בתשובה לשוקי שמאל, 06/11/22 17:28
הפרח בגֶני 753798
הגיוני. כשכתבת בהתחלה על מנגנון אבולוציוני חשבתי ''אבולוציונית אנחנו אמורים לרצות שיהיו לנו כמה שיותר צאצאים גנטיים, אבל לא צריך להיות לנו אכפת מי מגדל אותם.''. לא חשבתי על כך (תודה גם לפונז שהאיר את הנקודה הזו) שבני מיננו משקיעים מאמץ עצום בגידול הצאצאים שלנו, וסביר למדי שיש לנו ''תכנות'' לרצות שהמאמץ הזה יושקע בצאצאינו הגנטיים דווקא.
הפרח בגֶני 753805
אזכיר שלאבולוציה לא אכפת מה נשמע לנו הגיוני וסביר (רשימת הראיות לכך ארוכה). העובדה שלא התפתחה אצל ההומו-ספיאנס יכולת לזהות את צאצאהם הביולוגים (אפילו לא בקירוב!) היא ראייה חזקה בעיני לכך שלא היה לחץ אבולוציוני בכיוון הזה, ושאין שום בסיס גנטי להעדפה הזו.
הפרח בגֶני 753808
הפרח בגֶני 753811
לא מצאתי את המחקר, אבל אני זוכר שאמהות מזהות מתוך שינה כשהתינוק שלהן בוכה, גם מתוך עשרות תינוקות.
הפרח בגֶני 753814
נניח שזה נכון במאה אחוז. אבל אם העובר הופרה מביצית של אשה אחרת, האם כבר לא תזהה את הבכי? ואם זה הצאצא של אחותה התאומה שבוכה, היא כן תזהה?
הפרח בגֶני 753813
אתה מזכיר לי את הסרט על דר' אפריקה שם נולדה ילדה שחורה לשני הורים לבנים (זו אינה בדיחה).
הפרח בגֶני 753818
("אם אתה לא תספר אני לא אספר" - לבדיחה הזו כיוונת?)
הפרח בגֶני 753821
לא בכלל לא. הטענה בסרט היתה שבגלל שבדנא של לבנים רבים בדרא''פ מסתובבים גנים שחורים, אחת להרבה מאד מקרים, עשוי ילד שחור להיוולד לזוג לבן. חלק מהסיפור היה שביה''מ בדרא''פ הכיר בה כלבנה והיא למדה בבי''ס ללבנים בלבד.
כוונתי היתה שיש הרבה סימנים לכך שילדים הם צאצאים גנטיים של ההורים, גם אם זה לא בדיקת דנא.
הפרח בגֶני 753827
זה דוקא נשמע יותר ויותר קרוב לבדיחה ההיא, אבל זה לא משנה.
הפרח בגֶני 753847
אתה מתכוון לסקין‏1 על סנדרה לאטינג‏2?
הפרח בגֶני 753850
נכון.
הפרח בגֶני 753886
מתברר שיש לתופעה גם שם מדעי: אטאביזם.
הפרח בגֶני 753846
הזכרת נשכחות :)
ואגב גיליתי שהגעתי כבר לגיל שאני עושה שועל.
הפרח בגֶני 753853
איך עושה שועל?
הפרח בגֶני 753856
אוווו אווו
הפרח בגֶני 753863
אבל ייתכן מאוד שאצל הומו סאפיינס לא התפתחה היכולת לא בגלל היעדר מוטיבציה אבולוציונית, אלא בגלל חוסר צורך: עד העשורים האחרונים האם המטפלת יכלה לדעת בודאות שהיא האם הגנטית (ובמקרים הנדירים של אימוץ(?) יכלה לדעת שהיא לא) גם בלי זיהוי, רק בזכות הזיכרון. גם האב הגנטי יכול לדעת שהוא האב הגנטי, בזכות הזיכרון, לא בודאות אבל בסבירות לא קטנה.

מה בעצם טענת הנגד שלך? (א) אין באמת לבני אדם העדפה לטפל בצאצאיהם הגנטיים, (ב) יש העדפה כזו אבל היא תרבותית ולא פסיכו-אבולוצינית, (ג) משהו אחר?
הפרח בגֶני 753864
בהעדר יכולת אינסטנקטיבית לזיהוי שארים ביולוגיים, במידה שיש העדפה מהסוג שאתה מציע - היא חייבת להיות תרבותית. מה האלטרנטיבה? שיש להעדפה הזו בסיס ביולוגי, אבל המסלול האבולוציוני אליה הוביל לביטוי פנוטיפי דרך חיווט נוירולוגי עדין שמכתיב את הפסיכולוגיה של ההורים ברמת-הפשטה כל כך גבוהה? אתה לא חושב שזה אבסורדי?

אגב, זה כמובן לא אומר שהעדפה כזו אינה תוצר של ברירה טבעית: גם תרבויות עוברות אבלוציה (קריאה מומלצת: אבולוציה בארבעה ממדים). אבל אני כופר לחלוטין בטענות שההעדפה הזו "חרוטה בדנ"א שלנו באופן המטרים ומאפיל על כל תפיסה רציונלית.".

היסטורית (ופרה-היסטורית) חברות אנושיות הן עסק מאד מורכב והטרוגני (אפילו החיים של קופי-אדם אחרים הם לא עד כדי כך חד-ממדים). אנתרופולוגית, משפחה-גרעינית מודרנית היא היוצא-מן-הכלל, לא הכלל. לא תמיד האם-הביולוגית היא המטפלת, ולא תמיד יש בכלל "מטפל עיקרי" לכל ילד. סביר שאם היו לחצים אבולציונים הקשורים להעדפת קרובים, אז חלקם פעלו כנגד הנטייה להעיף צאצאים ישירים. ויקיפדיה מספרת שיש קונצנזוס אנתרופולגי לגבי הנושא (שמובא בספר הזה, אותו אוסיף לרשימת הקריאה העתידית שלי). על פניו, נראה שהוא תואם לדבריי.

לבסוף, בעניין "חוסר צורך" - למה אתה טוען שהאב-הגנטי יכול לדעת שהוא כזה בהסתברות לא-קטנה? אני לא חושב כך, ואם היה נכון "שיש לנו "תכנות" לרצות שהמאמץ הזה יושקע בצאצאינו הגנטיים דווקא", הייתי מצפה שגם האבות יתוכנתו (ע"ע אריות, ואמנם ההשוואה קצת מגוכחת - אבל בכל זאת אצל בני-אדם אבות לא מבטאים העדפה פחותה מאמהות לבנים ביולוגים).
הפרח בגֶני 753918
מסכים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים