 |
הדחף השבטי, הדחף הטבעי למצוא בטחון בבית מסוים, מניע אותנו לרוץ ולהעמד תמיד על הגבעה "שלנו", מתחת לדגל "שלנו", ולהביט לצדדים על שאר קופי השבט, ולדעת לתזמן את הקיפוץ ושאגות הבוז כלפי הקבוצה השניה, שתעשה את אשר תעשה. באופן טבעי כך אנו גם שופטים את מנהיגנו בד' אמותינו, לשבט או לחסד. זה נכון למסעודה משדרות וזה נכון לדר' ליכטיג-בר-זוהר. הרי כולנו אנשים. גם אני צפתי בזרם הפוליטי שלי, אלא שהוא הוביל למערבולת שזרקה אותי אל החוף. עכשיו אני נוטה יותר ויותר לראות את הכנסת כשבט בבונים גם יחד. "נרקומני ציבור", כדברי מאיר אריאל ז"ל. כשמביטים מקרוב את עיסת הפולוטיקה, במטריקס הרפש צפים בעיקר חרצפים אך פה ושם גם אנשים שלקחו נשימה ארוכה מאוד. מאוד. וקפצו פנימה. לא כדי לשחק בקקה, אלא כדי להגשים חזון, יהיה אשר יהיה. אהוד ברק הוא בהחלט אחד מהם, ועולה הוא בהרבה על טובים אחרים שראיתי ביימי חלדי (נו טוב, את בגין למשל לא ראיתי, כי נגמלתי מהיניקה לא מזמן), אבל עולה הוא לדעתי גם על המיתוס של רבין ז"ל, למשל. גם אני קמצתי שפתיים שהושיט יד לכיסו ונתן לש"ס, וגם כששמעתי שמדברים שמה (בקמפ-דייויד) על ירושים. גם אני, כמו רבים, קמתי בבוקר שאחרי, מפוכח מול פני המציאות. וככה זה, המציאות הקשה עדיין מעמידה אותנו בתחרויות של כאב, מסוגים שונים לפעמים מאלו שיהודה עמיחי כתב עליהם.
ומהצד השני של הנקיק הנפער בארץ - אלו שעומדים ולא מאמינים שככה יעשה. שקיקת כל העם כשקיקתם, אך המחצית שמעבר למדה לפתוח את העניים ולדעת להתחשב גם במציאות כדי להגשים את החלום. ולו חלק ממנו.
והאדם שמוצב בתווך, בתהום שבין שני המצוקים, והוא מושך מכאן ומושך מכאן - כמו שמשון הגיבור הוא. זהו נפיל אמיתי, וזהו אהוד ברק. ואנו הציפורים הקטנות - קורה שקשה לנו לקפץ מעל השיח הקטן שמסתיר לנו את האופק. גם אני הייתי כזה. גם אם לקח לי קצת זמן להבין את החזון וכיצד יתגשם, הרי שאני סומך על ברק, למשל, יותר מאשר על דעתי הפוחזת. לפני היציאה מלבנון הייתי נגדה. גם נגד הכניעה לש"ס (שהייתה ש"ג מושחת שאמנם בגד בדרך לפיסגה). גם נגד הפיסגה. גם נגד הצעת הפשרה בירושלים. חוץ מש"ס, הרי כל הצעדים הוכיחו את עצמם, והובילו לשיפור מצבה של ישראל!
איני רוצה להישמע כפאשיסט, ואני בעד השיטה הדמוקרטית באין משהו יותר טוב, ובודאי באין נפילים על הבמה. אם זאת, מתברר (לצערנו), ששבט הקופים מנהל את צעדיו לא טוב בהרבה מעדר של כבשים. טוב שכרגע אנו מונהגים ע"י ברק, איש חזון וכישורים. רע שהוא שרוי בסביבה פולטית רעילה (כנסת בלי רוב מלכתחילה, עסקנים ושאר מרעין בישין). בבחירות הבאות - אצביע לברק. לכנסת - ??
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש