בתשובה לאח של אייל, 20/12/22 8:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אוסיף 2 נקודות. נשאלת שאלה האם הדמוקרטיות המערביות היו צריכות להחרים את האולימפיאדה הנאצית בברלין 1936? בראייה היסטורית, התשובה לדעתי חיובית. לכן לדעתי שיקול מוסרי בבחירת מארחת מונדיאל הוא לדעתי לא רק ראוי, אלא גם נכון היסטורית. אם אני בונה אלגוריתם ממוחשב לבחירת מארחת מונדיאל, אני מניח שהפילטר הראשון יסנן את כל הערים העניות שלא יוכלו לעמוד בהשקעות שדורש מונדיאל. הפילטר הבא יסנן את כל המדינות שאין להן קשרים דיפלומטיים עם יותר מדי מדינות כדורגל. הפילטר השלישי יהיה פילטר מוסרי שיוגדר כך שלפחות עיר ערבית אחת תישאר ברשימה נראה לי שבכל רשימה כזו קאטאר תופיע. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האם האלגוריתם שלך יכול להחליט גם איזה משרד הולך לאיזה פושע? סליחה, ח"כ בקואליציה? אבל עזוב בדיחות שנייה, יש טור על קטאר של יאיר קטן, שליחני לקטאר ויש בו חלקים שמעניין לקרוא. בין היתר הוא מתייחס לשאלה למה דווקא קטאר: דוגמית """ יש דברים ראויים שהתרחשו. גם לעולם הערבי הגיע מונדיאל משלו, שבו ערבים ומוסלמים מכל העולם הרגישו שייכים ומחוברים. ואפשר היה בסופו של דבר להסתדר בלי אלכוהול כדי לכבד את המסורת שלהם. חשוב להיחשף למנהגים ותרבויות, גם כאלו שלפעמים קשה לעכל, כל עוד הם לא פוגעים בכבוד האדם. אבל איפה הייתה התרבות הזו? העולם הערבי בלט כאן רק בגלל השפה, הלבוש והנוכחות. קטאר היא המקום הגרוע ביותר להציג בו את ההיסטוריה העשירה ומגוון רבדים, מוזיקה, אמנות, צבע. אם כל מה שהאוהדים יצאו איתו מקטאר זו התלהבות מהכאפיות והגלביות, אז הוחמצה הזדמנות לתת לעולם הרחב יותר מאשר חוויה ערבית שטחית, בדיוק מהסוג שקטאר מציעה. .... הנקודה האחרונה והגרועה ביותר היא המורשת. ניקח לדוגמה את המונדיאל "הראשוני" הקודם, דרום אפריקה 2010. ההשקעה העצומה יצרה תשתיות תחבורה שהמדינה הייתה זקוקה להן והעבירו אותה לעידן חדש, לצד מתקנים מעולים וחשיפה חיובית שמובילה מאז ועד היום לצמיחה עקבית במספר התיירים. אלו הדברים שמונדיאל נותן למארחת מעבר לכדורגל, שם ממילא כבר היה טירוף כלפיו. איזו מורשת תישאר בקטאר? אין פה תשוקה לכדורגל, זה לא ממש מעסיק את המקומיים, והפועלים הזרים מעדיפים קריקט וענפים מקומיים מסורתיים מהמדינות שמהן הגיעו. כל העסק הגיע לשם רק כדי שהשייח'ים יחזקו את הקשרים העסקיים עם המערב ויוכלו לצפות במסי מתא הכבוד. .. ולבסוף, מורשת הספורט. מרוצי גמלים, אילוף בזים, קצת אתלטיקה בגלל ההצלחות האחרונות, אבל קטאר היא לא מדינה שמשתגעת על ספורט, זה לא בשבילה. היא הקימה את אקדמיית אספייר המפוארת כדי לטפח ספורטאים, אבל זה רק בשביל להאדיר את שמה ולהציג את הדגל ביותר תחרויות. אין פה נבחרת נשים פעילה, נבחרת הגברים עבדה במשך 12 שנים על איך שתיראה וקיבלה בראש במונדיאל, אין ילדים שמשחקים ברחובות, או במגרשים קטנים, שהאלילים שלהם הם כדורגלנים. ומעל כל הסיבות, זו הייתה הטובה ביותר למניעת האירוח מקטאר: מונדיאל במדינה ערבית? נהדר, בואו נרים אותו, אבל בכזו שיש בה תשוקה לכדורגל, שהטורניר ייתן לה דחיפה, ולא לזו שתשפוך הכי הרבה כסף. עכשיו זה הכל, אבל העכשיו הזה נגמר והמונדיאל הוא נחלת העבר. צריך לשמור בתיקייה רק את התוצאות וההתלהבות, הדרמות והספורט, ולמחוק כל זכר להחלטה האיומה הזו. 12 שנים דיברו על מה יקרה בטורניר הזה, וכעת אפשר להעיף אותו לעזאזל ולנסות ללמוד מהמסלול המעוות ששלח את גביע העולם בכדורגל לקטאר. אנחנו יודעים שזה לא יקרה. קטאר כבר מדברת על אולימפיאדת 2036. ואתם יודעים שאם השם שלה יעלה, היא גם תיבחר. """ |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |