בתשובה לאריק, 01/02/23 1:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זאת הטרגדיה של מחנה האנשים הסבירים שרוצים לחיות בדמוקרטיה ישראלית - הוא לא קיים. נתניהו הצליח לגייס 64 מנדטים של אנשים עם אינטרסים שונים, אבל עם עמדה די מגובשת וברורה לגבי מה יחסי הכוחות הרצויים לדעתם בין הרשויות (שזה ניסוח מכובס ל - כל הכוח בידי רשות אחת). מול זה יש אופוזיציה מפוררת של כל מיני שבטים שעבור חלקם הנושא כן/לא דמוקרטיה הוא עניין משני. המחנה הפוליטי של ״האנשים הסבירים שהם כמו אריק״ לא קיים, גם אם תצליח למצוא אנשים סבירים בתפזורת פה ושם. אלה שמעלים נבואות קודרות ש״הם הולכים לנצח במאבק הזה״ לא מדייקים. הם כבר ניצחו. בחודשים והשנים הקרובות אנחנו ב - Aftermath. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"מול זה יש אופוזיציה מפוררת של כל מיני שבטים שעבור חלקם הנושא כן/לא דמוקרטיה הוא עניין משני." כמה "דמוקרטיה" שבה למליוני בגירים אין את הזכות לבחור ולהבחר היא דמוקרטיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סנטימנט דומה כאן ובמשפט האחרון כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנצחון הושג על ידי ברית בין המסורתיים לחרדים. זה הקסם שביבי עשה מאז הרב כדורי (1997). אפשר יהיה להפוך את הקערה על פיה על ידי ברית בין החילונים למסורתיים (כמו ב 92'). יש ערכים משותפים שברית כזו יכולה לעמוד עליהם, שרק יתחדדו בעקבות הקואליציה הנוכחית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאם הרפורמה תעבור, לא נראה שיהיו עוד בחירות שעלולות להפוך שום קערה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רגע אחד: האם מדובר במסורתיים-חילונים או מסורתיים-דתיים? ההבדל הוא בדיוק בערכים. מסורתי-דתי הוא אדם דתי המדליק טלביזיה בשבת. זכותו של חילוני אחר לנסוע לים בשבת אינה ערך בעיניי המסורתי-דתי וערכים משותפים יש לו עם הדתי ולא עם החילוני. המסורתי-חילוני מקיים מצוות ומסורות דתיות מסויימות כעניין של מסורת ותרבות ולא כעניין דתי. להערכתי המסורתיים-חילונים ממילא אינם מצביעים לגוש הימין. כך שברית חילוניים-מסורתיים על בסיס ערכים אינה בקלפים. הברית שיכולה להיות היא רק על בסיס אינטרסים. אם הדתיים יקפחו את המסורתיים ולא ישתפו אותם בפריבילגיות שלהם (פטורים מצה"ל, הסעות לילדים, חינוך חינם, ג'ובים לבוגרי חינוך תורני) המסורתיים עשויים לשקול מסלול מחדש. אבל זה בידי הדתיים להחליט. הפוליטיקה הישראלית היא פוליטיקה של זהויות וזהויות קשה לשנות ע"י עקרונות ושכנועים. הדתי הממוצע מחוברת לחברה לא ע"י האמונה באלוהי ישראל אלא ע"י העובדה שכל קשריו המשפחתיים והחברתיים הם במסגרת דתית. אני לא רואה את המרכז חוזר לשלטון, אלא את הרוב הדתי בתוך יהודי ישראל הולך ומתרחב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסורתיים לפי ההגדרה שמופיעה ב"זגורי אימפריה": "מסורתי זה מי שעושה מה שבא לו, ומפחד שאלוהים יעניש אותו". מסורתיים, פריפריה, לא מכיר? עושים קידוש בשבת ובחגים, הולכים עם הסבא לבית כנסת בשבת, אבל נוסעים באוטו למועדון בששי בערב או לכדורגל בשבת. שומרים כשרות, לפעמים מניחים תפילין אצל החב"דניקים בכניסה לסופר (מי אתה חושב קהל היעד של החב"דניקים? מי שבדיוק הבוקר נקרעה לו הרצועה של התפילין?). אומרים ברוך השם ובעזרת השם. מתחילה להתבהר התמונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין מביאים עדות מן השוטים. אני תמצתי את כל שכתבת: מסורתי-דתי רואה טלביזיה בשבת. הדת היהודית אינה תחרות קיום מצוות. עיקר היהדות הוא קבלת עול תורה ומצוות, כלומר השכנוע העצמי ששמירת התורה והמצוות היא הדרך הנכונה שיבחר לו אדם. מעבר לכך, כל אדם דתי מקיים את המצוות ככל יכולתו. קיומה של הקטגוריה המוגדרת כ"יהרוג ובל יעבור", אומר שכל מה שמחוץ לה, עשוי להיות כפוף לאילוצים השונים. האדם הדתי מאמין שקיום כל המצוות הוא המטרה הרצויה, אך העובדה שמישהו נכשל בקיום מצוות אלו ואחרות, אינה מוציאה אותו מכלל היהודים הדתיים. ביוה"כ הקדוש כאשר מכריזים קבל עם ועדה על ההיתר להתפלל עם העבריינים, אין הכוונה לאלו עם הנייד הלא כשר, אלא לאלו שחטאו בשמד ממש ובתפילת נתנה תוקף מבקשים לשוב אל הדת ואל העדה. ההבדל בין מסורתי-דתי לדתי אינו שונה מן ההבדל בין דתי לחרדי ואיננו קשור לעקרונות אלא למספר המצוות והסוגים שלהן. ההבדל העקרוני הוא בינך לבין המסורתי-הדתי, מפני שאתה אינך רואה בתורה ושמירת מצוות ערך מחייב. אתה לא רואה בחילול שבת חטא והמסורתי-הדתי כן. אתה אולי רואה בעצמך מסורתי, אבל אתה מסורתי-חילוני, מפני שאינך רואה בהלכה חובה אלא רשות. אין בכלל מה לדבר על ברית בינך לבין דוקא המסורתיים על רקע עקרונות משותפים, מפני שאין שום הבדל בין העקרונות המשותפים לך ולמסורתי לבין העקרונות המשותםים בינך לבין הדתי ממש. החרדי, הדת"לי והמסורתי הדתי כולם חברים מלאים במחנה הדתי ככל שהדבר נוגע לעקרונות הדת. יש "מנהג חג" המדגים יפה את מה שהסברתי. שים לב, כי "שומרי הדת" המיידים אבנים על מכוניות נוסעות ביוה"כ הם כמעט תמיד מסורתיים ולא דתיים. האדם הדתי עסוק באותה עת בדברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ונכשלתי בהשמטת העיקר. ההלכה היהודית אינה מן השמיים. יכולה להיות מחלוקת גדולה מה מצווה ומה לא. ההסכמה היא על הדרישה לחיות לפי ההלכה הדתית ולא על מה היא כוללת ומה לא. דתי אחד יכול לראות בביקור קברי צדיקים, מצווה, ואחר יכול לראות בכך מנהג עכו''ם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |