בתשובה לאריק, 25/09/22 17:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה חוזר על הפרשנות ההפוכה השגוייה של השופט חשין בערעור במשפט הרצח של חנית קיקוס ל"אין אדם משים עצמו רשע". אבל הכוונה האמיתית היא שלפי ההלכה במשפט פלילי לא שואלים בכלל את הנאשם אם הוא מודה או לא כי להודאתו אין שום משקל. נתקלתי בכך לראשונה בספרו של השופט חיים כהן שהכיר היטב את ההלכה כי התחנך בילדותו לפיה, על משפט ישו, לכאורה בפני הסנהדרין. הוא מביא שם כמה נימוקים מדוע לא ייתכן שהתקיים משפט כזה, ואחד הנימוקים הוא שההלכה לא נותנת משקל להודאת הנאשם. העניין הזה מופיע גם בספר "קבורת חמור" מאת פרץ סמולנסקין1. גם שם מסופר שגיבור הספר שנאשם בגניבת "טופינים" אסור להרשיעו על סמך הודאתו בגלל הכלל ההלכתי הזה. 1 ראיתי ממש כרגע שהסיפור הזה שאותו קראתי לפני הרבה שנים מופיע במלואו ב"פרוייקט בן יהודה" |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, וכדאי להוסיף גם את התחלת האמרה: "אדם קרוב אצל עצמו", כלומר פסול לעדות לגבי עצמו כשם שקרובי משפחתו פסולים לעדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרובי משפחה פסולים לעדות מבחינה הלכתית או משפטית (או גם וגם)? אני די בטוח שיש משפטים שאנשים מעידים נגד (או לטובת) בני משפחתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתית, כמובן. הלא מבחינת המשפט הישראלי גם הודאה היא מלכת הראיות, על זה בוכה הנביא… | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אבל גם במשפט הישראלי יש מגבלות על עדות של קרובי משפחה) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |