בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי, 04/03/22 11:12
מחשבות על מאורעות היסטוריים א 747195
ד. האם הרוסים נצחו או שהאוקראינים הפסידו? נדמה לי שזה בחזקת מה שקראו אבותינו "הא בהא תליא". במהלכים צבאיים יש 2 שכבות שהן במידה רבה בלתי תלויות זו בזו. ישנה השכבה של רוח החיילות. אין מקום לזלזל בנושא הזה. צבא בו החיילים במורל נמוך ולא"מגוייסים" למטרה, עשוי להתמוטט מתוך עצמו כאשר המהלך אינו לטובתם. ראינו מה קרה לצבא העירקי של סאדם חוסיין. השכבה השנייה היא השכבה הארגונית שהיא עוד יותר חשובה. בהערכה גסה הייתי זורק שב-‏90% מן המלחמות מנצח הצבא המאורגן יותר. הצבא המאורגן יותר יוצר מהר יותר בצד השני הזדמנויות להתמוטטות רוח החיילים. אין לי ספק שהחיילים האוקראינים נלחמים בכל ליבם בעבור מה שקראו היוונים "מקדשי ערינו וקברי אבותינו". הצבא הרוסי ישלו דוקא היסטוריה ארוכה של חוסר יכולת בתחום הארגון. הפעם הרובים הפתיעו והמערכה שלהם הייתה מספיק מאורגנת כדי להביס את האוק' הנלהבים והפטריוטיים יותר.
ז. המצור על אלסיה (52 לפנה"ס). במלחמות הגאליות, הליגיונות הרומיים היו חיילים טובים יותר וכך חיפו על היתרון המספרי המובהק של הגאלים. בשילוב של מדיניות ומהירות תנועה צבאית הרומאים הצליחו לבודד בכל פעם קבוצת שבטים גאליים ולהכות אותה. במטרה להביס את האיסטרטגיה הזו, התבסס ורקינגטוריקס מנהיג הגאלים בעיר אלסיה במטרה למשוך את כל הכוחות הרומיים להטיל עליו מצור. במקביל הוא ארגן ברית גדולה של שבטים גאליים שגייסו צבא גדול כדי לשחרר את העיר. כאשר הרומאים שמעו על התקרבות הכוח מבחוץ, יוליוס קיסר הקים 2 חגורות של חומות עץ מסביב לעיר. החומה הפנימית כדי להלחם בכוחותיו של ורקינגטוריקס היוצאים מן העיר וחומה חיצונית כדי להלחם בצבא החילוץ החיצוני. כל חגורת מצור היא כלפי פני וחוץ, אבל עניין 2 החגורות של יוליוס קיסר מצדיקות את השאלה שלך.
עניין חגורת המצור הוא אכן אחד מן הניחושים היותר פרועים שלי. יתכן שהרוסים תכננו אותו ויתכן שנקלעו אליו בטעות. שיירות צבאיות זה לא מונופול של הצבא הרוסי המבולגן (אני זוכר מידע אישי את שיירות צה"ל התקועות בשער פטמה במלחמת לבנון הראשונה). כדי לאשש את הניחוש הזה נדרש מודיעין עשיר ומפורט יותר על הרכב והערכות הטור ויותר מכך על הפריסה של ההגנה ההקפית המגנה על השיירה. בכל אופן, השיירות הללו הן כרגע אמצעי מצויין לבודד את הערים הראשיות ולמנוע מכוחות אוק' לשחרר אותן.
עניין המצאות האוק' משני צדי השיירות מסבירה את השערת החגורה ולא מפריכה אותה. לעומת זאת העובדה שהאוק' אינם תוקפים את השיירות לא באמצעות כטב"מים, לא בארטילריה/כלי נ"ט ולא באמצעות מתאבדים חגורי חגורות נפץ מעוררת ספקות גדולים ביחס לעוצמתם של הכוחות האוק' שנותרו.
י. התכוונת "מספח את אוק' לפולין". מאז תחילת המתקפה על אוק' אני מוצא את עצמי חושב על האוק' כפולנים. השתדלתי מאד שזה לא "יברח" לי ואתה רואה שזה חזק ממני. הסיבה היא שאני חושב על הסכסוך הרוסי-פולני המתמשך כבר מאות שנים. אם מנסים לחשוב על אוק' בקוים של מודלים היסטוריים אז: המודל הצ'כוסלובקי כשל בגלל שהאוק' נלחמים. המודל של פולין 39 כנראה גם לא תופס, מפני שהצבא האוק' חלש מדי והוא רק מרכיב שולי בשלטון האוק'. לא נראה לי שצפוייה כניעה רשמית של הצבא האוק'. הוא עשוי למצוא את גורלו בתור צבא מחתרת הנלחם כגרילה נגד הפולש-הכובש.
מה שנשאר הוא המודל של פולין הנאבקת על עצמאותה במשך מאות שנים בעיקר כנגד השכן החזק ממזרח. מה שמעורר תקווה במלחמה באוק' הוא שפוטין לא באמת יכול לנצח. גם אם בשלב כלשהו הוא יצליח לספח את כל אוק', לא יהיה זה סוף הסיפור. בפאראפרזה על אמיר גלבוע, פתאום קם אדם אוק' ומחליט שהוא עם ומתחיל ללכת. פוטין לא יכול לשלוט באוק' ללא שת"פ של אוקראינים. אם הם החליטו שהם לא רוצים לחיות תחת שלטון רוסי, פוטין לא יכול חשנות את זה.
מחשבות על מאורעות היסטוריים א 747196
בסוף צ''ל ''פוטין לא יכול לשנות את זה''.
מחשבות על מאורעות היסטוריים א 747202
פוטין רחוק מלהיות טיפש, או לא בקי בהיסטוריה.
צריך להבדיל בין הנרטיב והעילה (המיוצרות) לבין המטרות הריאליות.
המטרה הריאלית העיקרית של פוטין לדעתי היתה ונשארה כיבוש הרצף הטריטריאלי לקרים. מיטוט השלטון באוקראינה זה בונוס אבל לא העיקר.
פוטין מרחיב את רוסיה הגדולה שעל שעל. המלחמה הנוכחית נראית בינתיים כמו רימייק של <ויקיפדיה מלחמת גאורגיה–רוסיה>.
אמנם למערב אכפת קצת יותר מאוקראינה מאשר מגאורגיה (מסיבות כלכליות וגאוגרפיות) אבל בינתיים נראה שפוטין ממשיך להצליח במדיניות הסיפוח הזוחל שלו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים