בתשובה לאריק, 12/02/23 13:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"מסכים. אלא שגרמני, צרפתי איטלקי ורוסי יכולים להחזיק באיזו דת שהם רוצים, ויהודי לא יכול אלא להיות יהודי." במחילה, זה יותר גרוע מסתם בולשיט. זו תפיסה מזיקה ומרושעת. רבים (אני, למשל) אינם יהודים מבחינה דתית כלל וכלל1. אם בשל כך אני אזרח סוג ב' בעיניך, יש לנו בעיה. בנוסף, רבים משנים את דתם. לו פון-נוימן - היהודי החכם בהיסטוריה (עם כל הכבוד לגר"א) - היה נרדף בידי הנאצים למרות שהתנצר2, לא היה לו לשיטתך זכות למקלט בארץ? זהו אבסורד, ובדיוק לכך התכוונתי שעמדתך היא מעילה בייעודה ההיסטורי של מדינת ישראל. זאת ועוד, "יהדות" מבחינה דתית אינה מושג חד-משמעי ומונוליטי. וזו לא התפלפלות ריקה: דה-פקטו ודה-יורה(!) ישראל בשום פנים ואופן אינה פשוט "יהודית", אלא היא וריאציה ספיציפית מאד של אורתודוקסיה-יהודית. יהודים רפורמים, למשל, אינם יהודים במובן שבו ישראל יהודית. ישראל מדירה מתוכה מיליונים מיהודי העולם על רקע תיאולוגי. זו לא סתם בעיה טכנית שאפשר להתגבר עליה, אלא תוצאה הכרחית של ייהוד ישראל. כדי להבטיח שלישראל יהיה סיכוי להשמר כבית פוטנציאלי ליהודי העולם, היא הייתה חייבת להרחיק בקנאות את הדת ממוסדותיה, מחוקיה, מהאתוס שלה, ממערכות החינוך והמשפט שלה. היא לא עשתה זאת, ואיבדה את דרכה. הרעיון של "ישראל יהודית" במובן עליו אתה מדבר עומד בסתירה ישירה וחריפה לרעיון של "ישראל ציונית". והערה: אתה מדבר על "בניית זהות לאומית" כאילו שזו בעיה הנדסית שעל המדינה לפתור. בחייך. זהות לאומית מתגבשת ככה או אחרת, ספונטנטית ומכורח הנסיבות. לא צריך קומיסרים שיכתיבו לעם את מאפייני זהותו. התערבות כזו יכולה רק להרוס ולהפריע, ואכן, היא הרסה והפריעה. 1 בבקשה אל תתרץ עבורי תירוצים ותסביר לי למה בכל זאת אני שייך לדת היהודית. קבל את עדותי: אני נוצרי או בודהיסטי בדיוק במידה שבה אני קשור לדת היהודית. 2 תרחיש היסטורי פיקטיבי לחלוטין, פרט לכך שהוא אכן התנצר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תגובתי להלוקארד. לא אזרח סוג ב', אבל גם לא חלק מהפתרון הראוי בעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה שאתה דן בה עם אריק אינה תאורטית והבג''ץ נתן לה תשובה חוקית בפסה''ד על בקשתו של האח דניאל רופאייזן להרשם כיהודי בן הדת הקתולית. בג''ץ התיחס למעמד היחודי של העם היהודי כלאום ודת. הוא קבע שיהודי, יכול להיות כל מיני סוגים של יהודי. הוא יכול גם להיות כל מיני סוגים של חילוני, אבל הוא לא יכול להיות בן דת אחרת. אני מניח שפסיקה זו לא מוצאת חן בעיניך יותר מ''פסיקתו'' של אריק, אבל אני מוצא, שמאחר ואין יהודים-בודהיסטים המבקשים להירשם כיהודים, היתה זו פסיקה טובה דיה לשעתה. אבל כל זה היה לפני עידנים ומעבר להרי חושך. היום, ספק אם פסיקתו של בג''ץ, בפרט בענייני יהדות ומדינה, מעלה או מורידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דעתי (השחוקה, איני טוען למקוריות) היא שיחסי הדת-מדינה בישראל הם שרשרת של טעויות היסטוריות, ופסק הדין שאתה מציין הוא עוד חוליה בה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים אתך. אני חושב שהגישה שלך היא מה שנקרא "מדינת יהודים ולא מדינה יהודית". לדעתי לא היה טעם להקים מדינת יהודים שלא תהיה בית לעם היהודי. העם היהודי, מגיע עם עגלה כבדה מאד של מסורת גם לאומית וגם דתית, שרוב היהודים לא רוצים לוותר עליה. למעשה, בעשרים השנים הראשונות התקיימה המדינה יפה מאד יחד עם מיעוט דתי ומסורתי. צריך לומר את האמת: המדינה לא יכלה להתקיים בלי העולים הדתיים והמסורתיים. פשוט לא היו מספיק יהודים חילוניים שרצו לבוא לפה. יותר מכך הממסד הדתי תפקד יפה בכך שמנע מכל מיני פליטים להגר לכאן במסויה של גרים. אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם שולמית אלוני היתה ממונה על חוקי הגיור. הצרה היא שהדתיים-מסורתיים דומים ליהודים של ההיסטוריון הרמן ברוך. כאשר הוא נשאל, מדוע אינו ציוני, הוא אמר שהיהודים הם כמו מלח. רוב המאכלים הם תפלים בלי מלח אבל כשיש יותר מדי מלח, אי אפשר לאכול. אני חוזר ואומר שדמוקרטיה ליברלית אינה יכולה להתקיים בחברה ללא רוב משמעותי של מעמד הביניים. אתה רוצה לכפות על מיעוטים דתיים ועניים את הדמוקרטיה באמצעות חוקה. זה יכול לעבוד למשך זמן מסויים וכל עוד המיעוטים האלו אינם רוב. אתה רואה בישראל מדוע זה לא יכול לעבוד לאורך זמן. איזו מין דמוקרטיה היא זו הכופה על הרוב צורת שלטון שהיא מנוגדת לרצונו? גולדה מאיר אמרה על הפנתרים השחורים שהם לא נחמדים. אתה צריך לזכור שאצל אנשים שיש להם 12 ילדים, הצורך לגזול מאנשים עובדים את פרי עמלם הוא הכרח קיומי ולא שאלה מוסרית. ואלוהים ירחם על מי שאינו מסכים איתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעוניין כמוך ב-"בית לעם היהודי", ובדיוק בגלל זה אני טוען שישראל הייתה צריכה להשאיר את היהדות בספירה הפרטית, ולהרחיק אותה מהזירה הציבורית. היו צריכים לחקק חוק-יסוד משוריין היטב1 המאפשר לקהילות יהודיות לחיות כאן ולשמור על מסורתן, מבטיח את זכות השיבה, ומכריח את המדינה לאפשר לאזרחים (יהודים או לא) לחיות בכל מסגרת דתית1 שנפשם חשקה בה, ודורש מהמדינה לא לערב עניינים אזרחים1 (חתונה וגירושין, קבורה, דיני משפחה, רגולציה על מזון, עבודות ציבוריות...) עם עניני דת. אני כלל לא מדבר על כפיית הרוב איזושהי צורת שלטון שמנוגדת לרצונו. להפך. אם יש משהו אחד שהיהדות צברה בו מומחיות - הרי שזהו חיים בקהילות דתיות ללא תמיכה של המסגרת המדינית. ישראל הייתה צריכה להיות בית לכל הקהילות, שהיו יכולות לחיות כאן כפי שהן חיו בחו"ל או להתפתח כאן לכיוונים חדשים, רק שלהבדיל ממדינות חו"ל ישראל מחוייבת חוקתית לתמוך בקהילות אלה ומבטיחה את בטחונן ושלומן. זהות לאומית מאוחדת הייתה נוצרת כאן ממילא, כפי שהיא נוצרת בכל מקום בנסיבות דומות. 1 עם הרבה פרטים שאין טעם להכנס אליהם כרגע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |