בתשובה לאורי, 30/04/22 13:41
הבה נתחשבה 748013
אכן, הגדרת מידתיות ביחסים בין קבוצות אנשים היא בעייה שאין לה אלגוריתם פשוט.
קיצוניות מביאה לתוצאות גרועות - ראה "פוליטקלי קורקט" בתחום השפה בארה"ב.
מניח שניתן לחשוב על זה כעל תנועת מטוטלת שאמורה להתאזן בנקודת שיווי מישקל שמקובלת על הרוב לפי האקלים התרבותי\מוסרי\וכו" בכל נקודת זמן.
לגבי זיקוקים: המטוטלת כרגע בתנועה....
הבה נתחשבה 748015
אתה מדבר על יחסי כוחות. המטוטלת עוצרת בצד הכי חזק, וזה יקרה מהגדרה. אבל כשמדברים על מה רצוי ולא על מה שיקרה בפועל, כדאי לציין שהלם קרב, להבדיל מדת או צמחונות, זאת בעיה רפואית רצינית‏1, ולא עמדה שאדם מאמץ מרצונו החופשי ולכן בוחר לחיות תחת ההגבלות של אותה בחירה.
ההשוואה הנכונה היחידה שם היא חירשות, ושם כמובן שלימוד שפה לא אנלוגי ללוותר על זיקוקים.

___________________
1 יש לי מספיק כח רצון לא לזרוק את הבדיחה המתבקשת, אבל לא מספיק כח רצון כדי לא להבהיר שהצלחתי להתאפק.
הבה נתחשבה 748019
''המטוטלת עוצרת בצד הכי חזק'' - נכון, אבל מעניין שבדוגמאות הרלוונטיות - הזיקוקים והפוליטיקלי קורקט - הכוח של הצד החזק לא נובע מגורמי הכוח המסורתיים, ארנק או חרב, אלא מכוח מצפוני-מוסרי. אפשר להתווכח מה ההכרעה המוסרית הנכונה, אבל גם ההכרעה בפועל היא מתחום ומשיקולי המוסר.
הבה נתחשבה 748023
מטוטלת: לאורך זמן הכוח של הצד החזק\חלש\"חדש זה מקרוב בא" משתנה ולכן המטוטלת בתנועה ובכל נקודת זמן אנו רואים שיקוף של יחסי הכוחות.
לא בטוח שתמיד הכוח נובע משיקולים מצפונים\מוסרים, ראה את כוחן של הרשתות החברתיות היום (כולל נושא האלגוריתמים אבל גם התנהגות המשתמשים).
לגבי הזיקוקים, לדעתי המטוטלת עדיין בתנועה, אנלוגיה קצת פשטנית יכולה להיות בכי של תינוק במסעדה\קולנוע - היכן עובר הגבול ? (מודע שזו אנלוגיה פשטנית אבל נראה לי שמבהירה את הנקודה).
הבה נתחשבה 748135
לא בטוח שתמיד הכוח נובע משיקולים מצפוניים/מוסריים - ברור, ההפך, בדרך כלל כשמדברים על כוח בהסדרים חברתיים זה בניגוד לשיקולים מוסריים - לכן רציתי להבהיר את החריגות שבשתי הדוגמאות האלו.

לא בטוח שאני מבין את האנלוגיה של בכי תינוק - מה בכלל הדילמה כאן בדיוק, ואיזה צד מקביל לאיזה צד בזיקוקים?
הבה נתחשבה 748208
הורי התינוק = עירייה וכל מי שבעד הזיקוקים, יושבי המסעדה\קולנוע = הלומי הקרב\בעלי כלבים וכו". האנלוגיה (שוב, אני מודע לכך שהיא פשטנית אבל באה להבהיר את נקודת "יחסי הכוחות\מטוטלת\מצפון\מוסר...): באיזה שלב, או באיזה עוצמת רעש, זכות יושבי המסעדה\קולנוע להנות מהבילוי עליו שילמו במיטב כספם גוברת על זכות הורי התינוק להשאר איתו במסעדה\קולנוע גם לאחר שעשו מאמצים להרגיע אותו.
הבה נתחשבה 748762
אני לתומי חשבתי שהמטוטלת נעצרת בנקודת שיווי המשקל בין הכוחות, ולא ''בצד הכי חזק''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים