בתשובה להפונז, 18/02/23 14:07
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756687
נכון מאד.

עוד אזכיר, שלמובילי ההפיכה יש מוטיבציה (אישית) מאד גבוהה להשלים אותה ואין להם שום אינטרס להתפשר. הם לא צריכים לשכנע אף אחד, והם לא זקוקים להסכמת האופוזיציה. הם ירדו מהעץ רק אולי מתוך חשש מוחשי מיידי (למשל מאובדן השליטה על הסדר-הציבורי), או כתוצאה מתמרורי-אזהרה כ''כ עצומים באשר לגורלה של ישראל עד שלפחות חלק מקרנפי-הקואלציה שעוד לא איבדו את יושרתם לחלוטין (בתקווה שיש כאלה) לא יוכלו להתעלם מהם אפילו במחיר החריקי הפוליטי שבהכרח כרוך בהתנגדות לרפורמה מתוך הקואליציה.

דיבורים על פשרה הם בדיחה, והבחירות הבאות לא רלוונטיות.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756692
לא ירדת לסוף דעתי.
הרי אמרת שירידה מן הארץ אינה משאת נפשך. הסכת ושמע, אני מציע איסטרטגיה שתאפשר לך להיות אזרח במדינתו ולא פליט מבקש מחסה.
קרא שוב את נאום יאיר לפיד. השאלה כלל איננה מי רוב ומי מיעוט. ובודאי שאינה מה יעשו מתקרנפי הקואליציה. יאיר לפיד מצייר זאת ברחל בתך הקטנה: אין משנים את חוקי המשחק בהחלטת רוב מול מיעוט. כדי לשנות את הקונסטיטוציה במדינה דמוקרטית נדרשת הסכמה חברתית רחבה. כן, גם של האופוזיציה.
הרוב הוא כרגע בידי מחנה הימין. בהעדר חוקה מוסכמת הם יכולים להעביר מה שברצונם. הם יכולים גם לשכתב את הצהרת העצמאות. הכוח שיש בידינו, הוא להחליט אם אנו משתתפים במשחק או לא. בעיתוי הנכון ובאופן הנכון על הנהגת האופוזיציה להודיע כי במשחק הזה אנו לא משתתפים. על שופטי הבג"ץ להתפטר ועל חה"כ שלנו לחדול את פעילותם בכנסת. חשוב מכל, יש להודיע כי המגזר שלנו, הישראלים החילוניים, יחרים את הבחירות עד לביטול הרפורמה. יש להעמיד את קרנפי הקואליציה בפני בחירה מובהקת בין דמוקרטיה לעריצות הרוב.
העיתוי אינו בבחירות הבאות אלא עכשיו.
נראה כי חבורת סמוטריץ-בן גביר עושה כל מה שהיא יכולה כדי להצית את חבית אבק השריפה באוטונומיה. הבחישה בקן הצרעות של העצורים הפלשתינאים, ההתנכלות המתמדת לאוטונומיה, ההתיישבות על אדמות פלשתינאיות, הפרובוקציות הבלתי פוסקות ביו"ש, מזרח ירושליים והר הבית, קרוב לודאי שהן יעלו את התמונה הבאה במחזה הישראלי.
לפני שהתמונה הבאה תעלה, המחנה שלנו חייב לקבוע עמדה ולהניח את האקדח על השולחן.
שימו לב, איננו תלויים כאן במשוגותיהם, בקנאותם ובדעותיהם הנבערות של אוייבינו. אנו תלויים אך ורק בנחישות ובארגון של הנהגתנו הפוליטית. האחריות כולה עליהם.
השאלות מופנות כעת אליכם. האם אתם אזרחים במדינתכם ובעם שלכם, או שאתם פרטים שבסה"כ מחפשים תירוץ להגר לכרי דשא ירוקים יותר או לאליסיום של ייאוש ותלישות?
כובד השעה והגורל, אינו מוטל על כתפיכם. הוא מוטל על שכם ההנהגה הפוליטית הנבחרת שלנו. עליכם מוטל להחליט ולבחור נכון את עמדתכם.
ביום ב' שעבר, עליתי לירושליים. לא הפכתי למאמין בהפגנות ואינני אוהב שפוליטיקאים הופכים אותי לחלק מהמון שצריך לשרת את מטרותיהם הבלתי ידועות. גם השתתפותי בהפגנה הסתכמה בישיבה בבית קפה ואפילו לא הכנתי שלט. יחד עם זאת, התייצבתי, כדי לא לפרוש מן הציבור וכדי לבטא את השלמתי ונכונותי לקחת חלק בגורלו של הציבור הזה, לטוב ולרע. ולעשות כמיטב יכולתי, לפעול ע"פ הוראות ההנהגה הפוליטית שלנו ובלבד שזאת תבחר ותדע להנהיג אותנו כפטרונים של השבט המורחב והעם ולא כנוכלים שייעודם אינו להוביל את העדר, אלא לגזוז אותו.
אין שיוויון, אין גיוס Ceterum censeo
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756718
הלוואי שהייתי יכול להאמין כמוך בפוליטיקאים.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756720
אין כאן מה להאמין. לא הצעתי פה שומדבר שדורש כוחות על או נס. אם ההנהגה הפוליטית שלנו, לא תשכיל לפעול כנדרש, המגזר שלנו ימצא עצמו במצב טורקי או חלילה איראני. זה לא יהיה סיפור יוצא מן הכלל. דרכו של עולם היא, שציבור משלם את המחיר של כישלון מנהיגיו.
מה שאני אומר הוא שיהיה זה כישלון פוליטי ולא כישלון שלי או שלך, או גזירת גורל.
המצב ברור (לפחות ללפיד) והפתרונות די נגזרים ממנו.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756721
עם כך שמדובר יהיה בכישלון מערכתי ולא כשלון אישי שלי או שלך, אני מסכים. אבל אני גם לא חושב שיש כאן כשלון אישי של ''מנהיגי האופיזציה''. האשמה כולה מוטלת על מובילי ההפיכה הבלתי לגטימית הזו ומשתפי-הפעולה שלהם בקואליציה (ולא על אלה שנכשלו בעצירתה).

אם מתעקשים, אז אחריות ורשלנות אפשר לשייך גם למקימי המדינה וחברי הכנסה הראשונה שלא השכילו להתקין איזונים-ובלמים אפקטיביים יותר, ובחרו למסמס את ניסוח החוקה. אבל לא נכון בעיני למסגר את העניין ככשלון אישי של לפיד או גנץ (שלאיש מבינהם אין לי סימפטיה).
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756726
איננו מסכימים.
אנו כרגע במצב של שיחה ומו''מ עם האוייב שמטרתו לברר אם אפשר להגיע לפתרון מוסכם. מקום לרפורמה יש (ע''ע הצעת הרצוג). תמונת המצב שלי כרגע היא שבכוונת החרדים ובני בריתם לוין-רוטמן להמשיך בחקיקה כסדרה. ולכן יגיע הרגע בו יש לחדול מן השיחה ולקבוע את עמדתנו ולהתחייב לה.
אין כאן שום מקום לעריכת החשבון של האוייב. להערכתי, לחלקם אין בעיה עם עריצות הרוב (כל עוד הם הרוב כמובן). את חשבון הנפש, יצטרכו לעשות, האחרים, הנסרחים אחריהם, כאשר יוצבו מול הברירה החדה בין פשרה לבין עריצות הרוב.
איננו אחראים למצפון ולמעשים של האוייב. אנו אחראים למצפון ולמעשים שלנו.
גם לחטאי וטעויות העבר אין מקום בדיון כאן. יש כאן משהו שאפשר וצריך לעשות. אם הוא לא יעשה, ההנהגה הפוליטית שלנו לא תהיה אשמה במעשי החרדים, לוין-רוטמן, אמסלם-דיסטל, היא תהיה אשמה בחידלון מעשיה שלה. להמשיך לסמוך על הפגנות וחסימות כבישים, זו התנערות מאחריות והטלתה על מישהו שאין לו את הכלים הנדרשים. להמשיך לשבת בכנסת, כדי לשיר שירים ולקפוץ על שולחנות, זו ליצנות פוליטית.
מה שאני דורש מן ההנהגה הפוליטית (לפיד וגנץ) זה הגיון, אחדות ומחוייבות. אם זה גדול עליהם, איש לא ישא בחטאם.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756739
אני לגמרי מאמין שגם בקרב מצביעי המרכז והשמאל לרוב המוחלט "אין בעיה עם עריצות הרוב (כל עוד הם הרוב כמובן)". ע"ע הציטוט המפורסם של נימלר. גם כאן באייל, אף אחד לא חש צורך (עדיין) להתייחס לתגובתו המופלאה של של דב.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756745
התגובה קונסיסטנטית עם ההגדרה של דב לדמוקרטיה. בשעתו חשבתי שהוא מייצג מיעוט זעיר שלא הפנים את מה שנלמד בשעורי אזרחות. אז חשבתי.

(למה אדם ירצה לחיות עפ"י הגדרה שמאפשרת למשהו כזה להתרחש גם בארץ הקודש? שאלה טובה).
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756749
לדעתי יש כאן מלכוד 22 - האם ממשלה שנבחרה דמוקרטית יכולה לחוקק חוק אנטי-דמוקרטי (למשל שאפשר לבטל את הבחירות הדמוקרטיות)?
והרי - הממשלה שמחוקקת חוקים טוענת שהתוקף לחוקיה נשען על רצון הרוב. אבל רצון הרוב הוא עקרון דמוקרטי. אם היא מחוקקת חוק לא דמוקרטי - זה אומר שהיא ממילא לא מאמינה בעקרונות דמוקרטיים. אז הבסיס המוסרי וגם החוקתי שלפיו היא חוקקה את החוק הזה מתפורר.
או בקיצור - אתה לא יכול בשם הרוב לחוקק חוק שנוגד את הדמוקרטיה. (יכול, אבל אין לזה בסיס הגיוני).
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756750
דומני שדב (או שמא היה זה ידידיה) אמר שהאיסור היחיד הוא לחוקק משהו שיפגע בבחירות חופשיות. כל דבר אחר אינו נופל, לטעמם, בקטגוריה ''אינו דמוקרטי'', עפ''י הגדרתם את המושג ''דמוקרטיה''.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756851
ב-‏1215, הרבה לפני הדמוקרטיה הליברלית ועקרון ההחלטה ע"פ רוב, הכריחו הברונים והלורדים את המלך ג'ון מאנגליה לחתום על המגנה קרטא שהיא חוזה המגביל את סמכויות המלך.
המגנה קרטא רואה בחוק, חוזה בין המלך לנתיניו שהוא המקור לסמכות המלך. אם המלך מפר את החוזה, סמכותו פגה.
החוזה הזה הפך את נתיניו של המלך ג'ון לאזרחים בעלי זכויות ואת המלך בחסד האלוהים למלך חוקתי, כלןמר על תנאי שיקיים את החוקה.
אני מניח שלאריה דרעי וכנראה גם לנתניהו ומרעיו אין בעיה שדרעי יהיה לשר בישראל בחסד האל. דמוקרטיה זה לא.
אמור מעתה, דרעי אינו שר בתוקף הצבעת 400 אלף עבור מפלגתו, אלא בתוקף החוק המסדיר את דרך בחירת הממשלה ע"י האזרחים. סמכותו לכהן כשר היא על תנאי שיקיים את החוזה/חוק בינו לבין הבוחר.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756854
1. סו? תהיה בטוח שמצבי חירום שונים יאפשרו לדחות את הבחירות עד לבואו של האיש על החמור.
2. כפי שאנחנו רואים בהרבה מקומות בעולם, אפשר לנהל "דמוקרטיה", כולל בחירות גם בדיקטטורות. כשאתה שולט בתקשורת, בחינוך ובבתי המשפט השלטון מובטח לך למשך שנים ארוכות מאד. משום מה יצא הקצף על חולדאי שהזכיר את העובדה האת לא מזמן.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756856
יאפ.

ב - ״הרפובליקה הדמוקרטית העממית של העם היהודי״ יש את המילה דמוקרטיה!
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756756
האם לא נפלת קרבן לתשוקה האינסופית של הישראלים להיות סופסוף האו"ם/השופטים הנייטרלים ולא הנשפטים?
זה לא משנה מה רוצים המצביעים. תמיד חשבתי שתפקיד המצביעים הוא לבחור את המנהיגים ולא להנהיג.
העובדה היא ששלטונם של הישראלים החילוניים הקים רשות משפטית עצמאית המאזנת את כוח הרשות המבצעת ויכולה להגן על זכויות מיעוטים. איך מגדפים אותנו כל הזמן? יפי נפש. האין זאת משום שרחמנא לצלן רצו להגן אפילו על זכויותיהם של מי שאינם אזרחים?
אין כאן מקום להתחכמות ומה אילו ומה אם. המצב פשוט וחד. נא לחזור לנאומו של אחד, יאיר לפיד תגובה 756553
מנסים לשנות כאן את חוקי המשחק. את חוקי המשחק לא משנים בהצבעת רוב אלא בהסכמה חברתית הכוללת גם את האופוזיציה. ומה אם הרוב מתעקש לחוקק את הקונסטיטוציה לבדו? אזי שמורה בידי המיעוט, הזכות לבחור לא להשתתף במשחק הזה.
אני רואה כאן תרגול של התנגדות לא אלימה ולא מרי אזרחי לא אלים. אנו צועדים ודגלנו עליונות מוסרית ולא שיוויון כוזב.
בניגוד לאיך שכתבת אין מקום להניח שאויבינו יכירו בלגיטימיות של תביעות המיעוט שלנו להגנה מפני עריצות הרוב. האם קלה בעיניך העובדה שבנימין בגין ובניו ובני בניו צעדו במצעד המחאה מול בנין הכנסת? אויבינו הדירו מתוכם, כל מי שעקרונות של זכויות האזרח וליברליזם יקרים בעיניו. אנו איננו מתנגדים לחוק או חוקים מסויימים. אנו מתנגדים להפיכה משטרית המנסה להפוך דמוקרטיה לעריצות הרוב.
אני מאמין שכל אלימות גורמת בתורה לאלימות נגד ולכן אני מתנגד לשימוש באלימות כנגד עריצות הרוב. ההתנגדות שלנו היא אי שיתוף פעולה. סירוב לשחק במשחק הזה.
יתייצבו נא אויבינו בפני המציאות בה המגזר הגדול ביותר (אולי) והתורם ביותר (בודאי) מסרב לשחק את המשחק ולהכיר בשלטון. יתייצבו עירומים בפני הבחירה בין התחשבות באמונתם של רבים כל כך לבין משטר של עריצות הרוב.
שכן, איך תקרא לשלטון הרואה בבנותיך בנות זנונים ובבניך בשר תותחים בעודו שומר את בנותיו ואברכיו פטורים מסכנת השירות הלאומי?
מספרים לנו שמדובר באמונה גדולה ובגמירות הדעת כי הישיבות והתפילות מגנות על עם ישראל יותר מאשר השירות בין הגדרות והמחראות של הקסרקטין. יתכבדו המאמינים וישימו מבטחם בתפילותיהם ובצדקתם ויעבירו את בניהם במבחן הקרב והגורל ולא ישלחו לשם את אלו שאינם מאמינים.
זה עד כדי כך פשוט. אין לנו שום צורך בויכוחים ובדיונים עם לוין ורוטמן, גפני וסטרוק. אלו הם קטני ארץ שאינם ראויים להתיחסות. אנו עומדים במקומינו, משום שאין שום מקום אחר שנוכל לעמוד בו.
אנו נהיה אזרחים בעלי זכויות, או שנהיה אויבי המשטר בדיוק כמו אחינו ואחיותינו הנרדפים באיראן.
אנו יכולים להיות בקואליציה או באופוזיציה דמוקרטית. איננו יכולים להיות משת"פים של משטר עריצות.
אנו לא ננקוט באלימות, מפני שאנו מתנגדים לאלימות ולא מפני שאנו מאמינים בתום לבם של אויבינו.
כמיעוט, לא תמיד גורלנו בידינו, אבל את הרצון החופשי שלנו ואת שיתוף הפעולה שלנו, אי אפשר לדרוס או להשתיק.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756693
יאפ.

אופוזיציה שתעז להתפשר בעניין הזה תעשה בעצם עוד ״מעשה גנץ״‏1 ותוסיף עוד סדק בלב המחנה ששבור לרסיסים גם כך.

האופוזיציה צריכה להמשיך להתנגד למהלכים הללו בכל הכוח, גם אם זה קרב אבוד מראש. 25% אחוז דמוקרטיה זה לא טוב יותר מ 0% דמוקרטיה ואם הקרב הזה אבוד מראש, יש להתנהל כבר עכשיו מתוך תכנון ומחשבה על קרבות העתיד. הם ניצחו בבחירות - יש להתנגד למעשים שלהם בכל הכוח ובלי פשרות. שיממשו את האידיאולוגיה שלהם כפי שהיא. זה לא תפקיד האופוזיציה לשייף ולשפצר את אידיאולוגיית הטוטאל-קלאסטרפאק שהם פועלים על פיה.

_______
1 לא אפול מהכסא אם זה יהיה לא אחר מאשר גנץ שיעשה את ״מעשה גנץ״ הבא. בטח ינאם על ״הצלת המדינה מפני כוחות...״ או משהו אידיוטי לשעתו אחר.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756694
מנהיגי המחאה לא רוצים להתפשר לא מתוך מניעים אישיים, להיפך.
הם (ואנחנו) יודעים שהנשיא עושה לנו טרכטנברג - ממוסס את המחאה בשם איזה הונאה של 'הידברות' שאין מאחוריה כלום. הנשיא נאם בראשון שעבר ומעבר לכל הכניעה לפחות התנה את ההידברות בעצירת החקיקה.
יום אחרי זה רוטמן העביר את החוקים בוועדה במאתיים קמ''ש ובזה בעצם ניגב אתה-יודע-מה עם ההצעה של הנשיא.

כל השאר זה תעמולה ושקרים. לו היו מעונינים בהידברות, לא היו ממשיכים את החקיקה. מרגע שהמשיכו - אין מה לדבר על הידברות. והמחאה (אני מקווה) לא תפסיק ולא תיכנע לתעמולה ומסמוס.
והנשיא, אם לא יעשה משהו אחר, יירשם בהיסטוריה כמשת''פ של ממשלת הדיקטטורה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756695
יש מספיק זמן להידבר בין הקריאה הראשונה לשניה והשלישית. ותנוח דעתך שההיסטוריה לא ממהרת לרשום כל מחשבה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756696
אתה טועה ומטעה.
אין מספיק זמן. מי שרוצה, מדבר לפני.
על פי החוק, אחרי קריאה ראשונה - ובטח עם ממשלה כמו היום שרומסת באופן גלוי כל נורמה ותקנון של הכנסת - היא יכולה להביא את זה לקריאה שנייה ושלישית תוך כמה ימים.
זה בדיוק לנהל משא ומתן עם אקדח צמוד לרקה - וזה לא יקרה.
מי שמעביר קריאה ראשונה אומר שהוא לא רוצה להידבר.
ומי שלא יקבל דיבורים, יקבל מעשים.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756702
1. הצעתו של לפיד על הקפאת המהלכים ל-‏60 יום ( וכל נאומי 'הנצחון' בעקבות כך) היא הצעה שלא בתום לב, ומכאן ככל הנראה ההתעקשות של הקוא' בעניין לשלוף את האקדח. אני לא חושב שאם המצב היה הפוך - הדינמיקה הייתה משתנה.

2. נטען בעבר ונטען גם היום שהעובדה שמאחורי המחאה מתייצבת רק האופוזיציה ומדובררת על ידה באופן שוטף וזאת בנוסף לעובדה שכל מפעילי המחאה הם וותיקים פעילים בגופי השמאל, לא עושה חסד עם המטרה של המחאה. הרפורמות האלו יעברו כי הם מבהירים לכל הצדדים מה המשמעות של מי שנסוג מעמדתו ומכאן שהוא בוגד. זה תקף הן בימין ובהן שמאל. צודק עומר שטוען שמדובר באמביציות אישיות של מנהיגי המחאה ומכאן גם החוסר אפשרות המעשית למשא ומתן. איך אתה סבור שניתן להגיע למקומות של דו שיח בנסיבות הללו? אני לא רואה פתרון. או שהשמאל יפנים שהוא צריך לעלות לקנוסה כדי לאזן את הרפורמה או שהרפורמה תעבור כמקשה אחת.

3. יש דיבור על שובם של החסמבאים?
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756706
אף פוליטיקאי מנוסה לא מציע הצעות בתום לב. לא לפיד, לא נתניהו, לא גנץ, לא הרצוג, ולא דרעי. אבל - מעבר לנזק התדמיתי, מה איכפת לקואליציה לקבל את ההצעה של לפיד כמו שהיא? 60 ימים זה לא הרבה זמן למי שטוענים שעם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה, 60 ימים זה לא הרבה זמן לכנסת שרק הושבעה ויש לה עוד כמעט 4 שנים לכהן. אפילו לחבר קונגרס אמריקאי עם קדנציה של 600 ימים 60 ימים זה לא הרבה זמן. מקסימום, בסיום 60 הימים האלה הקואליציה יכולה להגיד: "ניסינו, עשינו כמיטב יכולתינו, קיבלנו את ההצעה של יושב ראש האופוזיציה וישבנו לדבר בתום לב, הם סתם משכו זמן". איזה חוקה מוצלחת נכתבה תוך פחות מחודשיים?

נראה לי שמעבר לאמביציות האישיות, יש בין הפוליטיקאים השונים חוסר אמון עמוק, לא רק בין נתניהו לראשי האופוזיציה, אלא גם בין נתניהו לראשי הקואליציה. בלי אמון אי אפשר באמת להגיע להסכמות.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756713
1. 'מעבר לנזק התדמיתי' - מה נותר לפוליטיקאי חוץ מהתדמית?

2. כמדומני שמתווה הנשיא הציע כפשרה 14 יום, אז מה העניין של ה-‏60? מספר רנדומלי צופה פגרה או משהו עקרוני שאני הוא המילה האחרונה בדו שיח הזה.

3. לדעתי הארוע הוא ארוע שלובש צורה פוליטית ככל שהשיח יהיה אלים ואגרסיבי. אני כן רואה הזדמנות לאחוז את השור בקרניו ולאלץ אותו לשבת ביחד ולגבש חוקה לאור הנסיבות של המשבר המשפטי/חקיקתי.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756714
3. * חֻקָּתִי
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756716
1. לא יודע אם שמת לב, אבל לפיד ונתניהו איבדו את הבושה שלהם מזמן. לא באמת אכפת להם מהתדמית שלהם. אחרת הם לא היו מעיזים לצאת מהבית.

2. הנשיא לא הגביל את הדיון בזמן (זה הקטע הרלוונטי בנאום שלו). כל מספר הוא רנדומלי, אבל שבועיים לגיבוש חוקה קונצנזויאלית אחרי ש-‏50 שנות כישלון? גם חודשיים נשמע לי מהר, אבל שבועיים?! זה באמת חסר טעם, וטוב עשה הנשיא שלא הגביל את זה בזמן.

3. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו חוקק תוך כדי תמיכה של קונצנזוס ציבורי ופרלמנטרי. תוך 30 שנה הצליחה אופוזיציה עקשנית (ושקרנית) לשנות את התמיכה הציבורית, כמה זמן יחזיק חוק יסוד שנהנה מתמיכה של (אולי) 52% מהציבור? מה הטעם בחוקה שחוקקה תוך כדי התנגדות ציבורית כל כך רחבה? בשביל לגבש חוקה צריך סבלנות ואמון, מי שלא מוכן לחכות חודשיים לא רוצה ולא מסוגל לחוקק חוקה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756717
2. לא הייתי ער לאי הגבלת הזמן במתווה הנשיא - הייתי די משוכנע שזה 14 יום, מצטער שלא בדקתי. ככל שאני זוכר הקואליציה כן ביטלה או הקפיאה מהלכים כלשהן וזאת כדי כן להכנס למומ.

אני טוען שההתנגדות לרפורמה כעיקרון הוא טעות. עניין ההקפאה הוא עניין סמנטי של גישה לא נכונה. יש לבקש רפורמה רחבה יותר.למה להסתפק ברפורמה קטנה? אם כבר רפורמה - אז חוקה. המאבק כיום הוא לא מה כן, אלא מה לא. נדמה לי שכבר כתבתי את זה.

לא הבנתי את מקור ה52% ומניין לך שיש רב נגד חוקה שתניח את דעתם של רב החברה הישראלית?
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756738
הקואליציה דחתה את ההצבצעה על שתי הצעות חוק פרטיות למשך שבוע וחזרה והבהירה שאין לה כוונה להקפיא את הדיונים על הרפורמות.

פוליטית הרבה יותר קל להאבק על מה לא מאשר על מה כן (לא יכול לכלול התגברות ברוב של 62 חברי כנסת או ברוב של 90 חברי כנסת, אבל אם אתה מתחייב להצעה מסויימת, כמו שלפיד ניסה בהתחלה, מראש אתה מוותר על ציבור גדול שחושב שזאת לא הההצעה הנכונה).

52% - התכוונתי לחסם עליון של מספר התומכים ברפורמה של לוין ורוטמן כמו שהיא. אני מסתכל על תוצאות הבחירות - למפלגות הקואליציה הצביעו קצת יותר מ-‏48% מהמצביעים. תוסיף לזה את המפלגות של שקד וזליכה (שאם היו עוברות היו מצטרפות לקואליציה) וחצי מהמצביעים של ליברמן ותגיע בערך ל-‏52%. אני מניח שהתמיכה עצמה היא מן הסתם נמוכה יותר (מצד שני, אולי אני נמצא בתיבת תהודה, ורוב המצביעים של כחול לבן ויש עתיד תומכים בשקט ברפורמה). ברור שיש רוב ל"חוקה" בציבור בישראל. לדעתי אין רוב מובהק (נגיד, רוב של שלוש רבעים) לרפורמה הזאת (או לכל הצעת חוקה קונקרטית אחרת). זה היתרון של "לא" מול "כן" מלמעלה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756748
הייתי מציע לזהות את הקבוצות בחברה הישראלית ולכנות אותם בשמם הפרטי.
1. שמאל חילוני
2. שמאל דתי/מסורתי
3. ימין חילוני
4. ימין מסורתים
5. ימין לאומני
6. חרדים ספרדים
7. חרדים אשכנזים : חסידים/ליטאים
8. ערבים (לא בקיא - אשמח להשלמה)

הנחות אישיות לא מבוססות :
1+2 תומכים בחוקה ליברלית חילונית
3 תומך בחוקה חילונית עם נכיעות לאומיות
4 מזוהה עם ש"ס (6) [דתים-רכים] ומכאן שהם יתמכו בחוקה אשר תשריין את המסורת בתוכה.
7 לדעתי יסכימו לחוקה ברוח קבוצות 4+6 וזאת בתוספת פטור מגיוס (במסגרת חוק יסוד התורה) ועוד כמה תופינים כמו ההיתר ללבוש שטריימלים מגוויות של בעלי חיים.
8 - ?

בציר החוקה - מהו המרחק לדעתך בין חוקה ליברלית חילונית לחוקות שמוכנות לשריין את האינטרסים של קבוצות 4 וימינה?
בלשון אחרת : כמה ניתן לדעתך יהיה להעמיס חריגות פרטיקולריות על החוקה הליברלית החילונית ועדיין להסכים שזאת עדיין אותה כלה?
מאחר ואנחנו כבר מכירים את המשחק הסכיזופרני של יהודית ודמוקרטית, אני מעריך שעם קצת רצון ויכולת חוקה יכולה להיות יעד לגיטימי ואפשרי להשגה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756755
אני הייתי מחלק את זה אחרת:
1. שמאל ליברלי (יהודי וערבי) + שמאל סוציאליסטי (יהודי וערבי) + מרכז בטחוני + מרכז בורגני.
2. ימין קלאסי + יוצאי ברית המועצות.
3. ימין חרד"לי + ימין פופוליסטי + חרדים.
4. ערבים דתיים.
5. ימין ערבי.

1 ו-‏2 יכולים להגיע להסכמה (והגיעו בעבר - לפני עליית 3) אבל (1)יש להם מטרות חשובות יותר עליהן הם לא יכולים להסכים ו(2)אין להם רוב משמעותי מספיק. 3 לא יקבלו שום צורה של חוקה שתהיה מקובלת על 1+2 (ע"ע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). 4 משחקים בשביל להשיג כסף ו-‏5 משחקים להפריע לשאר השחקנים.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756788
1. החיבורים שמנית בקבוצה השלישית לדעתי הם חיבורי אד-הוק פוליטיים ולא מחוייבי המציאות. המכנה המשותף לאותן קבוצות שמנית נובעות לרוב מ'אויב' משותף שמכונה גם 'אשכנזי חילוני שמאלני', ואותו אויב חולק את איבתו בין כל הקבוצות אבל מסיבות שונות; חרדים אשכנזים (ולא חרדים ספרדים) מול חילונים אשכנזים; ימין חרדל"י - שמאלנים; ימין פופוליסטי - אשכנזים או שמאלנים. מאחר ואת הספרדים החרדים שיש לסווג בקבוצה נפרדת (חרדיות רכה) הייתי מנגד אותם מול אשכנזים שמאלנים.

2. בקבוצה הראשונה מנית 6 זהויות שמאוחדות פוליטית במחנה אחד, אבל לאוו דווקא ערכית אידיאולוגית. לדעתי - הערבי הסוציאליסטי לא תמיד יסכים לסט ערכיו של הערבי הליברלי אם נשאל את השאלות הקשות ובהתאמה פחותה היהודי. לא הבנתי
מהו ההבדל בין המרכז הבטחוני למרכז בורגני, ואיך היא מתחברת לשמאל יהודי/ערבי חוץ מ'האויב' המשותף.

3. מהי קלסיקה פוליטית? והאם היא חוצה מחנות ימין/שמאל או שזה שייך רק לימין? החיבור בין עולי ברה"מ (עליית שנות ה-‏90) לימין הקלאסי לא ברור לי.

חלוקתך זאת משקפת מצב פוליטית נתון ומכאן גם התמיכה ברפורמה/מהפכה או בחוקה מוסכמת ובנסיבות פוליטיות אחרות לדעתי גם התמיכה/אי תמיכה בחוקה תהיה בהתאם.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756790
כל החיבורים הם, למיטב הבנתי, חיבורי אד הוק פוליטיים ולא מחוייבי המציאות. כולם יכולים להתפרק מול "אויב" חדש.

בגדול, למיטב הבנתי, המרכז בטחוני מקדש את צה"ל ולכן, למשל, יתנגד עקרונית לביטול שירות החובה או יתמוך בגיוס חרדים וערבים להבדיל, נראה לי שכשהמרכז הבורגני תומך בגיוס חובה או בגיוס חרדים וערבים הוא עושה את זה מטעמים לא עקרוניים.

הימין הקלאסי זה המחנה שכולל אנשים כמו בנט, שקד, בני בגין, מרידור, אולמרט, סער וכו'. להבדיל מהימין הפופוליסטי שלמיטב הבנתי הוא העתק של הטראמפיזם מארה"ב עם החלפה של נתניהו בטראמפ (יום יבוא ואני אצליח להבין את ההגיון מאחורי המחנה הזה) זאת תופעה די חדשה (לא פופוליזם, אלא המופע התמוה הזה של פופוליזם) שמתרחש בארה"ב, בישראל, בבריטניה, בהודו, בהונגריה, בפולין, ברוסיה, בברזיל, בטורקיה ואני מניח שבעוד מדינות. אני לא חושב שבישראל יש שמאל פופוליסטי (עדיין?) אבל תחשוב על קורבין, בני סנדרס, או רפאל קוראה.

החיבור בין הימין הקלאסי ליוצאי ברית המועצות לא לגמרי ברור גם לי.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756791
ליברמן, בנט, שקד וסער יכולים להיות חלק מהימין הפופוליסטי (לדוגמה: בזמן אלאור עזריה, שם בנט הוביל את המחנה).
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756797
אולי, גם נתניהו היה פעם ימין קלאסי.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756793
באם לשיטתך ובהתחשב בנסיבות בהם החיבורים הפוליטיים העיקריים בישראל, הם חיבורי אד-הוק וכל שנדרש כדי לאחד אותם למען מטרה חוקתית חיובית, הוא לייצר/לשווק להם 'אויב חדש', אני חושב שזאת תהיה מלאכה קלה. לאור העובדה שיש לישראל ניסיון רב עם אוייבים מכל הסוגים, הרי לעניות דעתי האויב הישן והנדוש בקרוב ישווק בשנית והפעם עם 90 אחוזים ושואה 2. ‏1

----

1 נאיבי 3 - תגובה 756185
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756795
כן, נתניהו עשה את הטריק הזה בהצלחה כל כך הרבה פעמים‏1 שצריך להיות די נאיבי להאמין לזאב הבא עלינו לרעה, ומאד נאיבי לחשוב שזה לא יעבוד לו פעם נוספת. אם אני טועה זה בגלל שהטעות שלו היתה להפר את ההסכם עם גנץ, אולי עכשיו יאמינו לו פחות?

1 חיזבאללה, אירן, סדאם חוסיין, ערפאת, אובמה, הדמוקרטים, לבנון, סוריה, ערביי ישראל, השמאל...
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756796
1 השמאל חזק עכשיו ברשימת 'האויבים הפנימיים'. כל ביקורת חיצונית מתפרשת כקולו של השמאל. כל עוד שהמבקרים הם בני ברית הרי ש'הבגידה' עוד נסבלת. ההצטרפות האחרונה של האו"ם לרשימת המגנים עלולה לחזק את תדמית הגיס החמישי.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756722
בדיוק. 60 ימים זה לא זמן מופרך לדיון בחקיקה כל משמעותית.
וחוץ מזה - היו אומרים 'נעצור ל-‏40 ימים', לפיד היה לוקח את זה.

מי שאשם כאן זה שני הרוטווילרים (והקיסר) ולהאשים את לפיד זה סוג של האשמת הקורבן במקום התוקפן.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756723
כשהמצב קשה במחנה הזה, עורפים את הראש של המנהיג, גם אם הביקורת עליו היא קטנונית או על זוטות.
כשהמצב קשה במחנה השני, הם מצטופפים ותומכים במנהיג בכל הכוח, גם אם הביקורת עליו היא משמעותית.

אל תזלזל ביכולות (ובגמישות הפיזית שלא תבייש אנשי קרקס) של מחנה השמאל לדרוך לעצמו על הרגל (או לבעוט לעצמו בראש) בשביל קצת קתרזיס.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756725
חשבתי על זה אתמול כשנאלצתי להקשיב לנאומו של בני שוונץ, שבוע אחרי שסבלתי סבל דומה כשגדעון סער נאם. לשניהם מחאתי כפיים כדי לעודד אותם להמשיך לעשות מה שהם עושים בימים אלה. אבל כמקובל, אחרי שהמהפכה תושלם נוכל <מטאפורה> לערוף בשמחה את ראשיהם <מטאפורה/>!
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 757786
עוד מטאפורות -

1. "פוגרומיסטים יהודים הציתו הלילה את כל יפו באמצעות בקבוק תבערה, דירה שרופה, ושני ילדים פצועי כוויות. תבוא מארה על ראשם, על ראש מסיתיהם, ועל ראש משפחת הפשע איתמר בן גביר". פרופ' פניה עוז-זלצברגר.

2. "בקשר לציוץ שלי מיום 15.5.2021 אבהיר שלאיתמר בן גביר לא היה קשר להשלכת בקבוק התבערה לבית בשכונת עג'מי וכשכתבתי לגביו 'ראש משפחת פשע' היה זה ביטוי מטאפורי ולא כפשוטו"

------
ראש משפחת פשע מטאפורית -העין השביעית.

ציוצים ונצחונות.

הצעת ייעול: לכל ציוץ ושיעול ברשת יתווסף בסוף המשפט סימן m שלחיצה עליו תוביל לדף נחיתה ששם יובהר שכל האמור לעיל הוא בבחינת מטאפורה וכו'.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756710
1. ניהול ארוך על חוקים מסוג זה‏1 בועדות, *לפני* שהוא עולה כהצעת חוק בקריאה ראשונה הוא עניין נורמטיבי וברור לכל בכל מקום נורמלי. זאת לא איזו דרישה יוצאת דופן. מה שיוצא דופן זאת הדרישה הצנועה והרופסת של לפיד של לעצור את החקיקה רק לזמן קצרצר של כחודשיים. ממשלה חדשה שנכנסת לתפקיד ומעבירה חוק כזה לקריאה ראשונה אחרי שני דיונים וחצי בועדות דמיקולו זה מה שנקרא ״חקיקת פרטאץ״.

הזכירו באייל את אירלנד, למשל, כדוגמה. אז תציץ בבקשה בלוח הזמנים שלהם, למשל, של הרפורמה של ה - JAAB בהצעת החוק של ה - JAC Bill 2022.
דיונים טחנו שם את הנושא אצלהם של רפורמה המתוכננת בבחירת שופטים אצלהם (שאמורה להסתיים רק השנה ב - 2023), לפני שמישהו העז לרוץ שם עם הצעת החוק כדי להעביר אותו בשלבי החקיקה השונים. מדובר בתהליך ארוך ומסורבל שלוקח לא שבוע, לא שבועיים וגם לא כמה חודשים, אלא תהליך של שנים.

דיונים התחילו בועדות בסביבות 2017. הבטחות לההצעת חוק מסודרת היו בסביבות שנת 2020 (עם דיבורים על כמה שינויים שצריך עוד לעשות בזמן שממשיכים ללבן את הסוגיות השונות שמעלים הצדדים בדיון). הצעת החוק הוגשה לבית רק באפריל 2022, שנים אחרי שהתחילו לדבר עליו וללבן את הסוגיות שבו. התהליך עדיין לא הסתיים.

לשלוף הצעת חוק מהמקום בו השמש לא זורחת ואז לדבר במושגים של הצעת חוק בשבוע/שבועיים הבאים ״אבל בואו נדבר עליו בינתיים בועדות / אצל הנשיא״ זה קשקוש מקושקש. עבודה בעיניים. לוקשים. או בניסוח יותר פשוט שלמדתי מאבא שלי זכרונו לברכה: יאללה יאללה, לכו תמכרו קרח.
חוקי משחק שקשורים לאופי המשטר והיחסים בין הרשויות, זה לא משהו שמשנים מהיום למחר וגם לא בקנה מידה של חודש/חודשיים. מה שלוין וידידיו עושים והאופן שבו הם עושים זאת, זה לא פחות מאשר משחק באש. אבל מה כבר אפשר לצפות מחברים במחנה של מלאך החבלה נתניהו?

___________
1 חוקים על שינויים מהותיים של ענייני חוקה ומשטר.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756698
יאללה יאללה. אף אחד לא מעוניין בשום הידברות. המחנה של מלאך החבלה יכולים ללכת למכור קרח לתושבי אלסקה. מי שיפול למלכודת השקופה הזאת יעשה לא פחות מאשר ״מעשה גנץ״.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756703
'מעשה גנץ' -
1. הימין מאוד מרוצה מהפילוג בין גנץ ללפיד ובין לפיד לערבים ובין הערבים למיכאלי וחוזר חלילה.
2. לדעתי גנץ הוא היחיד שיכול לאחד את המרכז שמאל מול הימין. אבל שיהיה.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756712
1. נכון. הפילוג בין גנץ ללפיד הוא לגמרי בגלל ״מעשה גנץ״ וזאת בדיוק הבעיה במעשים הבזויים של ה״פוליטיקאי לשעתו״ הזה. הנזק שהאיש הזה גרם למחנה בפרט ולמדינת ישראל בכלל, תהיה השפעה גם עוד עשור ומעבר לכך. אישיות שתהיה Infamous בספרי ההסיטוריה של מדינת ישראל.
2. גם זה שכדור הארץ הוא שטוח זאת דעה. החיבור שלה למציאות זה כבר עניין אחר.
וְעֹזְבֵי יְהוָה יִכְלוּ 756719
אין ביננו וויכוח. כתבתי שמובילי ההפיכה (ולא מנהיגי המחאה) אינם רוצים להתפשר מטעמים אישיים.

חזרה לעמוד הראשי

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים