בתשובה לאח של אייל, 04/01/23 10:16
יומן קריאה (2022) 755126
אני מאמין שהתשובה לפרדוקס פרמי היא הרבה יותר בנאלית, טריוויאלית, וגרוע מזה, מדכאת: אין אפשרות טכנית למסע בין כוכבים. המרחקים פשוט גדולים מדי וכל מסע כזה הוא מסע בכיוון אחד, שייקח עשרות שנים לכוכבים הקרובים ביותר ויהיה כרוך בסיכונים גדולים. למה שמישהו תבוני ירצה לעשות דבר כזה?
יומן קריאה (2022) 755128
התחלתי לכתוב את המאמר, ובדיוק כתבתי ספציפית על זה. אם ארחיב כאן אאבד את המוטיבציה להמשיך לכתוב, אז אתאפק בינתיים - אבל אני לא חושב שזה הסבר טוב (למיטב ידעתי, אגב, זה היה הפיתרון של פרמי עצמו לפרדוקס).
יומן קריאה (2022) 755129
(במחשבה שנייה, פרמי כנראה טען משהו קצת שונה ממה שכתבת - אבל אעצור כאן בינתיים).
יומן קריאה (2022) 755130
אם יש הרבה מה להרוויח? אני חושב על הספנים של סוף המאה ה־15 ותחילת המאה ה־16. שם אמנם היה מדובר על שנים בודדות, אבל רמת הסיכון הייתה גבוהה. אם מדובר על כמה עשרות שנים, והתרבות מספיק מתקדמת במשך אלפי שנים, זה כבר בגדר האפשרי.
יומן קריאה (2022) 755132
אוקיי, אבל מישהו תבוני יכול לאותת ליקום שהוא קיים, גם בלי לנסוע, לא?
יומן קריאה (2022) 755135
עם זה קשה להתווכח, כי אנחנו מכירים טוב ציויליזציה צעירה אחת שעושה את זה כבר כמעט 100 שנה. חוץ מזה, ציוילזציות מתקדמות אמורות להיות מסוגלות לשלוח אוטומטים מתרבים של פון-נוימן, ואם חלק מהן הן ציויליזציות הרבה יותר ותיקות מאיתנו, מה שכמעט הכרחי, אותם אוטומטים כבר היו אמורים לאכלס את הגלקסיה כולה (על מה אנחנו כבר מדברים? על רדיוס זעיר של 100,000 שנות אור בערך).

הניחוש שלי הוא ש דיון 764 פוגע בול. חיים כשלהם אולי נפוצים, אבל לא אתפלא אם קפיצת המדרגה מפרוקריוטים לאיוקריוטיים היתה משהו חד פעמי בתולדות היקום. כידוע, לא נמצאו שום סימנים לשלבי ביניים בין שתי צורות החיים השונות מאד האלה (אם כי זה לא אומר שלא היו כאלה).
יומן קריאה (2022) 755138
הקדמת אותי
יומן קריאה (2022) 755137
זהו פתרון אפשרי, אבל יחסית חלש.

גם בהנחות מחמירות ביותר גשש רובוטי משתכפל (<קישור https://en.m.wikipedia.org/wiki/Self-replicating_spac... מכונן פון ניומן) יגיע לכל מערכת בגלקסיה תוך מיליון שנה. וזהו זמן זעיר ביחס לגיל הגלקסיה.

=== למה שמישהו תבוני ירצה לעשות דבר כזה?

זה משחק אבולוציוני. זה כמו לשאול: למה שמישהו ירצה לחצות את האוקינוס בסירה רעועה, מבלי שהוא יודע לאן הוא יגיע. זה כרוך בסיכונים גדולים.

מספיק שמתוך 10 מינים תבוניים יהיה מין אחד, שבו רבע פרומיל של האוכלוסייה מעוניין לעשות את זה - כדי שאותו רבע פרומיל ישתלט על הגלקסיה (באופן אישי, או רובוטים שלו).
יומן קריאה (2022) 755140
חשבתי‏1 פעם על האפשרות שכל תרבות שמגיעה לרמה טכנולוגית מסוימת מתמלאת פחד מתרבויות מתקדמות יותר שאולי יחסלו אותה בנוסח "מלחמת העולמות" ודומותיה. כתוצאה מכך שוררת ביקום פארנויה קוסמית ודממת אלחוט.

עד שבאו הדבילים ההם ממערכת השמש וניפצו את שיווי המשקל הזה. עכשיו זה כבר בחזקת "הבא להורגך" כך שפייזרי הטכיונים כבר יצאו מהמחסנים.

אם אתם קוראים את ההודעה הזאת נראה שטעיתי.
_________
1- או קראתי ושכחתי
יומן קריאה (2022) 755144
או שהן מפחדות ממכונות פון-ניומן. יש מצב שמכונה שהיא מספיק אינטליגנטית כדי לעשות את הדברים המדהימים שדורשים משכמותה תקלוט שהרבה יותר קל לעשות ילדים ולשמור עליהם בלי כל הטיסות המעיקות האלה. רק צריך להיפטר מיצורי הפחמן (או מה שלא יהיה) הפרימיטיבים האלה והפלנטה המפתוחת כולה שלה...

____

ושתי שאלות:
1. בנוגע לשידורים אלקטרומגנטים - אם המרחק מהתרבות הקרובה אלינו ביותר הוא אלף שנות אור, כמה חזק צריך להיות אות רדיו שאינו ממוקד כדי שאפשר יהיה לזהות אותו? האם זאת בכלל רמה סבירה לאות מעשה ידי אדם (או חייזר)?
2. מהצד השני, למה כולם כאן מניחים שתרבויות אחרות הן ממושמעות (כלומר בעלות תודעה משותפות או חוק אחד מראשית ההיסטוריה הטכנולוגית ופרטים צייתנים)? זה ממש לא עולה בקנה אחד עם המדגם הקטנטן שלנו.
יומן קריאה (2022) 755729
בעניין השידורים האלקטרומגנטיים - יש כאן הנחה סמויה שגלי רדיו הם טכנולוגיית התקשורת למרחקים היחידה האפשרית, הטובה ביותר, והאחרונה שיצורים תבוניים אי פעם יפתחו (בגלל שתי הסיבות הראשונות).

לא ברור לי למה לאור ההיסטוריה של התפתחות הטכנולוגיה אנחנו לוקחים את ההנחה הזו כאקסיומטית. כל פעם שאני חושב על זה אני מדמיין בראש מעין קריקטורה של שני אינדיאנים עומדים על החוף, ואחד אומר לשני ״נו אל תהיה דביל, תרבות זרה מעבר לאוקיאנוס שיכולים לתקשר למרחקים עצומים? לא יכול להיות כי היינו בוודאי רואים את המדורות הענקיות שלהם וסימני העשן העצומים עד לכאן!״.

בזמן שההודעה הזו תשוגר לשרתי האייל בעזרת גלי רדיו (חלק מהדרך לפחות - עד הראוטר בסלון לכל הפחות), ייתכן שיצורים תבוניים מתקשרים מצד אחד לצד השני של הגלקסיה בעזרת תנודות של אנרגיה אפלה. או משהו אחר שעדיין לא חשבנו עליו. הניסיון שלנו לזהות חיים ביקום בעזרת קרינה אלקטרומגנטית עלול להראות מאות שנים מהיום כבורות פרימיטיבית מאוד.
יומן קריאה (2022) 755731
מהירות האור היא מגבלה על מהירות העברת מידע באופן כללי. בפרט היא תקפה גם לתנודות של אנרגיה אפילה.

מי שבונה על מהירויות גבוהות יותר פותח תיבת פנדורה של כל מיני זוועות - כמו הפרת הסדר של סיבה-ותוצאה, ארז טל בתוך תחפושת של טווס וכולי.

זה לא מוריד מהפרק כל מיני רעיונות אקזוטיים (כגון טכיוניים וכולי) אבל בתור הנחה בהקשר של פרדוקס פרמי? זו הנחה סבירה לחלוטין. אפשר לאמר זאת אחרת: בפורומים הרלוונטיים דנים בציווליזציות שמשנעות גלקסיות שלמות או מתיישבות על גבי אופק האירועים של חור שחור. ההתייחסות למהירות האור לא נעשית מתוך חוסר דימיון.
יומן קריאה (2022) 755736
להבנתי מגבלת מהירות האור לא חלה על תנודה של המרחב עצמו, זה הבסיס לתיאוריית מנוע עיוות המרחב של אלקוביירה. ההערה לגבי תנודות של אנרגיה אפלה היא מליצית מן הסתם - כמובן שאין לי גישה לידע שעדיין אין ברשותנו. אבל אנחנו לא יודעים ממה עשויים 95% מהחומר והאנרגיה ביקום.

ולכן אני לא מסכים שזו הנחה סבירה לחלוטין ואני כן חושב שהיא נטועה בחוסר דמיון. לא בגלל הידע שלנו בפיסיקה נכון להיום, שאיתו אינני מתווכח. אלא מכיוון שההיסטוריה מוכיחה שוב ושוב שבתוך כמה מאות שנים הידע והטכנולוגיה שלנו יכולים להשתנות באופן מרחיק לכת - קל וחומר לאורך מיליוני שנות התפתחות מדעית וטכנולוגית.

ההנחה שאנחנו יודעים עכשיו בדיוק באיזה אופן נתקשר בעוד מיליוני שנים ומה תהיינה המגבלות של הטכנולוגיה אז נראית לי ההנחה הלא סבירה בהקשר הזה.
יומן קריאה (2022) 755740
אוקי,

אז אנחנו חלוקים על זה - אבל מסקרן אותי משהו. האם לדעתך יש מגבלה שאנחנו יודעים עליה היום אבל סביר שתשאר רלוונטית עוד מיליוני שנים? מסע בזמן? ביקור בחור שחור? בקבוקי קליין? משהו אחר?
יומן קריאה (2022) 755744
אני מאמין שכן, אבל לדעתי קשה עד בלתי אפשרי לנחש אילו מגבלות אלו יהיו.

בנוסף יש כאן גם עניין סביב המילה ״רלוונטי״ - מה שקרה בהתפתחות של הפיסיקה יכול לקרות שוב - הבנה שאיננה סותרת ידע קודם אבל מכלילה אותו כמקרה פרטי של כלליות חדשה. מהבחינה הזו מגבלות יכולות להישאר ״רלוונטיות״ בהקשר אחד, אבל ההבנה החדשה שלנו יכולה לאפשר לנו מבחינה פרקטית לעקוף אותן בהקשר אחר.
יומן קריאה (2022) 755745
"קשה עד בלתי אפשרי לנחש"..

בגלל זה שאלתי: האם אתה יכול לתת דוגמא למגבלה <מודגש> שסביר שתשאר? אתה לא צריך להתחייב מה יקרה באמת ואני מבטיח לא לתפוס אותך במילה עוד מיליון שנה..

ושוב אני נותן דוגמא. מסע בזמן. האם נוכל בעזרת טריק כלשהו לבקר ממש בעבר? לא פתרון בסגנון VR. ממש לחזור לבית הספר התיכון ולגלות לעצמנו את התשובה במבחן ההוא בספרות.
יומן קריאה (2022) 755746
אני רואה שהתגובה המקורית שלי לא היתה מנוסחת כהלכה. מה שעניין אותי במקור זה הדוגמאות. לא האם איזשהו שריד של הידע המדעי יישאר..
יומן קריאה (2022) 755747
אין לי דרך לתת דוגמא כזו. להטיל ספק בוודאות של ההנחות שלנו לגבי העתיד רחוק זה ההיפך הגמור מלהתנבא על מה כן סביר שיהיה בעתיד הרחוק.
יומן קריאה (2022) 755748
טוב. אני מקווה שלפחות בעתיד הטכנולוגיה תתפתח כך שכן יהיה אפשר להתנבא על מה סביר שיהיה בעתיד הרחוק..

prophetGPT זה הדבר הבא!
יומן קריאה (2022) 755756
לאא!!
prophetGPT יקח גם לי את הפרנסה!
יומן קריאה (2022) 755750
Welcome back!
יומן קריאה (2022) 755779
:-)
יומן קריאה (2022) 755141
אבל מה התועלת בלשלוח מכונות פון-ניומן ליישב את הגלקסיה? מה התרבות שיצרה אותם מרוויחה מזה?
יומן קריאה (2022) 755142
יכולות להיות כמה אפשרויות
אבל הכי פשוטות הן:
1. סקרנות (גם אנחנו חוקרים את מערכת השמש שלנו על ידי גשושים רובוטיים)
2. הכנת הקרקע להתיישבות
3. התרבות שיצרה אותן לא מרוויחה מכך, אולי היא אפילו נכחדה. אבל מכונות פון ניומן הן בעצמן תרבות ש"מרוויחה" מזה שהיא מתפשטת.
יומן קריאה (2022) 755143
1. אנחנו משיגים את תוצאות המחקרים שנים ספורות או עשרות שנים אחרי תחילתו. זה סביר. כשתוצאות המחקר מגיעות מאות או אלפי שנים אחרי תחילתו, אני בספק אם מישהו ישקיע בזה מאמץ.
2. כאמור, אני מתקשה לדמיין יצור תבוני שיוצא למסע מסוכן בכיוון אחד ושיימשך רוב חייו (אם לא יותר מכך) כדי להתיישב במקום חדש.
3. למה למין תבוני לטרוח עבור "מין" לא ממש תבוני שיתפשט בגלקסיה?
יומן קריאה (2022) 755146
1. אבל זה כבר קרה.. יש את תקליט הזהב בוואיג'ר. אפילו במובן הצר של "יצירת קשר עם מין זר" בני אדם משקיעים מאמץ שאם ינשא פרי, זה יהיה עוד הרבה דורות. לא קשה לדמיין פרוייקט יותר יומרני מזה.
מעבר לכך בלאו הכי הלוגיסטיקה של מסע בין כוכבי היא כזו שמשתלם להתבסס כמה שיותר על משאבים במקום שאליו הגעת. אז אפילו כדי לחקור את המערכת הקרובה, יש מצב שהטכנולוגיה הרלוונטית תתפתח.
ולגבי סבלנות: אתה מניח שתוחלת החיים של מין יהיה תמיד כמה עשרות שנים לכל היותר. אפילו לגבי המין האנושי, זו הנחה קצרת רואי. מספיק שתת קבוצה תאריך את החיים שלה בדרך כזו או אחרת. אבל בהקשר של פרדוקס פרמי? שאף מין תבוני לא יאריך את תוחלת החיים ליותר מכמה עשרות שנים? קצת מוזר.

2. מספיק מעטים שיסתכנו. לחלופין יש אפשרות של ספינת זריעה שבה אף אחד לא מסכן את ישבנו (אם לאותו מין יש איבר כזה). באופן היסטורי האנושות התפשטה שוב ושוב ושוב.. והתיישבה במקומות לאו דווקא מסבירי פנים. יש כאן תבנית גם אם קשה לך לדמיין מישהו שנוטל סיכון כזה.

3. אבולוציה. דברים מתפתחים. אף מין לא "טורח" עבור "מין" אחר.
אני מפנה אותך לסרטים טרמינטור, מאטריקס, הרוח במעטפת, באטל סטאר גלקטיקה, wall e, אינטר-סטאלר ועוד
יומן קריאה (2022) 755149
נזכרתי בעוד משהו. בספר המד"ב מעוף השפירית, מתוארת משלחת אנושית ראשונה מחוץ למערכת השמש. המסע אורך 40 שנה, והצוות לוקח תרופות מעכבות זיקנה. זהו מסע בכיוון אחד. המשלחת מונה מספר קטן של מדענים וטייסים, כל אחד מוביל בתחומו.

בתחילת הספר, מכר של אחת המדעניות שואל אותה מה פתאום היא מוכנה להצטרף למסע מסוכן כזה שממנו היא לא תחזור. היא אומרת שלא רק שהיא מוכנה, זהו חלום חייה.

אני מאמין שהחלק הזה של הסיפור לא רחוק מהמציאות. יצר ההרפתקנות של אנשים יכול להיות חזק מאד. לא יהיה קשה למצוא אנשים כאלה.
יומן קריאה (2022) 755157
40 שנה זה הרבה, אבל עדיין סדר גודל 'סביר' הן מבחינה פרסונלית של הנוסע והן של הממסד ששלח אותו.
סדר גודל ובטח שניים מעל זה, זה כבר בלתי סביר. לאנושות כדאי עכשיו להשקיע בטכנולוגיה (ולצורך הענין מסע בחלל הוא סוג של טכנולוגיה) שתניב פירות בעוד 40 שנה. נניח - היתוך לא מזהם.
לא כך הדבר בטכנולוגיה שתניב פירות בעוד 400 שנה. שלא לומר 4000.
בין השאר כי יכולת החיזוי לטווחים כאלה היא אפסית. לפי ההבדל בין המדע של היום למדי לפני 400 שנה, לא יהיה מפתיע אם בעוד 300 שנה כבר יקרה אחד מהתרחישים הבאים:
א. תהיה לך טכנולוגיית היפר-גרביטתיה קוונטית שתשיג בשנה אחת את החללית ששלחת לפני 300 שנה.
ב. הבעיה שבגללה נסעת (התחממות גלובלית לצורך הענין) תיפתר טכנולוגית (מצד אחד) או תחסל חלק ניכר מהאנושות (מצד שני).
ג. יתגלו בעיות הרבה יותר מאז'וריות שיצריכו משאבים דחופים יותר מתקשורת יקרה ומסורבלת עם גשושית נידחת ועתיקה.
וגם:
ד. כולם ימותו. או - לא פחות חשוב לדעתי - כל מי שנוסעי החללית העתיקה הכירו - ימותו.
אודיסאוס היה מוכן לצאת למלחמה 7 שנים ואז לחזור בתלאות אינספור לפנלופי שלו. זה לא תקף ל-‏700 שנה.
יומן קריאה (2022) 755168
אם 40 שנה זה סביר, אז בשיטת האינדוקציה אותו מין (סליחה, רק אלו מתוכו שמעוניינים להגר) יגיע לכל הגלקסיה. וזה עוד לפני שלקחת בחשבון ש 40 שנה זה אולי הצעד הראשון ואחרי זה המספר ירד.

לגבי "לאנושות כדאי", אתה לא טועה. אבל זוהי הסתכלות לא מועילה כאשר מנתחים את העתיד בטווח הרחוק (והנושא הוא הרי פרודקס פרמי, שזה ניתוח בטווח זמן בלתי נתפס כמעט). האנושות היא לא מונוליט, ואנשים לאו דווקא מונעים על ידי "כדאיות". מספיקה קבוצה קטנה מאד שרוצה משהו, ויכולה להיות לזה השפעה עצומה בטווח הרחוק.

אם אני אגיד שלאנושות לא כדאי להחזיק נשק להשמדה המונית - זה כמובן משפט נכון. אבל מספיק שקבוצה קטנה תרצה להחזיק נשק כזה (מסיבה אנוכית) וקבוצה אפילו עוד יותר קטנה תרצה להשתמש בו - ותהיה לזה השפעה אדירה.

אותו דבר נכון גם למסע בין כוכבי. אם תחכה מספיק זמן למישהו בעולם יהיה את המשאבים הטכנולוגיה והרצון לעשות משהו שיקח גם מאות ואלפי שנים.

לסיום אני אספר על פרוייקט תיבת נוח שהוא כספת של זרעים שנועדה לשמר את המגוון הביולוגי במקרה של קטסטרופה. האו"ם ונורווגיה השקיעו בזה כמה מיליונים. אני מצטט את מנהל המתקן: "(הכספת) לא תתמלא בימי חיי, וגם לא בימי חייהם של נכדי".

ועכשיו שכ"ג אמור להגיד: עוד 20 שנים נוכל להגיד לג'פטו "תייצר לי בבקשה דינוזאור חי. ושהוא ילבש כובע מצחייה הפוך ויידע לגלוש על סקייטבורד". אז למה צריך את הכספת? ייתכן מאד שהוא צודק. אבל כנראה הסלמון עלה לנורווגים לראש והם בנו את הממותה הקפואה הזו.
יומן קריאה (2022) 755169
המוטיבציה של החלקים ב"אנושות"‏1 לפיתוח נשק להשמדה המונית היתה המוטיבציה הכי חזקה, עתיקה ובסיסית בהיסטוריה - הישרדות.
זו מוטיבציה שכרגע לא קיימת במסע בחלל שלך.
רוב הזינוקים הטכנולוגיים כבר מזמן לא מושגים על ידי יחידים בגראג' עם פלייר ומברג. הם מושגים על ידי השקעה עצומה של מדינות וחברות כבירות משאבים.
הכספת שלך היא פשוט פרוייקטון נחמד, ההבדל בין זה לבין מסע ארוך בחלל הוא כמו ההבדל במרחק בין תל אביב לבאר-שבע לזה של באר-שבע לאלפא קנטאורי.

1 שלא היו חלקים קטנים כלל וכלל, בין השאר כי המוטיבציה היתה הכי-לא-אזוטרית שיש.
יומן קריאה (2022) 755186
לפחות אנחנו מסכימים על החלק הראשון.
אם 40 שנה זה סביר, אז יתר הגלקסיה היא פשוט חזרה על אותו צעד.
יומן קריאה (2022) 755187
לא ממש. נניח שהגעת אחרי 40 שנה עם 10 אנשים לכוכב לכת מרוחק ואפילו קל לחקר מבחינת האויר, המים וכו'. בין זה לבין להקים שם התיישבות מאורגנת וברת קיימא, שיכולה גם לבנות יכולת לשיגור חלליות חלל-עמוק, יש מרחק גדול מאד (וזמן גדול מאד).
יומן קריאה (2022) 755188
לא אמרתי שהצעדים יקרו מייד אחד אחרי השני.
תן איזה 500 שנה לפלנטה להתפתח.
יומן קריאה (2022) 755172
אבל מאיפה ההנחה שנדרשת קפיצה טכנולוגית אחת ענקית? סתם למקרה הבודד שלנו: חשבו על ההתקדמות הטכנולוגית ההיפותטית שתאפשר לנו להגיע לגרמי שמיים בפאתי מערכת השמש, כי אולי יתברר שיש שם משהו מעניין. ואולי אפשר להתחיל אפילו ליישב שם משהו. ואז זה כבר חלק לא מבוטל מהדרך לפרוקסימה.

ושוב: יישוב אמריקה על ידי הוויקינגים נכשל, הסינים זנחו את הצי הגדול שלהם, הפורטוגזים חקרו דווקא את השיט להודו, אבל בסופו של דבר דווקא הספרדים הצליחו להגיע לאמריקה ולהתבסס שם. אז יכול להיות שיהיו כישלונות.
יומן קריאה (2022) 755181
מי אמר קפיצה אחת ענקית? כשאני משווה את הטכנולוגיעה היום ל-‏400 שנה אחורה, אני רואה אלפי קפיצות כאלה, ומן הסתם יהיו אלפים כאלה גם ב-‏400 הבאות.
המרחק של נפטון מהשמש הוא 4 שעות-אור, לפרוקסימה 4 שנים. אני לא רואה איך שעה מתוך שנה זה 'חלק לא מבוטל'.
ובשביל פאתי מערכת השמש לא צריך 400 שנה, אז למה זה רלוונטי לדוגמה כאן?
יומן קריאה (2022) 755184
פאתי מערכת השמש זה הרבה יותר רחוק מנפטון. אנחנו יודעים על כל מיני עצמים בעננת אורט. אין לי מושג כרגע למה מישהו ינסה להגיע אליהם, אבל אולי יתברר שיש סיבה. ואולי: פשוט כי הם שם.
יומן קריאה (2022) 755192
ה''הרבה יותר'' צריך להיות ''פי אלף יותר'' כדי שזה יעמוד בחלק הבלתי מבוטל ההוא.
יומן קריאה (2022) 755202
ההנחה שיש ביכולתנו לחזות מה תרבויות שונות לחלוטין מאיתנו תמצאנה לנכון לעשות היא הנחה חזקה מאד. בצד השני יש טוענים שאי אפשר להניח אפילו יכולת לתקשר עם ציוילזציות מסוימות, מפותחות ככל שתהיינה.

בהנחות פחות מרחיקות לכת דומני שאפשר לשער שלפחות חלק מהציוילזציות המתקדמות תהיינה מעוניינות להמשיך את קיומן ככל הניתן, ובשלב מסויים של התפחותן, אחרי שהבעיות הלוקאליות שלהן נפתרו (בעזרת השילוש הקדוש: היתוך גרעיני, AI והחשוב מכל:סעיף ההתגברות), הצעד ההגיוני שלהן יהיה לבדוק מה קורה ביקום הגדול, גם מפני שסקרנות לשמה נראית כמו משהו שיש בו תועלת הישרדותית ולכן היא תהיה מאפיין שכיח, וגם מפני שאף אחד לא יכול להיות בטוח שמישהו אחר לא יודע דברים שהוא לא ועלול לסכן אותו (די לזרוק כאן "חור תולעת" כדי שהרעיון יהיה ברור). למה? רק מתוך אותה ארגומנטציה שגם הם לא יכולים לנחש את המוטיבציה של תרבויות זרות.

באופן קצת משעשע, הפרדוקס של פרמי פותר את עצמו: כשהקלינגונים שואלים את עצמם למה לא רואים עדות לכדורי דייסון (אגב, שם הם נקראים כדורי Olaf Stapledon), אחת האפשרויות היא שמי שהיה טיפש מספיק לבנות משהו כזה ובכך להסגיר את מיקומו, כבר חוסל בידי איזה נבל גלקטי. בהנחה שאף תרבות מתקדמת לא תרצה להעמיד את עצמה בסכנה כזאת, המצב השכיח יהיה שתיקה מוחלטת - ושום כדור דייסון במטותא! - ומאידך נסיון ללמוד על היקום בלי להסתכן, גם בגלל הסקרנות שהזכרתי קודם, וגם כדי לגלות סכנות פוטנציאליות. אז איפה כולם? שואלים את עצמם אותה שאלה ומתחבאים במרתף. אולי הם שולחים ציים של אוטומטים מתרבים, תוך וידוא שלא יהיה להם שום קשר ישיר לכוכב האם, אבל רשת של כמה מילארדי אוטומטים חשאיים כאלה שמדווחת, בסתר, רק אם היא נפגשת בסיכון רציני (וגם לומדת עליו מספיק כדי להבטיח שהתקשורת לא תסגיר את השולחים) היא משהו שהייתי חושב עליו במקומם.

אם כך, שידורי הרדיו שלנו הפוכים אותנו לאחת התרבויות המטומטמות בגלקסיה, או בקוסמוס כולו. כמובן, ההסבר הקצת פחות אידיוטי הוא ההיפך מזה: אנחנו הכי מתקדמים ביקום, וזה שהיסטורית ההנחות בדבר הייחודיות והחשיבות הקוסמית שלנו הופרכו אחת אחרי השניה לא אומר שגם זאת תלך בעקבותיהן. כמו פיי.
יומן קריאה (2022) 755212
אני מתפלא שלא עליתם על הכיוון שבו תרבות מפותחת יכולה להאריך את תוחלת החיים לאלפיים שנה, וזה מבטל חלק מהשיקולים שכתבתי.

לא ברור לי על איזה "שידורי הרדיו שלנו" אנחנו מדברים - על עצם כך שיש לנו תחנות טלויזיה "מקומיות" שמשדרות, או שאנחנו עושים שידורים חלליים עוצמתיים וממוקדים יותר? כי המצב ההפוך של "שתיקה אלקטרומגנטית מוחלטת" נשמע לי מאד לא ישים אם אתה רוצה לפתח ציויליזציה מתקדמת כלשהי. זה יהיה קצת קשה כשכל מה שיש לך אלה יוני דואר.

ואסיים באנקדוטה - פגשתי פעם את פרימן דייסון סכבודו ובעצמו באיזה אירוע פתיחת שנה של אוניברסיטה מסוימת בחו"ל. כשהבנתי שזה הוא, יכול להיות שאמרתי משהו (דוקא בהתלהבות מה) על "דייסון מכדורי דייסון", ויכול להיות שהוא נעלב. כנראה שהוא לא החשיב את זה כאחד מהישגיו הראויים. ובדיעבד אני הרגשתי כמו אידיוט.
יומן קריאה (2022) 755219
==== אני מתפלא שלא עליתם על הכיוון של להאריך את תוחלת החיים..

גנבתי את מכונת הזמן של השכ"ג ועדכנתי את תגובה 755146. לידיעתך בשנת 3071 האבוקדו ינצח בתוכנית זמר במסיכה (אבל אני לא אגלה מי זה)
יומן קריאה (2022) 755222
יפה!
אשמח לתחזיות שישפרו את מצבי הפיננסי בטווח שאוכל ליהנות מתוצאותיהן.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים