בתשובה לדב אנשלוביץ, 26/04/22 22:39
מגן קרביים 747874
א. עלתה במוחי ההשוואה למיכלי האמוניה או מפעלים כימיים אחרים במפרץ חיפה, כשכתבתי את זה.
ב. תמיד יש יותר מפחיד, אז מה‏1. לחייל בסוללה זה לא משנה.
ג. אני קצת פחות סומך משום מה על התתחזוקה הצבאית השוטפת.

1 אתם יודעים מה יותר גרוע מג'ירף עם קשר בצוואר?‏2
2 תזמון מושלם לבדיחה הזו, אגב.
מגן קרביים 747877
כשכתבתי את תגובתי האחרונה נשכח מזיכרוני אותו מיכל אמוניה, שלשמחתי הוא ריק היום. המיכל ההוא כשהיה מלא היה כמובן מפחיד מעל כל אלה.
מגן קרביים 747894
למען הסר ספק אתה צודק בכל מאת האחוזים. אני פשוט כיוונתי למשהו אחר לגמרי.
אתה מחזיר אותנו לשנים 2007-2009. האמריקנים כנראה "שימנו" כאן אנשים בכירים בממסד הביטחוני והאקדמי והללו ניהלו מסע ציבורי נגד מימון כיפת ברזל ובעד המשך ההשתתפות בפרוייקט להקטנת וניוד הנאוטילוס.
באחת הכתבות על המאבק הזה רואיינו בכירים ממשרד הביטחון הישראלי שהסבירו מדוע צה"ל ומשהב"ט תמכו בכיפת ברזל. הם סיפרו על ביקור באתר הניסויים של משרד ההגנה האמריקאי בוייטסנדס ניו-מכסיקו, שם נבנתה ונוסתה מערכת הנאוטילוס. הם סיפרו על הרים של כבלים (חשמל?) ומאגרי דלק (אתילן) תת קרקעיים.
עכשיו צא וחשוב על מערכת לייזר מפלצתית (ה-ref שנתתי מדבר על נצילות חשמלית של 1%. אם היחס הזה רלאבנטי, חשוב על תותח לייזר שההספק האופטי שלו הוא 2 מגהואט) הכוללת כבלים של מתח גבוה, משאבות (חשמליות?מקוררות במים?), מבערים, מאגרים של דלק אתילן (נפיץ) ושל דאוטריום-פלואוריד נוזל (תווך הלזירה).
צריך לחשוב על זיק חשמלי המצית אחד ממאגרי הדלק ועל אדי הפלואור באויר. באוויר לח פלואור מגיב עם מים ויוצר חומצה פלואורית מסוכנת. ועוד לא הזכרנו את האיזוטופ הרדיואקטיבי של הפלואור (18). זה לגמרי אסון המחכה להתרחש.
מגן קרביים 747896
אתה מודע לזה שפלואור 18 לא קיים בפלואור טבעי, כן? זה איזוטופ עם זמן מחצית חיים של פחות משעתיים ומיוצר רק במעבדות. אין שום סיבה שהוא יופיע פתאום במגיבים או בתוצרים של לייזר כימי.
כמו כן, מהקישור שסיפקת עולה שלא משתמשים במאגרים של דאוטריום פלואוריד או של מימן פלואורי אלא בתרכובות אינרטיות של מימן ושל פלואור שהתגובה המבוקרת ביניהן (בעזרת התפרקות חשמלית) יוצרת את תווך הלזירה, כך שאין באמת סכנה של יצירת כמות משמעותית של פלואור גזי או של חומצה פלואורית.
אני לא מבין מאיפה הצורך שלך להגזים בסכנות של לייזר כימי. הוא מספיק בעייתי גם בלי ההגזמות האלה.
מגן קרביים 747898
הקישור שספקתי מתאר לייזר כימי סטנדרטי ולא מתייחס כלל ללייזר הגדול במיוחד של הנאוטילוס.
הלייזר של הנאוטילוס למיטב ידיעתי אכן משתמש בתווך דאוטריום-פלואוריד. הקישור מדבר על שימוש בהתפרקות חשמלית כדי לפרק את מולקולת המימן-פלואוריד. אני לא בטוח שזה נכון לגבי הנאוטילוס. התרשמתי שהפירוק שם מתבצע ע"י בעירת אתילן.
לגבי הרדיואקטיביות של הפלואורידים, יתכן שטעיתי באיזוטופ. האסוציאציה שלי היתה לגבי הויכוח על הפלרת מי השתייה. אאז"ן אחד הטיעונים היה רדיואקטיביות טבעית של הפלואור (שהיא אמנם נמוכה מאד, עד כדי שולית). בהחלט יתכן שזהו זכרון שווא.
אני מקפיד להשתמש במקורות גלויים בלבד ואיני מתיימר להיות מומחה ללייזרים, כך שבהחלט סביר שאני טועה בחלק מן המידע.
בכל אופן, לשאלתך, תיאור הסכנות של מערכת הנאוטילוס אינו המצאה שלי, אלא הוא לקוח, כפי שכתבתי, ממאמרים שבהם הסבירו אנשי צה"ל ומשהב"ט מדוע תמכו בפיתוח כיפת ברזל ולא בהמשך המימון של הנגזרת המוקטנת של הנאוטילוס. אחד הטיעונים היה שהמערכת מסוכנת מאד למפעילים.
בכל אופן (2) הדיון שלי עוסק בטריביה היסטורית. מדוע נזנח פרוייקט הנאוטילוס ומדוע מערכות היירוט החדשות אינן משתמשות בלייזרים כימיים. הסיבה שרפאל/אלביט מובילות כפי הנראה במירוץ לפיתוח מערכת יירוט לייזר מבצעית, בניגוד למה שהבנתי בתחילה, אינה קשורה לזניחת הלייזרים הכימיים.
מגן קרביים 747899
אולי הייתי צריך לתמצת ולכתוב שהתיאורים שלי של מערכת הנאוטילוס אינם מסתמכים על מומחיות בלייזרים כימיים או במבנה המערכת, אלא על תיאורים בתקשורת של המערכת.
מגן קרביים 747907
1 לא
מגן קרביים 747911
אותו דבר שיותר גרוע מלמצוא חצי תולעת בתפוח.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
(רמז, איזה יום היום?)
מגן קרביים 747916
... שהזכרתי לא מזמן.

.
.
.
.
מצטער, אני עדיין לא מבין.
מגן קרביים 747920
1 השואה
מגן קרביים 747921
אהמממ. אכן, סנילי.
מגן קרביים 747923
תמיד יש יתרון בזה שהבדיחות נשמעות חדשות :)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים