חולים‏1. אני יכול להעיד מקרוב שיש מצבים, שבהם כל חיידק או וירוס שהאדם (הוא במקרה הזה) מקבל, הוא קטלני.
אני מצהיר פה קבל עם ועדה, שלו היה נדבק דוקא בקורונה, עמדתי לא היתה משתנה כהוא זה.

1 וכמובן שהחודשיים האחרונים שלו בבית חולים ובמחלקה הסיעודית הושפעו לרעה מההשפעה כוללת של הקורונה על מערכת הבריאות.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747111
אני מצטער לשמוע.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747124
קבל את תנחומי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747138
תודה לך ולשאר המנחמים.
_\!/_
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747132
משתתף בצערך, אציין שגם אימי נפטרה במהלך השנה האחרונה. הרעלת דם מזיהום והקריסה אחריה בלתי נמנעת.

אם הנתונים שכל שנה מתים מזיהום בבתי חולים 6000 איש,אז אני מבין את הפחדים של בני המשפחה לאשפז את ההורה בבית החולים.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747134
קבל את תנחומי.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747139
תודה.
וזאת אחת מהעוולות שלא צועקות ולא מפילה ממשלות או מפטרת שרי בריאות מכהנים.
"כ–6,000 אנשים מתים מדי שנה מזיהומים נרכשים בבתי חולים בישראל — יותר מפי 13 ממספר הקורבנות בתאונות הדרכים — ואיש אינו יוצא לרחובות. מבחינת רוב הציבור הישראלי, לאנשים האלה אין שם ואין פנים.לרוב, גם משפחותיהם לא יכירו את התמונה האמתית. אין מי שיתייצב למולם ויאמר: "אפשר היה למנוע את מותו של יקירכם, אילו השקיעו במערכת הרפואה הציבורית'.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747141
מסכים.

גם אמי נפטרה לפני מספר חדשים (מסיבוך בזמן צינתור אלקטיבי להחלפת מסתם). אבי, שעוד לפני כן הדיר את רגליו מבתי חולים, השביע אותי שאני לא מכניס אותו לבית החולים בשום מקרה.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747147
משתתף בצערך.

מה עושים בני המשפחה?

כל מי שיתמוך בשליחת ההורה לבית החולים ומשם למותו,יואשם כל חייו על פשע.

כאילו מחכים רק לקצה ?
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747151
אני מרגיש אשם כי שכנעתי אותה לעבור את הצינתור.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747154
גם אני מרגיש אשם שהסכמתי שתלך לבית חולים. אני חושב שאולי בעזרת סיוע רפואי תומכת עם אחות,יתכן והיייתה שורדת.

זה קטע קשה מאוד,שבו אתה אמור לקבל החלטות לגבי ההורים שלך.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747162
צר לי לשמוע על פטירת אימך.

לא שאפשר להתנער מרגשות אשמה בעניין כזה, אבל אולי הידיעה שפעלת נכון בהתאם למה שידעת באותו זמן תוכל להועיל לך במקצת.

שעור האנשים שנפטרים בעקבות צינתור נמוך, וכמו שאתה בטח יודע ברוב במקרים הוא דווקא מגדיל את תוחלת החיים ואת איכותם. אני מכיר יותר מאדם אחד ש(כנראה)חייב את חייו לצינתור, ואם אזדקק לאחד אעשה אותו.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747170
גם אני מכיר אחד כזה שחייו ניצלו בעקבות צנתור.
מענטש טראַכט און גאָט לאַכט 747582
גם אני מכיר מישהו שעשה צינטור והדבר הציל את חייו. אני.
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל המקשר
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • יהונתן בר
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • אריק
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ירדן ניר-בוכבינדר
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • אריק
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ידידיה
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • הפונז
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • easy
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • הפונז
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • easy
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • easy
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • הפונז
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • easy
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • אריק
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • ידידיה
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • נובא מת
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • נובא מת
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל המשועשע
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל המשועשע
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל המשועשע
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • אריק
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • צפריר כהן
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • kozmo5449@gmail.com
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • יובל נוב
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל האנגלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוקי שמאל
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל האלמוני
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • עומר
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • דב אנשלוביץ
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל האלמוני
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • שוטה הכפר הגלובלי
  מענטש טראַכט און גאָט לאַכט • האייל האלמוני

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים