בתשובה לאלי, 29/06/02 12:38
בסך הכל הספר היה טוב 75034
פעם שאלו סופר ספציפי למה הוא כותב בעברית גבוהה ולא בעברית של יום-יום והוא אמר שזה מכיוון שעברית של יום-יום משתנה משנה לשנה
בעוד עברית גבוהה תהיה מובנת גם בעתיד. זו הייתה הסיבה לכך שהוא מעדיף לכתוב בעברית גבוהה ולא בעברית של יום-יום.
אנשים מעדיפים יצירות בסגנונו של ש''י עגנון
כמושאים למחקר מכיוון שהם מבינים אותן. אדם
שמבקש לחקור על ספרות פופולרית מלפני שבעים
שנה חייב להכיר גם את העגה מאותה התקופה כי
מרבית הסופרים הללו כתבו בעגה וקיימים כמה ביטויים שלא שרדו יפה את מעבר השנים. בעוד אלף שנה בטח יהיו תילי-תילים של פרשנויות על מילים שכיום מובנות היטב כמו ''מגנובי''.
סטודנטים וחוקרים לספרות אינם מעוניינים להשקיע מאמץ יותר ממה שהם צריכים. אנשים אלה רואים בזה עבודה ולא שליחות קדושה ולכן הם מחפשים משימות קלות.
זה מצער אבל רבים מהם אינם 75036
מוכנים להשקיע מאמץ אמיתי במחקר.
ואני אתן דוגמה מהימים האחרונים : בעקבות פרסום הספר התקשר אלי דוקטורנט לספרות שרוצה לעשות עבודת דוקטוראט על ספרות ילדים בישראל . הוא אמר שאחד הנושאים שהוצגו שם מצא חן בעיניו מאוד והאם יש בנושא זה כבר מאמרים אקדמאיים?
אמרתי לו שלא ,אין כל מחקרים אקדמאיים בנושא זה מכיוון שאני הראשון שאי פעם התעסק בזה והדבר היחיד שנותר לו לעשות זה ללכת ולראיין את הסופר שעליו דיברנו וכמובן לקרוא את כתביו.
הדוקטורנט היסס ,הוא אמר שאם אין כבר מחקרים אקדמאיים בנושא הוא אינו יודע כיצד יוכל להגיש הצעה בנושא לאוניברסיטה...
אחרי השיחה הזאת חשבתי שאני מבין למה הרמה האקדמאית היום בתחומים האלה היא כה נמוכה.
זה מצער אבל רבים מהם אינם 75479
מה עם עבודת הדוקטורט על אגדות לילדים של אוריאל אופק?
זוהי עבודת דוקטור על ראשית 75511
ספרות הילדים העברית לא על ספרות קלה .
זוהי עבודת דוקטור על ראשית 75635
חשבתי שזה היה על אגדות - לא על ספרות ילדים ריאליסטית. לפי מה שידוע לי, הוא היה מומחה לאגדות (ודרך אגב, הוא גם זה שפרסם את אגדות הילדים שלי ב'דבר לילדים' - הן מופיעות היום כספר אלקטרוני ב'בקבוק').
בסך הכל הספר היה טוב 75048
אני חושב שהעברית הגבוהה משתנה לא פחות מעברית יומיומית (מן הסתם כן פחות מסלנג הארד-קור, אבל עברית יומיומית היא לא בהכרח כזו). ראיה לכך היא... עגנון. אני חושב, בניגוד אליך, שעגנון היום איננו מובן באופן בלתי אמצעי, לפחות לא לקורא החילוני (ואפילו לקורא המשכיל למדי). גם במידה שאפשר להבין אותו, השפה שלו מאוד זרה ומוזרה. אם כן מרבים לחקור אותו באקדמיה, אני חושב שזה לא בגלל שהוא מובן אלא למרות שהוא לא מובן (או ליתר דיוק, דורש מאמץ רב להבנה).
בסך הכל הספר היה טוב 75064
"האדונית והרוכל" מאת ש"י עגנון לדוגמה הוא
דוגמה של הבדלי פרשנויות- יש הרואים בסיפור סיפור אימה פשוט ויש הרואים בזה אליגוריה על
יחסי היהודים והגויים בגולה על סמך משפט אחד
אומלל. מצד שני, איך מבחינים בין עברית גבוהה לבין עברית נמוכה?
לא זו השאלה.. 75069
לטעמי, לפחות, השאלה צריכה להיות: אם נתרגם את הספר הלוך ושוב כמה פעמים, האם עדיין ישאר מעניין ובעל משמעות? כלומר, האם הרעיונות המובאים בו אלמותיים, או תלויים מדי בהקשר הנוכחי?
דוגמה שתבהיר את כוונתי היא ספריו של טרי פראטצ'ט. אינני מאשימה את המתרגמים, שנכשלו בעבודתם על פראטצ'ט. ההומור שלו מבוסס באופן כבד מאד על האנגלית הנוכחית. קורא שיתעניין בפראטצ'ט עוד כמאה שנים, יצטרך ללמוד את האנגלית של סוף המאה העשרים, כתנאי מקדים להנאה מספרים אלה. דוגמה נוספת היא סיפור קצר של היינלין משנות הארבעים, שהוא סיפור מד"ב קשה, המתבסס על ספקולציות בנוגע לאטום, אשר התגלו כשגויות לחלוטין, ולכן הסיפור נראה לא רלוונטי לימינו.
לעומת זאת, הרעיונות המובעים בסיפורי הרובוטים של אסימוב נוגעים לנושאים אלמותיים של עולם חדש וישן, של טכנולוגיה ושימוש בה לרעה ולטובה, והשפעתה על החברה, ויתכן וישארו רלונטיים גם עוד כמה מאות שנים. (ולו רק כאזכור לממשיכינו הרובוטיים, לכמה מגוחכים היו קודמיהם.)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים