בתשובה לאח של אייל, 10/11/22 20:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כמה הערות על המצב האוקראיני א. אין לי ראיות לכך, אבל מראה עיניים אומר שהיכולות האופנסיביות של הצבא האוקראיני מוגבלות מאד. ואין זו הפעם הראשונה שמציגים נסיגות רוסיות כאופנסיבה אוקראינית. אני משער שהצבא האוקראיני חטף מכה רצינית בזמן הפלישה ומתקשה להתאושש ממנה. האוקראינים בחרו להלחם במגננה בשיטות שהן קרובות יותר לגרילה מאשר לצבא סדיר. זו היתה החלטה נכונה. למרות הקרבנות הכבדים מאד, הצבא הרוסי לא הצליח לשבור את המגננה. ב. הרוסים יכולים לגייס כוחות נוספים, אבל המגננה מן הסתם רק תתקשח ותתבסס, כפי שקרה באפגניסטן ובוייטנאם. ג. בתחום הצבאי תמיכת נאט"ו משמעותית. אספקת הנשק המערבי והזמן להתנסות בו לא רק מחזקים את המגננה. גם יכולות אופנסיביות עשויות לצמוח מחדש. ד. לעומת זאת מאכזבת השפעתן של הסנקציות המערביות על רוסיה. ניכר שהמערב עושה כמיטב יכולתו. המצב הכלכלי ברוסיה לא טוב. אבל מתי היה המצב שם טוב? לא נראה לי שלנזקים שנגרמו לרוסיה, יש מספיק אפקט כדי לגרום לרוסים לשקול מחדש את המלחמה באוקראינה. יתכן שלחרם תהיה השפעה ארוכת טווח שתתבטא בעתיד היותר רחוק, אבל אז כבר אין לדעת מה תהיה ההשפעה מפני שהיא תתערבב עם השפעת מאורעות חדשים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי א, הנסיגה הרוסית לא הגיעה בחלל ריק. מתקפת הנגד האוקראינית באיזור חרסון התחילה עוד באוגוסט ואתה יכול לקרוא על כך בויקיפדיה ולהתרשם האם מדובר בנסיגה רוסית שמוצגת כאופנסיבה וכו' בעיני לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, דובר משרד ההגנה הרוסי אמר לפני כחודש את הדברים הבאים: The enemy made attempts to break through the defence of the Russian troops in the areas of Koshara and Pyatykhatky in the Kherson region with forces of up to three battalions, including one tank battalion,” chief defence ministry spokesman Igor Konashenkov said. או בעברית, האיזור הנ"ל הותקף בכח של 3 גדודים, אחד מהם גדוד שיריון.
The Russian army units held their positions in fierce battles, inflicting significant losses on the enemy |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור לי. הרוסים הרי לא נסוגו מתוך רצון טוב. הרוסים נסוגו לקוי הגנה חדשים לקראת החורף, אבל הם עשו זאת בגלל הלחץ האוקראיני. מה שאני פחות קונה זה את התיאור הגדודי. ההתקדמות לגדה הימנית של הדנייפר התרחשה לאחר חודשים של קרבות ואני מתאר לעצמי שהכוח האוקראיני הנלחם על חרסון הרבה יותר גדול מחטיבה. בשלב זה כנראה הגדודים כבר קטנים וגדוד שריון זה מן הסתם תריסר טנקים. כנראה מדובר באחת ממתקפות רבות שהיו באזור. ראיתי בTV יחידה אוקראינית שנכנסה לחרסון. הם נראו לי לוחמים ולא חיילי סיוע. הם נראו יותר כיחידת גרילה מאשר צבא סדיר. אין מדים אחידים וכל החיילים דווקא נושאים ציוד דומה. גם התנועה לא היתה קרבית אלא מעין צעדה של מילואימניקים. בעיקר בגלל הזמנים הארוכים של המתקפות האחרונות, אני משער שהאוקראינים פועלים יותר בשיטות גרילה מאשר תנועה ואש מסודרים. זה לא משהו רע. נראית לי איסטרטגיה נכונה. אין לאוקראינים שום סיבה לנהל קרב מסודר נגד הרוסים. אם אתה נחות בציוד וכוחות, אין לך שליטה אוירית וגם השליטה המרכזית שלך די רופפת, הסיכוי הוא שתפסיד. עדיף לפזר את הכוחות, להלחם במגננה ולהתיש את הצבא הסדיר העומד מולך. באופן עקרוני זה לא שונה ממה שעושים הטליבן באפגניסטן. רק שהאוקראינים מצויידים הרבה יותר טוב, יש להם אוכלוסיה אוהדת וכנראה גם מתנדבים ושכירי חרב ובעיקר אין להם הרבה ברירה. הם בגבם לקיר. אני חושב שזה מסביר את האבידות המאד כבדות של האוקראינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השליטה המרכזית רופפת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכוחות צבאיים אוקראיניים מתקשים (או לפחות התקשו) לנוע מחזית לחזית. גם משום שהרוסים באויר וגם מפני שהאוקראינים נעזרים בהרבה מאד מתנדבים וכוחות פארא-צבאיים. הכוחות האלו הם מקומיים (כמו גרילה) וקשה מאד להעבירם רחוק מהבית. די בטוח שהרוסים הרסו בימים הראשונים את תשתית הפיקוד, התקשורת והלוגיסטיקה של האוקראינים ושהם משבשים את התקשורת הצבאית האוקראינית. זה עוד דבר שהציוד המערבי בודאי יעזור לפתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה ממשיך להתעלם מכך שלרוסיה *אין* שליטה אוירית, והציונים שאתה נותן לצבא אוקראינה נמוכים בהרבה מהמקובל אצל רוב הפרשנים מהמערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ולא. לרוסים אכן אין שליטה אוירית אבל יש להם עליונות אוירית. יתכן שהיא הולכת ונשחקת בגלל הכנסת טילי כתף מערביים (90% מן ההפלות של כלי טיס רוסים נזקפים להגנ"א). בכל אופן, הכוחות האוקראינים אינם יכולים לסמוך על סיוע אוירי. מן הTV, אני רואה בזמן האחרון יותר הפעלה של כלי ארטילריה. אני חושב, שהאוק' פעלו נכון כאשר נמנעו מקרבות גדולים. אני מצביע על כך שהאוקראינים לא באמת נעים בשדה הקרב. הם מתישים את הרוסים ומחכים שיסוגו. אפאחד לא זלזל ביכולת הלחימה של הטליבן. האוק' עושים את זה בתנאים יותר קשים ועם הרבה יותר אבידות. אם תלחץ עליי עוד קצת, אפרוץ בקריאת "תהילה ללוחמי אוקראינה". אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האוק' ... נמנעו מקרבות גדולים. אני מצביע על כך שהאוקראינים לא באמת נעים בשדה הקרב. הם מתישים את הרוסים ומחכים שיסוגו." זה פשוט לא תואם את מה שידוע לנו עפי מקורות מכל הצדדים. קרא למשל כאן: 2022_Ukrainian_eastern_counteroffensive [Wikipedia] הכוחות האוק' תקפו בצפון מזרח והתקדמו כ70 קמ בתוך 5 ימים. או כאן 2022_Ukrainian_southern_counteroffensive [Wikipedia] על המתקפה האוק' באזור חרסון ועל הקרבות שהיו שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שבטוח זה שעפ''י מספר הכלים הכבדים שמוטלים בצידי הדרכים באוקראינה כדאי להכנס לעמדת שורט על חוזים עתידיים בברזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדואים יעשו רילוקיישן לאוקראינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, לאור הביקוש המסתמן לכלים משוריינים - המלחמות הרציניות לא פסו מאירופה! - אולי עדיף לונג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתקן את דברי. זה לא שהאוקראינים לא נעים. הם מבצעים הרבה התקפות קטנות במקומות רבים. בכך הם נמנעים מן הצורך לרכז כוחות גדולים ולנסות לפרוץ חזיתות. הם דוחקים את הרוסים אחורה בכל מקום שהם יכולים ונעים קדימה בתנועות קטנות. אני לא בא לגמד את הישגי הלוחמים האוק'. אני פשוט אומר שהם פועלים נכון בהתאם לתנאים. בסופו של דבר הם מנעו את כיבוש האזורים העירוניים חרקוב וקייב ע''י הרוסים ואת זה אפאחד לא יקח מהם. מכל נקודת מבט, מצבם עכשיו טוב בהרבה מנקודת הפתיחה של הפלישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק חושב על שמות כמו חרקוב מתיאורי קרבות של מלחמת העולם השנייה. לדוגמה, מתוך הערך קרב קורסק [ויקיפדיה]: „אריך פון מאנשטיין, [...] המליץ לפיקוד העליון הגרמני לא לתקוף בחזית הסובייטית בקיץ 1943, אלא לחכות שהצבא האדום יתקוף ראשון, ואז לנצל את יתרונות הכוחות הניידים הגרמניים במלחמת תנועה, כדי לכתר את הכוחות הסובייטיים התוקפים ולהשמידם, בצורה דומה לדרך בה פעלה קבוצת הארמיות שבראשותו בסוף פברואר 1943. הוא הציע, שכאשר יתקוף הצבא האדום באזור דונבאס, יסוגו כוחותיו לכיוון הדנייפר, כדי למשוך את הכוחות הסובייטיים לחדור הרחק מערבה, ואז יהלמו הכוחות הממונעים הגרמנים באגף הצפוני של הכוחות התוקפים, ינתקו אותם מעורפם, ידחקו אותם דרומה לכיוון ים אזוב וישמידו אותם.״ מלחמה הרבה יותר דינמית ואכזרית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צבא סדיר, מאומן ומצוייד עם סיוע אוירי וארטילרי יכול לעשות הרבה דברים, כולל כיבוש ערים גדולות (בגדד, בצרה). זה מה שהצבא הרוסי היה אמור לדעת לעשות. הבעיה של האוקראינים היא שלא היה להם צבא כזה. לכן כל מה שכתבתי לא מגמד את ההישגים האוקראינים אלא מדגיש אותם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדינציות והבוץ הרוסי: א. הספר המפורסם ברברוסה של אנתוני ביוור מפריך במידה מסויימת את הדינמיות הנודעת של הבליצקריג. המערכה ברוסיה התאפיינה בשנתיים הראשונות ע"י תנועות מלקחיים של כוחות שיריון שגמאו מרחקים עצומים וכיתרו כוחות רוסיים בגודל של מאות אלפי לוחמים. איך הצליחו הסובייטים בכל זאת לעמוד בפני הבליצקריג למרות שצבאם בודאי לא היה עדיף על הפולנים או הצרפתים? ב. ביוור בדברו על הסיבות הזכיר כמובן את הגאוגרפיה הרוסית עם השטחים העצומים ואת החורף הגשום והבוץ. אבל הוא הזכיר גם את העובדה ש-90% מן האספקה של הוורמאכט בכל זאת הגיעה על גב סוסים. בריה"מ היתה מדינה גדולה עם מעט רכבות ואת המעט שהיה הרוסים השמידו בנסיגתם (אדמה חרוכה). גם דרכים סלולות היו היוצא מן הכלל ובד"כ התעבורה היתה בדרכי עפר שהבוץ הראשון הפך אותן לבלתי עבירות. גם הכלים הממונעים של הוורמאכט התאימו יותר לאקלים של מרכז אירופה ולא לערבות אפופות האבק של רוסיה ואוקראינה. לכן שוב ושוב הנסיונות של הגרמנים לפתח תנועות מכתרות של דיויזיות טנקים התחילו בסערה של פריצת דיויזיות שיריון ולאט לאט אבדו את המומנט גם בגלל הבלאי וגם בגלל ההתנגדות הסובייטית. פשוט היה צורך להמתין עד שהכוחות הגרמניים האחרים ידביקו את הטנקים ויביאו את האספקה והחילופים הנדרשים לחידוש התנופה. ג. למרות שהסובייטים הצליחו פעמיים לבלום מערכות בליצקריג גרמניות, בסופו של דבר המערכה הוכרעה בקרב המגננה הסובייטי בבליטת קורסק ב-1943. ד. הסיבות לניצחון הסובייטי שהיה כל כך קטסטרופלי לגרמנים, רבות. אבל הראשונה שבהן היא המודיעין. הרוסים ידוע מצויין היכן הגרמנים הולכים לתקוף. בליטת קורסק היתה בליטה רוסית לתוך החזית הגרמנית שנוצרה לאחר המערכה בסטלינגרד. מבחינה טקטית קשה לעשות תנועות מלקחיים עמוקות לתוך חזית האוייב כאשר יש לו בליטה משלו וכוחותיו יכולים לאגף את זרועות המלקחיים, לכתר ולתקוף אותן גם מאחור. לכן טבעי היה שהגרמנים ינסו לכתר את הבליטה מה גם שהם ראו את הכוחות הרוסיים מתרכזים בתוכה. ה. הסוד הוא שהרוסים לא היו צריכים לנחש. רשת ריגול רוסית שנוהלה משוייץ סיפקה מידע מדוייק על התוכניות של הוורמאכט בנוגע לקורסק. הגרסה הדרמטית טוענת שהרשת הרוסית, רשת לוסי, לא היתה אלא חזית מדומה שהקימו הבריטים כדי לספק לרוסים מידע שהופק מאולטרה (פענוח מכונות הצופן הגרמניות אניגמה) מבלי צורך לחשוף את המקור ומבלי שיפסלו ע"י סטלין החשדן. גרסת מסתורין אחרת גרסה שראש הרשת "לוסי" (שמו האמיתי היה רסלר) הפיק את המידע ממקורות ופרסומים גלויים בגרמניה. הגרסה הרשמית מדברת על גרמנים קומוניסטים שהיו שתולים במטה חיל האויר הגרמני והם שסיפקו את המידע ללוסי. הניחוש שלי הוא שהגרסה הרשמית הכי קרובה לאמת כנראה שהיה זה הנס אוסטר סגנו של ראש האבווהר (אמ"ן של הוורמאכט) שהעביר את המידע ללוסי. אותו הנס אוסטר גם הזהיר את ההולנדים מפני הפלישה הגרמנית ב-1940. ו. מאנשטיין היה אדם מעניין ביותר. אינספק שהיה טקטיקן מעולה וניסח את המסמכים שהביאו למערכה המוצלחת של "אבחת מגל", כיבוש הולנד,בלגיה וצפון צרפת ב-1940. למאנשטיין ששמו מלידה היה לווינסקי היה גם דוד שהתגייר בשם אברהם פון מאנשטיין והוא נהג להתגרות בקולגות שלו ברמיזות על "מוצאו היהודים". הוא גם לימד את כלב המחמד שלו להצדיע במועל יד. מצד שני הוא כנראה היה אנטישמי ומעורב בפשעי מלחמה אפילו יותר מחבריו האחרים בוורמכט. הנס פון טרסקוב, אחד מראשי הקשר של 20 ביולי, סיפר שמאנשטיין לא היה נאצי אבל כנראה היה אדם מאד ציני. כאשר פנו אליו אנשי הקשר שיצטרף לקשר שלהם הוא אמר להם ש"פילדמרשלים פרוסיים אינם בוגדים". ז. אחד היתרונות של מאנשטיין היה שהוא שרד את המלחמה ושוחרר לאחר שנים ספורות בכלא. בהמשך הוא יעץ לבונדסוור החדש וכתב את זכרונותיו בהם כמנהגם של גנרלים גרמנים, האדיר את עצמו וניסה לגמד את האחרים. ח. אי אפשר לדעת אם מאנשטיין באמת התנגד למתקפה על הכיס של קורסק. מה שבטוח זה שהוא עמד בראש הכוח שתוכנן לכתר את הכיס מדרום. כאשר זרוע המלקחיים השנייה תקפה מצפון. הרוסים פשוט ביצרו את הבליטה למגננה בשיטת הקווים הנסוגים לעומק כאשר רוב הטנקים התחפרו בעמדות תובה. הזרועות הגרמניים פשוט לא הצליחו לחדור את כל הקווים ונבלמו באבידות מאד כבידות. בפרט בצפון הם התקדמו מעט מדי והפיקוד העליון הגרמני הפסיק את המתקפה והורה לסגת. מאנשטיין שנפגע פחות דוקא רצה להמשיך במתקפה ולחתוך את הכיס בעצמו. זה היה חסר סיכוי והפיקוד הורה לו להוציא את כוחותיו מן הבליטה. ט. גודל המפלה הגרמנית לא היה ברור לגרמנים מפני שהכח המגן ספג מכות איומות ולא היה בנוי או מסוגל למתקפת נגד שתנצל את המומנט. מתקפות הנגד קרו כעבור זמן קצר ע"י כוחות טריים שהמתינו באגפי הבליטה. הרוסים, בעיקר בגלל יתרונם הגדול בייצור טנקים ותותחים הצליח להשלים לצבא האדום את אבידותיו ואילו הגרמנים לא הצליחו בשום דרך להשלים את האבידות בפרט בטנקים וביחידות הניידות. עבור גרמניה תם עידן האופנסיבות הגדולות ברוסיה. י. גבלס בעקבות סטלינגרד הרבה לדבר על הגיוס הטוטאלי והמלחמה הטוטאלית, אבל נראה שדוקא הרוסים היטיבו לבצע את הדברים הללו בשטח. תוך כדי מלחמה הם הצליחו תוך כדי קרב גם להעביר את התעשייה הצבאית שלהם מזרחה וגם לייצר כמויות גדולות של טנקים ומטוסים. בסופו של דבר הניצחון לא נקבע ע"י תנועות מרשימות בשדה הקרב אלא בסדנאות התעשייה שם ייצרו את הכלים והתחמושת לקרב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |