בתשובה לאריק, 15/01/23 9:05
רגע של פחד 755691
מכיוון שאתה מרבה להזכיר את בג"ץ קול העם אולי יעניין אותך לקרוא את המאמר של נכדו של השופט משה לנדוי. הוא מזכיר בקצרה את אותו בג"ץ וכולל כמה ציטוטים מעניינים של אותו שופט.

"""
שר המשפטים מעלה שוב ושוב את שמו של השופט משה לנדוי ז"ל. אבל סבי, לו היה בחיים, היה מתנגד ל'רפורמה' - שלא מנסה לתקן את מערכת המשפט, אלא להרוס את עצמאותה ולהפוך את ישראל לדמוקרטיה על הנייר.
"""
רגע של פחד 755693
הה, משלים הגרשיים האוטומטי שלך מתנהג כמו בהערות בפייתון :)
רגע של פחד 755696
כן, זאת ההשראה שלי.
זה מאד קריא בעיני כאשר שהטקסט המצוטט מכיל הרבה רעש. לפי שעה אני רץ עם זה...
רגע של פחד 755717
תודה.
לנדוי נחשב לשמרן, ואפילו כתב מאמר נגד המהפכה החוקתית, אבל בדיעבד הבדלי הגוונים בין שופטים ליברליים ושמרנים נראים דקים מן הדק מול המהפכה שמנסים להנחית על בית המשפט.

אם זוכרים שהתומך הגדול ביותר בעצמאות ואי תלות בתי המשפט היה מנחם בגין, אז נראה שהדור הנוכחי בליכוד ממשיך יותר את משנת מרן הרב עובדיה מאשר את זו של מפלגת החירות‏1

1 ששת הסעיפים הבסיסיים שעליהם הצהיר כל חבר בתנועת החרות: שחרור המולדת כולה, ריכוז האומה, קיום ריבונותה ופיתוח ייחודה התרבותי הם היסודות של ההשקפה הלאומית של תנועת החרות בארץ ישראל, והשקפת העולם שלה מבוססת על: חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט.
רגע של פחד 755719
צר לי ידידי שגם בעניין זה איני יכול להחרות ולהחזיק אחריך. הרי אחרי שהם יחליפו את השופטים, הכל יבוא על מקומו בשלום וגר זאב עם המצע. העובדה היא שלא די להם בזה וכעת הם רוצים לשנות גם את חוקי המשחק.
המצעים וההצהרות של מפלגות פוליטיות הם רק חלק ולא החשוב בחלקים של המפלגה. חייבים לתת את הדעת בעיקר על פוליטיקת הזהויות ועל האינטרסים הפוליטיים והקיומיים של הגושים הבאים לידי ביטוי ע''י המפלגה. בין הצהיר לעשה, ת''ק פרסא.
רגע של פחד 755720
1 1. מהו ערך הצהרתם של המייסדים? האם לעולם אין לשנותם ובמיוחד כשאנחנו מדברים על זמנים ונסיבות אחרות?
2. הייתי מפרט יותר אודות אותה 'עליונות' שניתנה לרשות השופטת בהעדר הבהרות. במה היא באה לידי ביטוי? האם הרשות השופטת היא רשות מטעם האל כמו בפרקטיקה היהודית והמוסלמית?
רגע של פחד 755723
היה לי דיון מעניין עם האייל האלמוני.
אני טענתי שאנחנו חייבים חוב מוסרי למייסדי המדינה, והוא טען שלא. לא הגענו להסכמה. אולי זה עניין אישי, קרי סובייקטיבי, בסופו של דבר.

אישית אני מרגיש מחוייב לדודים שלי שהיו שותפים להקמת המדינה (ארבעת האחים הגדולים ז"ל של אמי ז"ל: הבכור היה בבריגדה היהודית, השני היה בלח"י, ישב במחנה בקניה שעשו עליו את הסדרה, השלישי היה בפלמ"ח והקטן היה בגולני או גבעתי ולחם בגליל במלחמת העצמאות. אמא שלי התגייסה רק בשנת 50'. כולם יצאו בחיים אבל סבא שלי מצד אבא נפל במלחמת העצמאות).

לגבי עליונות המשפט (הניסוח של בגין למה שנקרא היום 'שלטון החוק') למה שאתנסח בסרבול כשיש דובר רהוט ממני:
כאופוזיציונר (1951):
עליונות המשפט – למה? יש וישאולונו - בשם 'הדמוקרטיה', כמובן - כלום זה דמוקרטי, שחמישה או שבעה או אחד עשר אנשים, אשר לא נבחרו על ידי העם, יוכלו לבטל על ידי החלטתם הקרויה 'פסק דין' החלטה שנתקבלה בצורת חוק על ידי נבחרי העם? זוהי שאלה מדיחת דעת והדמוקרטיה המוצגת על ידי מי שהציג את השאלה הזו, אינה אלא סילוף המושג של שלטון העם.
אפשר להקשות כנגדו: כלום זה דמוקרטי שאיש אחד, או אחד עשר או חמישה עשר אנשים הקרויים 'מיניסטרים' ישללו מאת העם את זכויותיו האלמנטריות ויחליטו, למשל, על ידי שיניעו את 'הרוב' שלהם בבית הנבחרים לקבל 'חוק' שעל פיו כל חייל או כל שוטר, רשאי לאסור ולכלוא כל אדם שיהיה חשוד בעיניו, או להיכנס לביתו של האזרח ולערוך בו חיפוש או לפתוח את מכתביו של האזרח וביניהם את מכתביו המשפחתיים האינטימיים – כלום זו תהיה דמוקרטיה או זו לא תהיה אלא דמוקרטיה פורמליסטית, 'החלטת הרוב', דמוקרטיה מזויפת שתכנה הממשי עריצות?...
"על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחירות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית־הנבחרים - לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו. את זאת אפשר להשיג רק בדרך של עליונות המשפט, כלומר קביעת החרויות האזרחיות כ'חוק יסוד' או 'חוק עליון' ומתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות".

וכראש ממשלה-
'ליועץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל יש מעמד מיוחד. אינני סובר שמעמד זה מעוגן בחוק חרוט. […] בגלל אותו מעמד, הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה'.
הממשלה פרסמה הודעה שהיא 'דוגלת בעקרון עליונות המשפט על כל רשות מרשויותיה המבצעות של המדינה, לרבות הממשלה עצמה'
רגע של פחד 755724
(אני די בטוח שגבעתי לא היו בגליל במלחמת העצמאות, אז כנראה שגולני)
רגע של פחד 755733
1. החוב המוסרי הוא חוב שלא כולם זכו להיות חייבים ומשכך הם מראש לא מרגישים חייבים. וכמו שציינת 'זה עניין אישי, קרי סובייקטיבי'.

2. לגבי עליונות המשפט. ראשית, אני עדיין לא בטוח ש'רפורמת לוין' תסתור את נאומו של אותו אופוזציונר נרדף בשנת 51' ולפחות למי שטוען שיש בנאום זה משהו מכונן. ועדיין - זהו עליונות החוק שאין לסתור אותו ולא עליונות המשפט או השופט.
רגע של פחד 755753
עליונות המשפט (= שלטון החוק) משמעותו המעשית במילותיו של בגין היא מצד אחד "מתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות." ומצד שני כפיפות החלטות הממשלה לשיקולי היועמ"ש שהממשלה אינה מתערבת בהם.

תקשיב למנגינה שעולה מהמשפט הזה "הממשלה אינה מתערבת בשיקולי היועץ המשפטי לממשלה." באזני זו מנגינה של הלויים על מדרגות בית המקדש ביום ששי בבוקר.

זה לא רק אותו נאום נבואי של אופוזיציונר נרדף משנת 1951. בגין מאז ומעולם, גם כראש ממשלה ("יש שופטים בירושלים"), ראה את כל החלטות זרועות השלטון ככפופות לחוק, שהיועמ"שים ובית המשפט העליון הם נציגיו עלי אדמות. זה ביסוד משנתו. "חרות היחיד, צדק חברתי ועליונות המשפט."
נובמת, זה בגין! הוא התייחס לממלכתיות בחרדת קודש ולא היה עולה על דעתו להתווכח עם החלטות היועמ"ש. אתה יכול לדמיין את בגין (או שמיר) מנסים להשיג החזר הוצאות על ביתם הפרטי מהמדינה, או מתווכחים עם החלטות ועדת השלשה במשרד מבקר המדינה על טובות ההנאה שקיבלו?
רגע של פחד 755760
1. לא ראיתי שום איזון ב'מצד אחד לתת לשופטים לבטל את החוק', שמשמעותו האמיתית הוא החלשת כוחה של הרשות המחוקקת מול הרשות השופטת ‏1 - אל מול הכפפת הממשלה ליועצת המשפטית. כלומר שוב החלשה כוחה של הרשות המחוקקת לפקיד שנאמן לערכים של הרשות השופטת. היכן הוא האיזון אם היה רצון להדגיש איזון.
2. כמדומני שעליונות החוק היא זה שמנחה את בית המשפט לקבל החלטות ולא עליונות המשפט היא זאת שמנחה את הרשות המחוקקת לחוקק חוקים.
-------
1 אם אני לא טועה, 'מתן סמכות לחבר שופטים לבטל את תקפו של חוק, הנוגד את חוק היסוד, הסותר את החירויות האזרחיות' יהיה בתוקף גם ברפורמה. אני בהחלט חושב שזכויות וחירויות אזרחיות חייבות לקבל מעמד על בכל הסדר שהוא , ולפי מיטב הבנתי, זהו המתווה המתגבש. המתווה המשפטי להסדרת נושא הגיוס מוביל זאת.
רגע של פחד 755769
1 הצחקת אותם, הם כבר מתכוונים לבטל את חוק יסוד זכויות האדם בגלל שלא הצביעו עבורו 61 חברי כנסת לפני 30 שנה (בקריאה שנייה דוקא הצביעו 80, אבל למי אכפת).
(כן, ו"לחוקק חוק חדש במקומו" - ממש).
רגע של פחד 755770
1 זה מצוין ברפורמה?
רגע של פחד 755771
ואם זאת הדלפה, אולי כדאי שנמתין?
רגע של פחד 755774
בימינו עמוסי הפייק והספינים, הדלפה היא מידע אמין לא פחות - ואולי יותר - ממה שפוליטיקאי אומר בגלוי.
רגע של פחד 755776
יש במה שאתה הרבה מן הצדק. מה גם שזה 'הארץ', ושם הדלפה זאת הדלפה.
רגע של פחד 755788
הכוונה לא היתה לאיזון. להיפך- לתנועת מלקחיים.
כדי להראות שבגין של 1981 כפף את ראשו בפני היועמ"ש בדיוק על פי האידאולוגיה של בגין של 1951.
רגע של פחד 755811
לדעתך, לו בגין היה חי פוליטית ב-‏92', רבין היה מנצח אותו ?
רגע של פחד 755831
אני חושב שכן, כי באותן שנים היתה תנועה שמאלה בציבור הבוחרים. מרץ קיבלה 12 מנדטים בבחירות 92. אולי הוא גם היה נתפס כמיושן. לא שכחו לו את הביטוי "היו להם מכונות יריה?".
רגע של פחד 755840
אני גם חושב כך. ואולי אפילו את נתניהו - לו היה מתמודד מולו ב-‏92'.
רגע של פחד 755851
נתניהו ב 92' עוד לא היה בשל לראשות ממשלה כי היה בסך הכל סגן שר. בשלוש השנים שלו כראש האופוזיציה הוא התכונן היטב.
רגע של פחד 755852
אז אולי לא היה בשל, עברו שלושים שנה ועכשיו הוא רקוב, רקוב מאד.
רגע של פחד 755858
טושה!

__________
הזכיר לי סצנה בסרט שאחד שולח לחברה שלו תמונה של ריצ'רד ניקסון בתור dick pic וכותב מתחת sorry it's crooked
רגע של פחד 755764
לא אתייחס לבגין, אבל אזכיר כשאשר שמיר ופרס לא היו מרוצים מהחלטות היועמ״ש הם החליפו אותו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים