בתשובה לאריק, 08/06/22 22:51
הוא חזר בתשובה 749359
אני חושב שאני מבין את התחושה, אבל כשאני מנסה להזכר, נדמה לי שמעולם לא תפסתי את אורי זוהר כסוג של ראש-שבט, ונדמה לי שגם הוא לא תפס כך את עצמו, אולי מפני שלא היה אינטלקטואל. אם עמוס עוז, דוד גרוסמן, או אינטלקטואל‏1 חילוני בולט היו חוזרים בתשובה, זה באמת היה עשוי להיות משמעותי, מפני שאני מדמיין לעצמי שהיו עשויים להיות להם נימוקים מעניינים.

יכול להיות שהרעב של החילונים בישראל לדמויות מופת ייצר ציפיות לא ראליות מאומנים?

1 "אינטלקטואל הוא אותו אדם שאם יש לו ברירה ללכת לגן־עדן, או לקרוא ספר על גן־עדן, יעדיף לקרוא את הספר." - מיוחס לאביו של בנג'מין דיזראלי [ויקיפדיה].
מ או משהו 749362
אורי זוהר אף פעם לא נתפס כ"דמות מופת" (אני מרשה לעצמי לנחש שאפילו בעיני עצמו‏1), אבל בחבורת לול שהיתה פופולארית מאד ונתנה את הבון-טון לחוגים רחבים, הוא היה הכי קרוב להיות ראש השבט, עד כמה שלהקת חתולים יכולה להיות "שבט". כאשר הכהן הגדול של אידיאולגייה נהנתנית מסתובב במאה ושמונים מעלות, מ"אכול שתה וזיין כל מה שזז" אל עבר האור הגנוז של העולם הבא, מחידון התנ"ך לישיבת א̶ו̶ר̶ ̶ש̶מ̶ח̶ חושך עצוב, זאת טלטלה לא קטנה לאלה שנמשכו לסגנון החיים שהוא ביטא, לפחות אם לשפוט על פי נסיוני האישי‏2 וזה של חברי הקרובים. במחשבה מאוחרת יותר, זה קצת פחות תמוה שהרי הסיומת "כי מחר נמות" נשארת בתוקף כאבן היסוד, ורק המסקנה ממנה השתנתה קצת.
_________
1- אגב, מישהי שהכירה אותו אישית באותה תקופה טוענת שהוא היה אדם מגעיל. מצד שני, אותה אחת חושבת שאני לא אדם מגעיל כך שהשיפוט שלה מפוקפק למדי.
2- למניעת אי הבנות: יש הבדל עצום בין "נמשכו לאותו סגנון" לבין מימוש המשיכה הזאת.
מ או משהו 749363
ואני רוצה דוקא לומר - הפוך גוטה, הפוך.
כמו כל מטוטלת טובה, אורי זוהר עבר מקיצוניות אחת לקיצוניות שנייה.
אבל כדאי לשים לב שהערכים הקלוקלים עליהם הוא נשפט (בעיקר בעידן הנוכחי) לחומרה בקוטב הראשון של חייו - מיזוגניות, שוביניסטיות, אני ואפסי עוד, שנאת נשים - הם הערכים שהכי מאפיינים את המגזר שאליו עבר בקוטב השני של חייו. המגזר הכי שוביניסטי, שונא נשים, מדירן ומקטינן, ובתוספת התבלין החרד''לי של המילניום הנוכחי - גם גזענות תהומית, עליונות לבנה ושנאת ערבים.
או בקיצור - אני לא קונה את ההשתפכויות בתקשורת על ''הפנית העורף לערכים הקלוקלים שעשה לאחר שחזר בתשובה''. מקוטב קלוקל אחד, עבר לקוטב קלוקל שני.
Hear, hear 749366
מ או משהו 749387
צודק. ואגב נפל לי אסימון קטן, שהמעבר הזה של זוהר בין קיצונויות דומה לתהליך של הגיבור ב''קוסם מלובלין'' של בשביס זינגר (כאן ספוילר שלא אמור להפריע לאיש לקרוא את הספר המעולה הזה). מגבר רודף נשים, מרוכז בעצמו וחסר אחריות, הוא הופך לגורו רוחני מרוכז בעצמו וחסר אחריות. הוא מסתגר בביתן מבודד כך שעכשיו אשתו הזנוחה גם צריכה להגיש לו את כל ארוחותיו עד לשם. בקיצור, המספר מתאר כאילו חזרתו בתשובה של הגיבור היא שינוי, אבל בהרהור שני אין פה שום מעבר מהותי, רק החלפת תפאורה ואולי אפילו העלאת הילוך במידת הנרקיסיזם של הדמות.
מ או משהו 749388
1. אם יורשה לי לציין שנדמה לי שהגברים במגזר הליטאי שאליו הגיע אורי הגבר שנשים נפלו לרגליו והוא היה משתין עליהן בקשת, הם יותר בכיוון של פודלים אדיוטים והנשים שלהם, אלוהים יעזור להם, קלפטות במובן המלא של המילה.

יחד עם זאת המחקר לצד הפרדוקס שאתה מציב מציב גם ש'האישה החרדית היא העמוד המרכזי של חברת הלומדים וומבחינות רבות היא מחזיקה בידה עוצמה משפחתית וחברתית לא מבוטלת'.

זה יותר מורכב ממה שאתה מציג.
מ או משהו 749399
השינוי התהומי הוא בעניין הנהנתנות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים