בתשובה לשוקי שמאל, 19/09/22 4:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בוודאי שאפשר וצריך לצמצם את פליטת הפדח ל0 - לא רק במגזר הפרטי, אלא באופן כללי. זה (בערך) מה שהוסכם בגלזגו (cop26). אפשר - לעבור למקורות אנרגיה לא מזהמים, ולתהליכי יצור לא מזהמים. אתגרי אבל אין פה שום מחסום פיזקלי, ומקורות האנרגיה קיימים ותחרותיים גם היום. צריך - קודם כל כי דלקי המאובנים עומדים לאזול בלאו הכי. שנית, קליטת פד"ח בתהליכים טבעיים היא בסדרי גודל קטנה יותר ממה שהאנושות מייצרת ואיטית מדי ממה שצריך. לשם קבלת תחושה, כדי לאזן את פליטת הפדח של בריטניה צריך יער גדול פי עשר מבריטניה. כמו כן, ראוי לציין שאם נרד היום לאפס פליטות, הטמפרטורה תמשיך לטפס (ותתייצב רק אחרי סדר גודל של 40 שנה אבל כרגע הטווח הזה הוא קצת ספקולטיבי). למעשה צריך להגיע למינוס פליטות, כלומר ללכוד פדח מהאטמוספירה. למשל זאת סקירה מוצלחת: הטכנולוגיה תבשיל מהר מאד בהינתן תמריצים כלכליים. אפשר לדוגמא להפסיק את סבסוד דלקי המאובנים. אני באמת לא רואה שום צורך או היגיון בלנפנף בגרזן של השבתות חשמל יזומות. זה לא יקנה שום זמן (כי הטמפרטורות ימשיכו לעלות בלאו הכי) ולא ימנע שום בצורת. מה שבאמת יקנה לנו זמן זה להשקיע במה שקרוי אדפטציה (ציינתי קודם: פיתוח זני גידולים עמידים וכו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד קניית זמן, geoengineering כגון זה: אבל לך תתווכח עם הציניות וה fud של העיתונאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים זה גם מאוד יקר וגם לא מאוד צפוי. כלומר: יש גם סכנה שיהיו לו השפעות לכיוון השני. במחיר הזה יש דברים יותר טובים לעשות, ככל הנראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כזה יקר בהתחשב בעלות האלטרנטיבית (כפי שמוסבר בערך בויקי) אבל על כל פנים זה לא רלבנטי למחר בבוקר. מה שכן רלבנטי זה בדיקת התיכנות וכדאיות של אפשרות זו ואפשרויות geoengineering נוספות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי טעות הדפסה שהפכה את תגובתי לטפשית. כוונתי היתה שאין צורך להוריד את פליטת הפד"ח לאפס (מכיון שיש כמות מסויימת של פד"ח שנבלעת בתהליכים טבעיים). לאור הנתונים שהבאת אני צודק עקרונית אבל המשך הויכוח יהיה סתם קטנוניות מצדי (מפני שהבליעה הטבעית היא מאד קטנה ושאר הנימוקים שסיפקת). אני מקבל גם שבשלב זה אין ברירה אלא לחשוב איך ל"ספוח" את מה שכבר נפלט. איפה שאנו נפרדים זה שאני ספקן הייטק. אני נוטה לחשוד בפתרונות טכנולוגיים. כמה אנשים כבר זכו ב-50 מיליון של אילון מאסק? הפתרונות שהמציגה הציגה (כמו למשל קבורת גופות בים במקום שריפה) נשמעים די דומים לבליעה הטבעית. אם היתה טכנולוגיה מוצלחת וזולה לשאיבת פד"ח מן הסתם היו משתמשים בה ולא נזקקים להגבלת טיסות ובודאי לא לאיסורים על תחבורה פרטית וחימום. מנגד, בעיית החור באוזון צומצמה ע"י טכנולוגיות וזה יכול לקרות גם עם גזי חממה. מה שמדאיג זה העובדה שבינתיים רוב המדינות לא עומדות אפילו במכסות הבלתי מספיקות שנטלו על עצמן בהתנדבות ופליטת הפד"ח לא רק שאינה נבלמת אלא היא ממשיכה לגדול. לפי דבריך, אם האנושות לא רוצה לחכות 1000 שנה בתוך עננת פד"ח, כבר לא מספיק להפחית את הפליטות. צריך לעבור לשאיבת פד"ח אקטיבית וכל הטכנולוגיה הזו עדיין נראית בחיתוליה. אני לוקח ממך את הצרכים, אבל אני פחות אופטימי ממך לגבי היכולת הטכנולוגית לעמוד בהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענ"ד ספקנות וחשדנות (כלפי טכנולוגיה, או בכלל) אינן מתאימות להתמודדות עם בעייה כל כך מסיבית. חשוב מאד לנקוט בגישה רציונלית וקרה ככל האפשר. ישנן תחומים שבהם הטכנולוגיה שיש לפתח נראית בהישג יד (לדוגמא אדפטציה). בתחומים אחרים נראה שאנחנו מאד רחוקים ממה שנחוץ (אגירת אנרגיה שמקורה משמש/רוח. לכן נראה שאנרגיה גרעינית היא פתרון נחוץ מאד, כפי שנלעס פה באתר לעייפה). שים לב שהדגש הוא על *פיתוח* טכנולוגיות חדשות ולא על שימוש בטכנולוגיה קיימת. אני ממליץ על הספר של ביל גייטס לסקירה טובה בנושא. כל ההתייחסות שלך לכך שאין כרגע טכנולוגיה קוסט אפקטיבית לקיבוע פד"ח היא בחזקת התפרצות לדלת פתוחה. ברור שאין כזו, צריך להשקיע בפיתוח שלה (או בשיפור קוסט אפקטיביות של טכנולוגיה קיימת). זו כל המטרה של הפרס של אלון מאסק, וברור שאף אחד לא זכה בו עדיין. אני גם לא מבין את פשר "נשמעים די דומים לבליעה הטבעית". Iron seeding היא טכניקה לקיבוע פד"ח באמצעות גידול של פלקנטון בכמויות גדולות. קיבוע בתוך מלט היא טכניקה אחרת שנשמעת הרבה פחות דומה לבליעה טבעית. אבל למה זה משנה? מה שבאמת חשוב זה עלות, סקיילביליות, יתרונות, חסרונות וכו' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ופליטת הפד"ח לא רק שאינה נבלמת...." לא נכון. באירופה פליטת הפד"ח יורדת אבסולוטית בשנים האחרונות. בארה"ב היא יורדת per capita. בסין היא הפסיקה לגדול per capita. ראה למשל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה משכנע את הסינים, ואחריהם ההודים, המלזים, הניגרים וכו'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשמל סולרי יותר זול. צריך „רק״ לעבוד על תשתית האגורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. מה שאני כן יודע זה: 1. גם סין וגם הודו חתמו על ה net zero pledge בגלזגו, יחד עם עוד 140 מדינות. 2. גם לסין וגם להודו יש הרבה מה להרוויח, הן בצמיחה כלכלית והן במיטיגציה של השפעות שינוי האקלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הסינים עובדים חזק גם על אנרגיה גרעינית וגם על מתחדשת, אבל צריכת האנרגיה שלהם גדלה מהר, והם לא מצליחים להשבית מספיק תחנות פחמיות עד שנת 2050 או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכנית שלהם היא להגיע לשיא פליטות ב 2030 ולרדת לאפס ב 2060. פרטים: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Climate_change_in_Chi... בפרק על mitigation |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |