בתשובה לשוקי שמאל, 10/11/22 8:47
רל"ב = תועלתנות פוליטית ? 753815
1. טעות עובדתית- מגילת העצמאות מופיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו כבסיס פרשני לחוק (סעיף 1 בחוק). אותו חוק אוסר בסייגים מסויימים (סעיף 8) חקיקת חוקים שפוגעים בזכויות המנויות בו.

לכן מאז 1994 ההסתמכות של בית המשפט העליון על ערכי הכרזת העצמאות כדי לפסול חוקים שפוגעים בזכויות אדם היא על פי חוק מפורש.

2. סמכות בג"ץ לפסול חוקים אמורה להקבע בחוק יסוד: החקיקה, שהכנסת לא מצליחה לחוקק כבר עשרות שנים, למרות נסיונות חוזרים. הלקונה הענקית הזו השאירה לבית המשפט את סמכות ההחלטה, והוא השתמש בה במשורה, בחיל ורעדה. בכל פס"ד בעתירה לפסול חוק כלשהו, שב והאיץ בג"ץ בכנסת להשלים את חקיקתו של חוק יסוד חשוב זה, שעל פי הקונצנזוס הוא אבן הראשה שתשלים את המבנה של החוקה לפי החלטת הררי.
רל"ב = תועלתנות פוליטית ? 753820
אני חוזר ושונה שגם אם הזכות לפסול חוקים אינה מופיעה בחוק, היא מובנית בתפקיד ביה"מ כפרשן המוסמך של החוקים. מה יעשה ביה"מ העליון כאשר יובאו לפניו שני חוקים סותרים? יורה לקיים את שניהם?
אני חושב שכבר דנתם במצב בארה"ב שהוא עוד יותר קיצוני (יש חוקה ומנגנון לתיקון חוקים) וגם שם נטל לעצמו ביה"מ את הסמכות לפסול חוקים.
מבלי להיות בקיא בחוקים שביה"מ פסל (יש כ-‏25 כאלו), אני חושב שהעליון בכל זאת הפריז במעורבותו עם הכנסת. המערכת המשפטית בארץ שאיבדה את אהדת הציבור בגלל התארכות הדיונים המשפטיים והמשפטיזציה של הדיונים האלו, העריכה עצמה יתר על המידה והיה עדיף שתימנע מפסיקות למשל בעניין ההתנחלות בשטחים המוחזקים וגירוש המסתננים. ביה"מ יכל להסתייג מהם, אבל לומר שהחוקים הללו לא בתחום סמכותו.
מעניין שגם בישראל וגם בארה"ב, בית המשפט העליון הם בשפל המדרגה מבחינת אמון הציבור. בישראל זה בגלל הסתה פוליטית ובארה"ב זה מפני ששופטי ביה"מ נבחרים ע"י המנגנון הפוליטי ולכן נחשבים עושי דברם של אלו שמינו אותם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים