בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/11/22 11:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחרי שתעביר את פסקת ההתגברות, תשנה את נוסח ההשבעה לכנסת ותוסיף את המשפט ''ואני מכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית''. אם גם זה לא יספיק יוכל המנהיג העליון למנות מועצת שומרי המדינה שכל מועמד לכנסת, לפרקליטות ולבתי המשפט, יצטרך לקבל מהם אישור לפני שיוכל להתמודד על המשרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שספרתי בשתי תגובות קודמות פסקת ההתגברות נמצאת בוויכוח בקרב המצדדים ברפורמות במנגנון ''שלטון החוק'' המושחת. מאז שכתבתי את שתי התגובות האלה הסתבר לי שגם פרופ' סמימיאן דרש וגם ד''ר רן ברץ לא מצדדים בחוק הזה מאותם טעמים של המתנגדים האחרים עליהם סיפרתי. נראה לי שהשתכנעתי שאכן פיסקת ההתגברות לא תעזור למחנה לנו, הלוחמים בשחיתות ''שלטון החוק'', אלא רק תזיק. הקש ששבר את גב הגמל היה דווקא הידיעה שנודעה לי לאחרונה שפרופ' אהרון ברק דווקא מהמצדדים בפיסקת ההתגברות . . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נדבר גושית (גוש הרל"ב וגוש הללא רבב). אני מוצא ראויה לציון את העובדה שאחרי כל סיפורי המעשיות על סניף מרץ במערכת המשפט, קשר האליטות, האכיפה הסלקטיבית ושאר ירקות, הסעיף הראשון בסדר היום של השלטון החדש-ישן (אחרי כמובן המינויים) הוא סעיף ההתגברות שנועד כדי למנוע מבג"ץ את היכולת לפסול את האבסורד הלא יאמן שבו המגזרים המיליטריסטים ביותר זוכים לפטור משירות בעוד המגזר היותר פייסני ילדיו נחטפים לשירות ע"י חוק הגיוס. רוצה לומר, קושרים את ידי בג"ץ, בדיוק כאשר מתרחש אירוע המצדיק את הצורך באיזונים ובלמים של הרשות המחוקקת. מה היה לנו פה? גוש הרוב נתקל בסתירה בין שניים מערכיו: ערך לימוד התורה וערך ביטחון המדינה. הוא בוחר לפתור את הבעיה ע"י פגיעה בזכויותיו של מיעוט גדול, קריא הזכות לשיוויון. בבחירה בין לממש את ערכיו ולשלם את המחיר (ביטול גיוס החובה), בחר גוש השלטון לממש את כל ערכיו על חשבון המיעוט, תוך פגיעה לא רק בחוק, אלא גם בצדק הטבעי וכעת גם ברשות השופטת. אין שיוויון, אין גיוס! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |