בתשובה ליוסי, 26/03/22 1:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני ממש לא יודע הרבה על מאפייני ההיתוך והקרינה הנפלטת של כורי ההיתוך העתידיים. מה שאני יודע זה מה שקורה בשמש ובפצצות מימן. כאמור, עיקר הזיהום מכורי ביקוע אלו תוצרי הביקוע של האורניום, שהם כמעט תמיד רדיואקטיביים. כשכור פועל עשרות שנים, גם המבנה הפנימי שלו הופך בהדרגה לרדיואקטיבי, אבל ממש לא באותן הרמות של שאריות הדלק. כשמדברים על תאונה בכור גרעיני, לא באמת חוששים מהקרינה שהוא עצמו פולט (שמהווה בעייה קשה למי שיצטרך לטפל בנזק ולחלץ את הנפגעים) אלא מהחומרים שהוא פולט לסביבה, ובעיקר מהחומרים שבני אדם (ובעלי חיים וצמחים) קולטים מהסביבה (למרבה המזל, רוב תוצרי הביקוע הם יסודות כבדים והחיים משום מה מעדיפים להשתמש בדרך כלל ביסודות קלים. החריג העיקרי הוא כידוע יוד, ולכן מספקים טבליות יוד לאנשים בסביבה של תאונה גרעינית על מנת לצמצם ככל שניתן את ספיגת היוד המסוכן). קרינה חסרת מטען (גמא, נייטרונים) עוברת הרבה יותר טוב דרך חומר מאשר קרינה טעונה (אלפא, בטא, פרוטונים) ולכן טווח הפגיעה שלה גדול יותר, אבל כפי שציינת, קרינת גמא לא עוברת טוב דרך האטמוספירה ומתפזרת יחסית מהר (אם אני זוכר נכון, בגובה של 5,000 מטר הקרינה הקוסמית בערך כפולה מאשר בגובה פני הים, אז אפשר להניח ש-5 ק”מ של אוויר מספיקים כדי להגן מקרינת גמא). נייטרונים מהווים חלק משמעותי מתוצרי ההיתוך הגרעיני ומחזיקים בחלק גדול מהאנרגיה הנוצרת בתהליך. אני מניח שכור היתוך ינסה לתפוס כמה שיותר מהקרינה הנפלטת לא רק כאמצעי בטיחות אלא גם כדי להיות יעיל. בשורה התחתונה, קרינה רדיואקטיבית היא לא באמת מה שמדאיג בכורים גרעיניים בין אם הם כורי ביקוע או כורי היתוך היפותטיים. הבעיה היא הפסולת שנוצרת בכור ועלולה להתפזר במקרה של תאונה, ובנקודה הזאת נראה שיש ייתרון משמעותי לכורי היתוך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על התשובה! ___ אבל אם יורשה לי לנטפק קלות - להבדיל מהשמש, הגורם העיקרי לפיזור קרינת הגמא שתיפלט בכור ההיתוך שעוד לא הומצא אינו האוויר אלא המרחק (בריבוע). ___ יוסי, חובש קסדה וממתין לחוק וישנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונטפק: גם אם ההנחה שלך נכונה - "בגובה של 5,000 מטר הקרינה הקוסמית בערך כפולה מאשר בגובה פני הים", היא לא גוררת את המסקנה שלך ("אז אפשר להניח ש-5 ק”מ של אוויר מספיקים כדי להגן מקרינת גמא"). מה שאכן נגזר מההנחה הזו, זה שחמישה קילומטרים של אטמוספירה מקטינים את קרינת הגמא העוברת אותם בפקטור 2. הכמות הנומינלית של קרינת גמא שמגיעה לקרקע, תלויה בכמות הקרינה הקוסמית שמגיעה אלינו, וזו מן הסתם נמוכה הרבה יותר מאשר הקרינה הנפלטת מפצצת מימן במרחק קילומטרים ספורים ממך. ולכן חמישה קילומטרים של אטמוספירה רחוקים מלהיות הגנה מספקת (לא שרדיוס נזק אפילו של חמישה קילומטר הוא אירוע זניח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על ניטפוקך אנטפק. בגובה של 5,000 מטר צפיפות האוויר היא כחצי מהצפיפות בגובה פני הים, לכן 5 ק”מ של אוויר בגובה פני הים מפזרים ובולעים הרבה יותר קרינה מאשר 5 ק”מ של עמוד אוויר אנכי. במרחק של 5 ק”מ מפיצוץ של פצצת מימן הבעיה העיקרית היא הקרינה התרמית, אחרי זה גל ההדף ואם שרדת את שניהם, כנראה שלא היית חשוף במיוחד לקרינת הגמא שנפלטה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אם תיקח פקטור 0.75 על מה שאמרתי, הטיעון עדיין מחזיק. ייתכן ולגבי פצצה גל ההדף מנצח, אבל אם אני לא טועה מה שהחל את הפתילון זו אפשרות תקלה בכור היתוך גרעיני וגורמי הסיכון האפשריים. במקרה הזה, כשאולי לא מגיעים לפיצוץ דמוי-פצצה, עדיין ייתכן שקרינת הגמא תהיה גורם סיכון משמעותי. בעיקר מה שרציתי לומר זה שקרינת גמא, בניגוד לרוח הדברים בתגובתך, היא קרינה מזיקה מאד, גם בטווחי ההשפעה שלה (זו הקרינה הרדיואקטיבית שהטווח ועומק החדירה שלה לעצמים גדולים ביותר1) וגם בנזק שהיא מחוללת בתאי הגוף כאשר היא פוגעת. עם זאת, וכנראה בניגוד לכורי ביקוע, אחרי גל קרינה שעשוי להתפשט ברגעי הדליפה, שאר תוצרי הריאקציה הגרעינית פחות רדיואקטיביים ומזיקים לטווח ארוך. 1 כל עוד אתה לא עשוי מעופרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק אנטפק עוד יותר, שקרינה קוסמית היא אוסף של חלקיקים אטומיים ולא קרינת גמא (פוטונים). מצד שני, גם קרינת גמא מגיעה מהחלל (או בצורה ישירה, או בצורה עקיפה, כתוצאה מהתנגשות של קרינה אטומית במולקולות באטמוספירה). בקיצור, המשפט "הקרינה הקוסמית בגובה 5 ק"מ כפולה מהקרינה בגובה פני הים" יכול להיות שהוא בכלל לא מתייחס לקרינת גמא. או שהוא מתייחס לערבוב של קרינת גמא וקרינות אחרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז רק לסיום, אזכיר כאן שהתפרצות קרני גאמה היא אחד האירועים המסוכנים ביותר ביקום הנצפה, עבור צורות חיים שייקלעו לטווח ההשפעה האסטרונומי שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מנטפקים אז 1. דיברנו על כך בפתיל מתגובה 678816 2. צפרני החתול נקרא קלנדולה באנגלית ואילו המחזה הוא על Marigold שנקרא אצלנו טגטס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הזמן הפתיל הזה הזכיר לי משהו בירכתי מוחי, והערת הרגל שלך הקפיצה את זה קדימה לתודעה- החיבור של לארי ניבן Man of Steel- Woman of Kleenex | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |