בתשובה לalucard, 19/01/23 19:18
החוק הוא דוונטי 755675
"המלחמה בשחיתות היא *לא* מלחמה בכוחות הרשע. המלחמה בשחיתות זה מאבק בלתי פוסק (שלעולם לא יגמר) של ריסון טבע האדם." והמלחמה בכוחות הרשע הוא מאבק שיגמר ולא תלוי בטבע האדם? ואתה קורא לעצמך פסימי?
החוק הוא דוונטי 755676
כוחות הרשע הם פיקציה מאוד חביבה לספרי טולקין וסרטי מלחמת הכוכבים. רשע אנושי הוא פחות גרנדיוזי ויותר קטן מזה. משום שכוחות הרשע זאת פיקציה, אז גם המלחמה בהם היא פיקציה.

לפעמים אני אכן מכנה את עצמי כפסימי או כמיזנטרופ (חצי בצחוק), אבל אני אכן לא בטוח שאני הראשון או השני. הזכרתי למעלה את מישל דה מונטן [ויקיפדיה] ולדעתי הוא מורה טוב לגבי נפש האדם - הומניזם ללא רומנטיזציה המהול גם בסלידה מהאדם והכרה בחולשותיו.

אני לא מאמין בקיומם של כוחות רשע. השטן או הנבל שצוחק צחוק מרושע לקול רעמים מתגלגלים ולמראה הבזק ברקים ברקע, זה לא איך שבאמת רשע אנושי עובד.
רשע אנושי (מפקידון שמועל בכספי ציבור ועד מאפיונרים, רוצחים סדרתיים או אפילו היטלריזם) הוא תמיד רשע מאוד אנושי - קטן, עלוב, קטנוני, פחדן ואטום. תמיד מאוד קטן, עצוב, די פתטי ומקום שכולנו יכולים להגיע אליו בדחיפה יותר קלה משרובנו היו רוצים להאמין.
החוק הוא דוונטי 755682
(זה כנראה לא קשור לכלום, אבל -)

יש אנשים שהם יותר רעים (או פחות טובים) מהממוצע. יש אנשים שהם הרבה הרבה יותר רעים מהממוצע. אני לא יופתע לשמוע שבממוצע פוליטיקאים נוטים להיות פחות טובים מאחיות. אמנם כולנו יכולים להגיע לרשע, אבל לחלק מאיתנו זה קל יותר מלאחרים.

דווקא בגלל שכולנו יכולים להגיע לרשע, המלחמה בכוחות הרשע היא לא פיקציה. היא גם מטאפורה למלחמה פנימית וגם מלחמה אמיתית שצריך לנהל מול מי הפסידו המלחמה הפנימית. היא לא נראית כמו בספרים של טולקין, אבל אני לא רואה איך היא תסתיים בעתיד הנראה לעין.
החוק הוא דוונטי 755683
סמנטיקה.
החוק הוא דוונטי 755684
והטענה שה״מלחמה״‏1 היא בלתי נגמרת היתה הטענה שלי.

כדי להחזיר לפוקוס את מה שכן קשור - נטען למעלה שאין סימטריה בין סתם עצלנות/קלקולים במערכות שלטון החוק לבין מעשיהם של פוליטיקאים מושחתים. על כך עניתי שאני מסכים עם זה שזה נכון טכנית, אבל שזה לא מנחם. השניים *תמיד* מתחילים לצוץ ומשגשגים (כמעט כחוק טבע) אחרי הראשונים.

__________
1 נגד כוחות הרשע או סתם נגד רשע אנושי בנאלי זה לא משנה.
החוק הוא דוונטי 755677
כנאמר בכתובים של הרב הגדול בתורה ניל גיימן:

“Nobody looks like what they really are on the inside. You don’t. I don’t. People are much more complicated than that. It’s true of everybody.'

I said, 'Are you a monster? Like Ursula Monkton?'

Lettie threw a pebble into the pond. 'I don't think so,' she said. 'Monsters come in all shapes and sizes, Some of them are things people are scared of. Some of them are things that look like things people used to be scared of a long time ago. Sometimes monsters are things people should be scared of, but they aren't.'

I said, 'People should be scared of Ursula Monkton.'

'P'raps. What do you think Ursula Monkton is scared of?'

'Dunno. Why do you think she's scared of anything? She's a grown-up, isn't she? Grown-ups and monsters aren't scared of things.'

Oh, monsters are scared," said Lettie. "That's why they're monsters. And as for grown-ups...' She stopped talking, rubbed her freckled nose with a finger. Then, 'I'm going to tell you something important. Grown-ups don't look like grown-ups on the inside either. Outside, they're big and thoughtless and they always know what they're doing. Inside, they look just like they always have. Like they did when they were your age. Truth is, there aren't any grown-ups. Not one, in the whole wide world.”

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים