 |
בעולם המערבי מקובלת התחרותיות. הטפה לניצחון והשגיות היא זו שלמעשה מקבעת את הגדרות האנחנו וההם ("אם מספרים לי שהתחילה מלחמה, אני מיד עובר לצד שמנצח..."). ההם תמיד יהיו פחות טובים מאיתנו, פחות מוצלחים וחסרי סיכוי ועתיד.
על כל חברה לשאוף לקבלת פרטים נוספים לתוכה אך בפועל שאיפה זו נתקלת בקשיים שהראשון בהם זו הגאווה הלאומית-קבוצתית של אותה חברה. גאווה זו, היא המעצבת את פני החברה.
למעשה, השאלה שצריכה להישאל היא לא מדוע יש "אנחנו" ו"הם" אלא האם ניתן להתקיים בלעדי החלוקה הזו. האם אי פעם ניתן יהיה לגשר על פערים חברתיים / כלכליים / עדתיים /מיניים / דתיים ועדיין לאפשר קיום והמשכיות תקינה של החברה?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש