בתשובה להעלמה עפרונית, 01/07/22 17:10
כל יום לומדים משהו חדש 750082
"זמר שלוש התשובות? קלישאה רומנטית רכרוכית", נחר בבוז "ניגון עתיק" בעודו מוסיף רוש לקדרה.

בנוגע לפנקס, אני לא בטוח שהייתי קורא למערכת היחסים שם רעילה. נצלנית כן, בהחלט; אבל אם חושבים על איך היה פנקס לפני אותה חבטה בהוד מעלתה, אני חושב שבלעדיה חייו היו זניחים ומוחמצים, לא רק במבט מהצד אלא כנראה גם מבחינתו. מערכת היחסים שנוצרה כן נתנה טעם לחייו.
כל יום לומדים משהו חדש 750084
לה לה לה...

מסכים על פנקס. שני הצדדים יצאו מורווחים- פנקס זכה לתשומת לב ממושא אהבתו, שאחרת לעולם לא היה זוכה לה. יותר מכך- הוא זכה לבסוף בהודאה באהבתה אליו, וזכה פוסט מורטם להיות האביר שלה. הוד מעלתה זכתה בכבוד, אפילו אם זה רק מאדם אחד.
כל יום לומדים משהו חדש 750087
לדעתי להיפך - אחד המאפיינים של נפגעי מערכות רעילות הוא שכנוע הצד המוכה ש''זה הכי טוב שיוכל להשיג'' ושלא מגיע לו יותר.
חיים שלמים במערכת יחסים חד צדדית במקום להיפטר ממנה ולמצוא מערכת יחסים אמיתית וראויה יותר הם הפסד, לא רווח.
כל יום לומדים משהו חדש 750088
או בקיצור ובקישור - גם פנקס הקטן הוא העץ הנדיב.
כל יום לומדים משהו חדש 750112
נכון. אבל באותה מסגרת, שהוא בחר בעצמו, הוא השיג את המקסימום האפשרי. כאשר הוד מעלתה שוברת דיסטנס לפני שהיא נופחת את נשמתה פנקס זוכה לקתרזיס, דבר שנפגעי מערכות יחסים רעילות לעתים נדירות זוכים בו.
כל יום לומדים משהו חדש 750117
זה כבר קצת חפירה, אבל הרמת לי להנחתה.
לא שוברת דיסטנס ולא נעליים. מבחינתי הוד מעלתה היא הנבל הגדול של השיר הזה.
כזאת נבל, שאפילו את הקתרזיס החלול שהיא מוכנה להעניק לו, היא מעניקה בשנייה האחרונה.
יכלה גם לומר לו חודש או שנה לפני ולבלות איתו פרק שמן קצר אך מאושר (לאין קץ מבחינתו), אבל למה לא עשתה זאת - כי זה שקר. שקר לבן שהיא מעניקה לו כשכבר אין לה מה להפסיד. צ'ק פתוח על סכום של עשירית אגורה.
(כמה גברים מכים אומרים לנשותיהם המוכות שהם אוהבים אותן? מלא).
אז מבחינתי - הקתרזיס החלול הזה הוא אולי הרגע הכי אכזרי בשיר כולו. על פי העלילה, יש מצב שהרגע הזה הוא שהביא למותו המחושמל של פנקס.
אולי בלעדיו היה יכול להניח את סאגת הייסורים הזו מאחוריו ולהמשיך בחייו.
כל יום לומדים משהו חדש 750124
פירוש יפה. אבל אני לא מסכים איתו.

בעלילה הזו כל אחד הוא מה שהוא. היא לא יכלה להגיד לו לפני, כי היא הלוקחת והוא הנותן. ברור שהעלילה אכזרית, ותחושת ההחמצה מ"למה לא אמרה לו קודם" היא חלק אינטגרלי, אולי אפילו אחד מהעיקרים שלה.
אני מסכים שההכתרה של פנקס לאביר (דה לה שמאטע) היא זו שמובילה אותו אל מותו, וזו מבחינתי סגירה יפה של סיפור שבדיעבד נראה דטרמיניסטי. אפשר אפילו לומר שהוד מעלתה מתוודה בפני פנקס כדי להפעיל אותו לנקום את נקמתה, היינו גם אחרי מותה היא הלוקחת והוא הנותן, אבל מבחינתי זה לא מפחית מהאותנטיות של הוידוי.
פנקס זכה לקתרזיס, ומבחינתו המחיר שהוא שילם לאורך כל הדרך היה כדאי מאוד. הוא עולה בצעד קל אל הכסא המחושמל. האם אפשר להגיד את זה על נפגעי מערכות יחסים רעילות אחרים?

עולות בדעתי כמה "פנקס קטנות" מהסיפור של הוד מעלתו אייל גולן. אני חושב שהן לא היו מחייכות בדרך אל מותן. מאידך כל מיני פנאטים, בעיקר דתיים (רבי עקיבא, יגאל עמיר) כן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים