בתשובה לאריק, 05/01/23 19:02
פנייה למערכת 755218
אז לגבי זה:

א. כרגע חלק מהטכנולוגיות ממלאות איצטדיון כדורגל.
ב. חלקן - למשל הטוקאמק - עלולות להיות מסוכנות לא פחות מכור ביקוע. רק תחשוב על כמה מיקרוגראם של פלזמה תרמו גרעינית במקרה של כשל כלשהו בחשמל לאחד המגנטים שמחזיקים אותה כלואה בתוך הכור. זה יגרום לגעגועים לכורי הביקוע הרגועים והנחמדים של פעם.
פנייה למערכת 755221
וחוצמזה לכורי היתוך יש קרינה רדיואקטיבית לא מבוטלת כלל (מנייטרונים הפוגעים בחומרי השלד של הכור אאז"ן). כך שכור היתוך כן יהרוג ציפורים, ישתלט על שטחי קרקע ענקיים, וזקוק למיקום ספציפי (מבחינת קרור והפקת חשמל הוא לא שונה מכור ביקוע, אולי גרוע ממנו). נשאר עוד משהו?
אה, כן: אין תוצרים רדיואקטיביים ורעילים ומימן יש הרבה ביחס לאורניום.
פנייה למערכת 755236
ועוד ניטפוק קטן מהצד החיובי- הם ייצרו הליום, שהוא משאב מתכלה.
פנייה למערכת 755246
ושכחתי שמישהו כאן הזכיר שדלק הטריטיום גם הוא רדיואקטיבי ומסרטן.
פנייה למערכת 755248
האם מדובר ביותר מכמות זניחה? האם יש דרך מעשית ללכוד את ההליום?

___

בעוד מאה שנה יספרו על הדרך בה בזבנו הליום על שטויות כמו בלוני יומולדת באותה נשימה בה מתארים את האירופאים שהקימו מפעלים על שפת אגמים-שהם-פנינות-טבע-מרהיבות באמריקה רק בשביל לשפוך לתוכם כמויות בלתי מבוקרות של פסולת רעילה. אבל זה נושא לסיפור אחר...
פנייה למערכת 755253
ללכוד את התוצר ניתן בהחלט, אבל הכמות תהיה זניחה לחלוטין.
פנייה למערכת 755259
למתעניינים:
ניתוח של הבעיות העיקריות בכור היתוך בגישה של iter (יקר מאוד וקשה מאד לבנייה ותפעול).
דרך שונה לחלוטין להפיק אנרגיה מהיתוך ללא הבעיות לעיל: הדרך של חברת הליון
פנייה למערכת 755263
חרמממממפפפ בשלישית
פנייה למערכת 755266
אכן קשה לצפייה ומאתגר את יכולת הריכוז, אך לדעתי כדאי למי שלא מחפש חדשות. זה סוג של יח"צ של helion שעל הדרך מספק מידע על המתחרה המוביל ITER.
הסיכום שלי: מסביר במידה רבה מדוע אנו במרחק של עשרות שנות פיתוח מכור כלכלי (commercial). מדובר בתחום שעדיין נמצא בשלב של טכנולוגיות בחזית הפיתוח ההייטקי. ירידה לפרטים רק מחזקת את הדעה הקדומה שלי שנלמדה מג'ארד דיאמונד: טכנולוגיית ההיתוך אולי תהיה פריצת דרך בתחום יכולת ההפקה אבל תביא אתה בעיות לא פחותות בתחום האקולוגיה ובמקרה זה גם לא כל כך שונות מכורי ביקוע: דלק וחומרי גלם יקרים ומסוכנים, פליטות רעילות ורדיואקטיביות. וכפי שהעיד האלמוני יקר ומסובך.
עכשיו אני יודע שטריטיום הוא לא רק רעיל ורדיואקטיבי אלא גם נפיץ.
אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo
פנייה למערכת 755268
אם הבעיה העיקרית עם כורי היתוך תהיה הטיפול בטריטיום, האנושות תהיה במצב טוב מאד. על איזו נפיצות אתה מדבר?
פנייה למערכת 755270
נפיצות של בום. מתפוצץ (מנחש שבתגובה עם חמצן).
נפיץ וההיפך מנפוץ - נדיר.
אז ככה
טריטיום (הדלק של ITER) נדיר. ITER יגמור את כל המלאי העולמי בחודשיים. כל כך נדיר שצריך לייצר אותו בכור עצמו ולצבור אותו (זו הסיבה ש-ITER יתחיל להשתמש בדלק DT רק בעוד 10 שנים). ודוק, ה-T הנצבר רדיואקטיבי ורעיל ( להבדיל מן ה-D) וגם נפיץ.
לעומת זה תגובת ה-D-T ניצתת בתנאים "קלים" (יותר להשגה) ומייצרת הרבה אנרגיה בצורת נייטרונים מהירים.
ב-helion אותו סיפור עם He3 במקום T.
ה-ITER צורך גם Be יקר ורדיואקטיבי וגם ליתיום רעיל.
helion מייצר חשמל באופן ישיר ולכן פחות רדיואקטיבי, וגם אינו משתמש ב-T. המחיר הוא שתנאי ההצתה שם קשים יותר. לכן ולא רק לכן, כל התכנון של helion (מעגל התגובות, 2 המיכלים של דלק הפלסמה עם תא הפיצוץ שביניהם, מערך השדות המגנטיים הכולאים את הפלסמה ומייצרים חשמל לתוך קבלים) הוא מורכב ומסובך כל כך ודורש מנגנוני סינכרון מדוייקים כל כך שיהיה זה הישג טכנולוגי ממדרגה עליונה.
בסרטון היח"צ עצמו, מספר המנכ"ל איך באופן מפתיע גילו שהפלסמה בתא הפיצוץ "סוערת" יותר משידעו והיה צורך לבנות תא פיצוץ חדש גדול יותר ב-‏25%. מה שמסתתר מאחורי התיאור הזה הוא עיכוב של שנים מספר בתכנית.
פנייה למערכת 755271
נ.ב. המעטפת של ה-ITER (זו שעוצרת את הנייטרונים המהירים ומייצרת חום) מייצרת גם אורניום 235 (יסוד רדיואקטיבי שצרכניו הידועים הם כורי ביקוע ופצצות אטום).
בקיצור במימד של השקעה, זה עניין לקונסורציום של מדינות וחברות. זה גדול אפילו על חברות דלק. זכור שמדובר בהשקעה שתראה את פירוטיה בתסריט האופטימי ביותר בעוד 20 שנה.
פנייה למערכת 755273
המממ, מיצרת אורניום 235 ממה? מאורניום 238?
מה שמעורר תהיות:
א. אורניום הוא יסוד לא מאד נפוץ, אז יכשיו הוא יהיה מגבלה גם בכורי היתוך?
ב. זכרון מעומעם מזכיר שאורניום 238 ונייטרונים מהירים זה מתכון די נפיץ, אה-לה טלר-אולם.
פנייה למערכת 755274
ב-ITER מתקן הפלסמה עטוף ב-breeding blanket שתפקידו כפול: סופג חום מן הנייטרונים המהירים(חמים) ומאיט אותם כדי שיתפסו במעטפת וגם אמור לייצר נייטרונים חדשים להמשך התגובה. החומר מכפיל הנייטרונים הוא Be (עוד משאב יקר שתחת פגיעת נייטרון הופך רדיואקטיבי ופולט שני נייטרונים). הנייטרונים פוגעים במשאב רעיל אחר, ליתיום ומייצרים טריטיום. ה-Be שהוא המשאב מכיל בתוכו אורניום. האורניום הזה בסביבת נייטרונים עשוי להפוך ל-U235 הרדיואקטיבי. אני מניח שלא מדובר בכמויות ובתנאים הדרושים ליצירת תגובת שרשרת של ביקוע, אבל בכל םעם שיהיה צורך לטפל ולחדש את המעטפת, תהיה בעיה של טיפול ופינוי ה-U235 המסוכן (לא שתהיה בעיה מה לכשות איתו. אחראן תשמח לקנות).
אגב, מה בנוגע לשינוי הביטוי "היתוך קר" בשאלות הסקר? איזי הציע "היתוך מבוקר" במקום.
פנייה למערכת 755277
נשמע לי מאוד מוזר הסיפור עם האורניום:
א. אורניום 238 הוא גם כן רדיואקטיבי.
ב. אורניום 238 לא יכול להפוך לאורניום 235 בעקבות פגיעת נייטרון (הוא יכול להפוך לפלוטוניום 239 בעקבות פגיעת נייטרון).
פנייה למערכת 755278
שוקי לא מדייק. לא נוצר אורניום 235.

הבריליום מכיל אחוז קטן מאד של אורניום, ואחוז קטן של אותו אורניום הוא אורניום 235.

האורניום 235 הוא יסוד בקיע (וגם אותו פלוטוניום שהזכרת). ובשורה התחתונה, זה אומר שלכור היתוך כזה (שעובד עם בריליום) יהיו בעיות של פסולת גרעינית בדומה לכור ביקוע רגיל. אולי כמות קטנה יותר של פסולת; אבל עדיין משמעותי.
פנייה למערכת 755279
בוא נאמר שליד פלוטוניום, אורניום 235 הוא כלבלב נחמד וידידותי לסביבה.
פנייה למערכת 755281
צריך לראות את הסרטון הראשון בתגובת האייל האחר שוב.
Be מכיל אורניום באופן טבעי ואורניום טבעי מכיל מעט u235. מה גורם להווצרות u235 נוסף איני יודע.
יתכן שהוא נוצר מיסודות אחרים ויתכן שאתה טועה. U238 בולע נייטרון ועובר התפרקות קרינת אלפא. עוד שתי התפרקויות ביתא ואתה ביעד.
מצד שני יתכן שהסרטון טעה או שמעתי לא נכון ומדובר באורניום בכלל ולאו דוקא באיזוטופ המסויים.
אם מדובר ב-U235 תהיה גם בעיה ביטחונית בפינוי פסולת ממתקן הכור.
פנייה למערכת 755285
אתה צוחק עלי? כמה אורניום כבר מכיל בריליום באופן טבעי? 1%? קשה לי להאמין, אבל נניח שכן. אורניום 235 הוא פחות מאחוז אחד מכלל האורניום (הלא מועשר), כלומר מדובר כאן בפחות מ-‏0.01% שלאורניום 235 בפסולת הבריליום של הכור. אורניום 235 לא נמצא בשרשרת ההתפרקות של אורניום 238 (אורניום 234 כן, אבל הוא לא יכול לשמש לתגובת שרשרת) אבל הוא כן תוצר פרוק של פלוטוניום 239, שכן נוצר מפגיעת נייטרונים באורניום 238, אבל לפלוטוניום זמן מחצית חיים של עשרות אלפי שנים כך ששוב, מדובר בכמויות זניחות לחלוטין.
בקיצור זאת לחלוטין לא תהיה הבעיה של כורים כאלה. זה בסדר יש מספיק בעיות אחרות.
פנייה למערכת 755289
אני לא מבין מה אתה מתנפל עליי בכל פעם. אני הייתי היועץ המדעי של הסרטון המדובר? הערת שיש משהו תמוה בהתיחסות ל-U235 והסכמתי. יכלת לראות את הסרטון ולהתיחס למה שנאמר שם.
מתברר שלמעטפת הדגירה של המתקן ב-ITER דימיון רב למעטפות דגירה של כורי דגירה מסוג ביקוע. מתברר שהאורניום הנמצא בבריליום שנמצא במעטפות ליתיום עובר תהליכי ביקוע בשרשרות לא קריטיות. כלומר במעטפת הזו יצטברו עם הזמן כמויות קטנות(?) של תוצרי ביקוע מאותו סוג שמוצאים בכורי דגירה. לכן באופן עקרוני, ברור שעשויה להיות בעיה בטיפול ובפינוי מעטפת הדגירה. מתברר גם שיש מאמץ רב לחשב ולמדוד את יחסי הביקוע של האיזוטופים השונים במעטפות. כנראה שיש חוסר התאמה של 50% בין החישוב למדידות של יחס הביקוע של U235 וזה יכול להיות מה שהוליד את אזכורו (השגוי?).
מה כמות התוצרים הרדיואקטיביים במעטפת? האם היא גדולה או קטנה? ואיך זה קשור ל-U235, כנראה רק למומחים מסדה"ג שלך מותר להתבטא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים