בתשובה לשוקי שמאל, 30/10/22 1:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שאתה טועה טעות מרה. כשם שהתומכים בחפותו של דרעי והתומכים באלאור אזריה (במקרה השני- על פי סקרים הם היו רוב גדול בציבור היהודי) האמינו באמת בחפותם, כך גם המאמינים בחפותו של נתניהו. הרי יש לך כאן את דב שמשוכנע בקונספירציה נגד נתניהו. וודאי שאתה לא מייחס לו את הדברים שכתבת. לטעון שהוא יוצא דופן, תינוק שנשבה או כל טענה שמפרידה אותו מהגוש של תומכי נתניהו אליו התייחסת היא לא רצינית. יתרה מזאת- אתה מאשים את כל המחנה השני בחוסר יושרה מוחלט. לשיטתך רבע מהציבור מצביעים למנהיג מושחת ביודעין. אני שואל מה זה אומר עליך, לא עליהם. קבל את העובדה שגם אם אתה חושב שאתה מחזיק באמת מוחלטת, מי שחולק עליך הוא לא רשע במזיד. הזדון שאתה מייחס למחנה השני הוא תמונת מראה לזדון שהמחנה השני מייחס לקונספירציה השמאלנית נגד נתניהו. אתה מבכה על אובדן הסולידריות במדינה בזמן שאתה משתין על קברה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן מבין שאני לא מסכים לשום דבר שכתבת. המדינה יקרה לי בדיוק כמו לך. אני לא דברתי על זדון. מצביעים פועלים במקרים רבים משיקולים אנוכיים והשיטה במידה רבה בנוייה על כך. אני אולי חושב שרבע מן המצביעים הם צבועים. אתה חושב שהם כסילים. אני לא יודע מה יותר טוב. אתה רשאי להמשיך לנסות לשכנע את דב עד קץ הימים, אבל עובדה היא שאלי ציפורי מלחך הפנכה וקול אדוניו של ניתאי במעין פליטה פרוידיאנית הודה שהיה קו קבוע שבו מילצ'ן, פאקר וגרטלר ספקו בכל יומולדת של ניתאי, סיגרים לניתאי ושמפניות לשרה ובכל יומולדת של שרה רק שמפניות. מבחינתי, כמו בבדיחה של ג.ב.שאו, העיקרון כבר נקבע, עכשיו נשאר להתווכח על המחיר. הבחירות אינם על השחיתות של ניתאי. זה ידוע לכולם. ישנה כת קטנה של אנשים המאמינים שחבורת מצחצחי המילים ומריצי המקלדת ממערכת המשפט קשרה קשר נגד ישראל השנייה ויש אנשים שמאמינים שהרבי מלובאביץ הוא המשיח. גם זה לא רלאבנטי. זה יוכרע בבית המשפט. הבחירות הם על א. האם השבט החילוני צריך להמשיך לסבסד את ההתרבות החרדית? ב. האם היישובים בשטחים הכבושים ימשיכו לקבל עדיפות על הפריפריות? ג. האם מותר לשתף ערבים בממשלה? ד. האם צריך לדרוס את אי התלות של מערכת המשפט? ה. האם מדינת ישראל תחוקק חוקים נוספים המפלים את ערביי ישראל? ו. האם משלמי המיסים ימשיכו לסבסד פנסיות לעולים מרוסיה? ז. חסינות רטרואקטיבית לניתאי. שאלות אמיתיות לבוחר לא חסרות. כן ויש כמה אוילים שילכו להצביע כי ניתאי הוא גדול מנהיגי ישראל ומפני שרשע גאוני השתלט על הפרקליטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי קצת הגזמתי בלחץ עליך בכל זאת להשתתף ולא לעמוד מן הצד. אני מתיחס אליך כאל ידיד, עד כמה שזה רלאבנטי לרשת חברתית. והדבר האחרון שעלה בדעתי הוא להרגיז אותך. איך כתב ירדן? דאונטולוגיה. לכל הצבעה, בפרט הצבעה שנעשתה לאחר שיקול ובדיקה, יש ערך פנימי משל עצמה וכולנו רוצים שאלו יהיו הערכים הנכונים. אני חושב שתגובתך נכתבה קצת בעידנא דריתחא ולכן הכי חשוב להרגיע רוחות. בעניין "משתין על הקבר" אין דבר יותר רחוק מזה. את הסולידריות לא אנחנו הרסנו. כפי שהסברתי מדובר יותר במשל התפוחים של החפץ חיים. הסל נקרע והתפוחים התפזרו, צריך להתנפל יחד עם כולם על הרצפה ולאסוף תפוחים במקום לעמוד ולצעוק "משטרה". היה יותר קל אם היתה מפלגה אחת גדולה וממלכתית שרשימתה היתה מאויישת בכלילי השלמות. במקום זאת יש לנו מפלגה גדולה המייצגת שבט אשכנזי-תל אביבי-ליברלי מבוסס. ומפלגה יותר קטנה המורכבת מגנץ ואנשי ימין. קבל את זה ממני שגם גנץ הרבה יותר ימני ממה שחושבים. במו אזניי שמעתי אותו אומר קבל עם ועדה שהוא לא בא לפוליטיקה בשביל לשבת בממשלה של "מר"ץ-שפרץ". זה לא מצב מרנין, אבל אני קורא את המצב ככזה שבו חשוב גם לומר לא. גם הצבעה נגטיבית כנגד הגוש הרוצה לדרוס את ישראל המתונה והליברלית ולהחליף אותה במעין רפובליקה חומיינית עם כיפה, היא בעלת ערך אינטגרלי משל עצמה, הרבה יותר מהצבעה שמשמעותה עמידה מן הצד. בעניין ההבטחות אספר לך סיפור מידע אישי אבל זה בתגובה נפרדת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כ-20 שנה נתקלתי בתופעה מרגיזה במד"א. הם היו מחתימים את ה"נוסעים" שלהם או בן משפחה על התחייבות כספית. אם הנוסע שרד את מערכת הבריאות שלנו, הוא נדרש לשלם סכום של בערך 900 ש"ח (יכל להגיע לכמה אלפים אם ההסעה היתה לא לביה"ח הקרוב). הנוסע יכל לגשת עם הקבלה על התשלום לקופות החולים ובמקרים רבים הן החזירו לו את הסכום (הזכאות לשיפוי לא היתה ברורה או אחידה). היה לי ברור שזהו אחד מאותם המקרים בהם הרשויות מתקשות להתמודד עם מזיקים שונים (כמו "חובבי" נסיעות באמבולנסים) ומטילות את העונש על הציבור כולו הנזקק לשירות. מה שהרגיז במיוחד, היה שה"עונש" הזה היה בו בזמן לא אפקטיבי כלפי המזיקים וגם העניש במיוחד אנשים שגם כך התקשו בעברית ובהתמודדות עם הבירוקרטיה הקופאית. החלטתי להיות הדון קישוט שילחם בתופעה המגונה. כתבתי למספר מועמדים והבטחתי להם להצביע באופן אישי עבור מפלגתם אם יתחייבו לטפל בנושא לאחר בחירתם. הבהרתי להם שאיני דורש טיפול מסויים אלא רק התייחסות ובדיקת הנושא. בפעם הראשונה המפלגה שהצבעתי לה (שינוי)לא עברה את % החסימה. לאחר 8 שנים הצלחתי יותר, כאשר מישהו מלשכתו של יצחק הרצוג מועמד מפחגת העבודה התחייב לטפל בבעיה. הרצוג נבחר וכיהן כשר לענייני משהו. כעבור שנה פניתי ללשכתו, כדי להזכיר את ההתחייבות. קבלתי מייל מלשכת השר הרצוג שהם היפנו את הפנייה לשר הבריאות החדש השר ליצמן. מלשכת השר ליצמן קבלתי מכתב מפורט שהשר הגיע להסכם עם מד"א וקופות החולים שה"נוסעים" יוכלו לגשת עם ההתחייבות לקופ"ח ובמידה והם זכאים להחזר התשלום יעבור ישירות מן הקופה למד"א מבלי להפוך את המבוטח לשליח. סיכום ביניים 1. אם השירות שקבלתי מהרצוג היה העברת בקשתי לליצמן, אולי מוטב שהייתי מצביע ישירות לליצמן. 2. ברור לגמרי שהשר ליצמן פעל בעיקר לטובת האלקטורט שלו. אם גם אחרים יצאו נשכרים מכך, מה אכפת לו? לאלקטורט של ליצמן יש את כוח האדם ואת הזמן, לעמוד חצי יום בקופת החולים כדי לממש את זכויותיהם ב-200%. העניין שאדם משלם כדאמרי אינשיי מס בריאות ובנוסף כל מיני משלימים וכאשר הוא בא לממש את זכויותיו מבלבלים את דעתו ומבזבזים את זמנו, פחות אקוטי לאלקטורט של ליצמן. לעומת זאת להושיט יד לארנק ולהוציא משם מאות שקלים עשוי להיות בעיה למשפחות מרובות ילדים ומעוטות הכנסה. סיכום א. כל העניין הזה עם הבטחות וקיומן לא כל כך עובד במערכת הפוליטית. איכשהו, כל המפלגות מבטיחות את הכל לכולם ומימוש הבטחות אינו הצד החזק שלהן. ב. כפי שכתבתי כבר, להתיחס למימוש הבטחות בחירות כקריטריון יחיד או עיקרי לבחירה, ככל הנראה לא יפיק משטר טוב יותר אלא כאוס בו הרפתנים בועטים בדליי החלב שהעמידו קודמיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד על היוזמה האזרחית. קרא לי נאיבי, אבל מימוש הבטחות זה עניין חשוב בעיני. אחרת לשם מה נתכנסנו? אני מנסה להסביר לעצמי למה מוסר מפוקפק לא פוסל בעיני רוב הציבור אדם מלכהן כראש המדינה. תאוריה מקובלת אצל החוקרים היא שכלי האבן שהמציאו אבותינו הקדומים לפני 2 מיליון שנה שימשו לניפוץ עצמות כדי לאכול את מח העצם. אבותינו היו אוכלי נבלות. אחרי ששאר אוכלי הנבלות- הנשרים והצבועים - היו משאירים רק עצמות לבנות, היה מגיע הומו ארקטוס, מפצח אותן עם האבנים המסותתות ואוכל את מח העצם. ההסתכלות על המדינה כעל נבלה דשנה, שכל אחד מחכה לתורו למצוץ לה את הלשד היא הביטוי המובהק ביותר של אבדן הסולידריות. הדגל של ש"ס היה- אתם אכלתם כבר, עכשיו תורנו. מרכז הליכוד זעק את האמת בפרצופה של ציפי לבני. בגלל זה פרשת ההובלות לא פסלה את נתניהו, והרשעה בשוחד לא פסלה את דרעי מלשוב ולכהן בתפקידים בכירים. הם בסך הכל עשו את מה שתומכיהם שואפים לו - להתנפל על הנבלה ולחטוף ככל יכולתם. אבדן הסולידריות הוא לדעתי האיום הקיומי הגדול ביותר על המדינה. ההיסטוריה מתחרזת. האם אפשר להפיח חיים בנבלה הזו? לגרום לה לקום ולנער מעליה את אוכלי הנבלות? הדרך הנכונה לדעתי היא להציג את המודל ההפוך- קוד אתי לחברי ממשלה, הצהרת הון גלויה, וקיום הבטחות בחירות לא סקטוריאליות. מי שנופל לפח של "אנחנו הטובים והם הרעים" תורם לאבדן הסולידריות ומפסיד לאידיאולוגיה של אוכלי הנבלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימור לבנת, לא ציפי לבני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, כמובן. חשבתי אחת וכתבתי את השניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סיפרתי את הסיפור הזה כדי לזכות במחמאות. לסיפור יש מוסר השכל: זה שגוי להצביע על פי הבטחות, משימות וביצוע. לבחירה מש גם מימד של קביעת עמדה. אתה לא חייב לתייג את הצד השני כרוע או זדון. אתה פשוט צריך להחליט מי יותר טוב לעתידך ורצוי גם לעתיד כולם. מחאות ותנאים למיניהם אינם עושים דבר. לפעמים הם בבחינת התחמקות מן הבחירה וההעדפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בהכרח זדון. זה יכול להתחלק לשני חלקים, שאף אחד מהם לא רשע כשלעצמו: 1. מי שאכן מאמין כמו דב, שנתניהו הוא צפיחית בדבש, זך כשלג ולא הוציא דבר שקר מפיו. במקרה הזה זה לא ענין של זדון, אלא של תפיסת מציאות שבעידן הרשתות יכולה להתעצם בתוך בועתה. רק כדי למגר את האימה, אני מאמין שזה לא כל המחנה שמצביע נתניהו. 2. מי שפשוט יש לו סולם עדיפויות אחר. למשל, מי שהערך של מדינה יהודית עם כמה שפחות ערבים (כולם תומכי טרור, הוא הסלוגן) חשוב לו יותר מיושרו של ראש הממשלה. יחד עם כמה החלקות של השחיתות ונרמולה - אחת מוצלחת היא 'ממילא כולם מושחתים, ליברמן וגנץ ולפיד, אז מה זה משנה' - וקיבלת שההצבעה היא פשוט לפי סולם העדיפויות הנ"ל. כמובן שיש כמה סולמות כאלה, כל מגזר והכיוון שלו - אלה מפחדים שהערבים ישתלטו על המדינה, ואלה מפחדים שהחילונים יפגעו בלימוד התורה שלהם, ואלה מפחדים שהאשכנזים יתפסו להם את כל המשרות הטובות. מכל סולם ערכים כזה נגזרת הצבעה שלא רק שהיא לא 'זדונית' - היא אפילו רציונלית, בנינץן הנחות היסוד של המצביע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*צ"ל 'בהינתן' בשורה האחרונה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |