בתשובה לעומר, 18/02/23 14:25
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756692
לא ירדת לסוף דעתי.
הרי אמרת שירידה מן הארץ אינה משאת נפשך. הסכת ושמע, אני מציע איסטרטגיה שתאפשר לך להיות אזרח במדינתו ולא פליט מבקש מחסה.
קרא שוב את נאום יאיר לפיד. השאלה כלל איננה מי רוב ומי מיעוט. ובודאי שאינה מה יעשו מתקרנפי הקואליציה. יאיר לפיד מצייר זאת ברחל בתך הקטנה: אין משנים את חוקי המשחק בהחלטת רוב מול מיעוט. כדי לשנות את הקונסטיטוציה במדינה דמוקרטית נדרשת הסכמה חברתית רחבה. כן, גם של האופוזיציה.
הרוב הוא כרגע בידי מחנה הימין. בהעדר חוקה מוסכמת הם יכולים להעביר מה שברצונם. הם יכולים גם לשכתב את הצהרת העצמאות. הכוח שיש בידינו, הוא להחליט אם אנו משתתפים במשחק או לא. בעיתוי הנכון ובאופן הנכון על הנהגת האופוזיציה להודיע כי במשחק הזה אנו לא משתתפים. על שופטי הבג"ץ להתפטר ועל חה"כ שלנו לחדול את פעילותם בכנסת. חשוב מכל, יש להודיע כי המגזר שלנו, הישראלים החילוניים, יחרים את הבחירות עד לביטול הרפורמה. יש להעמיד את קרנפי הקואליציה בפני בחירה מובהקת בין דמוקרטיה לעריצות הרוב.
העיתוי אינו בבחירות הבאות אלא עכשיו.
נראה כי חבורת סמוטריץ-בן גביר עושה כל מה שהיא יכולה כדי להצית את חבית אבק השריפה באוטונומיה. הבחישה בקן הצרעות של העצורים הפלשתינאים, ההתנכלות המתמדת לאוטונומיה, ההתיישבות על אדמות פלשתינאיות, הפרובוקציות הבלתי פוסקות ביו"ש, מזרח ירושליים והר הבית, קרוב לודאי שהן יעלו את התמונה הבאה במחזה הישראלי.
לפני שהתמונה הבאה תעלה, המחנה שלנו חייב לקבוע עמדה ולהניח את האקדח על השולחן.
שימו לב, איננו תלויים כאן במשוגותיהם, בקנאותם ובדעותיהם הנבערות של אוייבינו. אנו תלויים אך ורק בנחישות ובארגון של הנהגתנו הפוליטית. האחריות כולה עליהם.
השאלות מופנות כעת אליכם. האם אתם אזרחים במדינתכם ובעם שלכם, או שאתם פרטים שבסה"כ מחפשים תירוץ להגר לכרי דשא ירוקים יותר או לאליסיום של ייאוש ותלישות?
כובד השעה והגורל, אינו מוטל על כתפיכם. הוא מוטל על שכם ההנהגה הפוליטית הנבחרת שלנו. עליכם מוטל להחליט ולבחור נכון את עמדתכם.
ביום ב' שעבר, עליתי לירושליים. לא הפכתי למאמין בהפגנות ואינני אוהב שפוליטיקאים הופכים אותי לחלק מהמון שצריך לשרת את מטרותיהם הבלתי ידועות. גם השתתפותי בהפגנה הסתכמה בישיבה בבית קפה ואפילו לא הכנתי שלט. יחד עם זאת, התייצבתי, כדי לא לפרוש מן הציבור וכדי לבטא את השלמתי ונכונותי לקחת חלק בגורלו של הציבור הזה, לטוב ולרע. ולעשות כמיטב יכולתי, לפעול ע"פ הוראות ההנהגה הפוליטית שלנו ובלבד שזאת תבחר ותדע להנהיג אותנו כפטרונים של השבט המורחב והעם ולא כנוכלים שייעודם אינו להוביל את העדר, אלא לגזוז אותו.
אין שיוויון, אין גיוס Ceterum censeo
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756718
הלוואי שהייתי יכול להאמין כמוך בפוליטיקאים.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756720
אין כאן מה להאמין. לא הצעתי פה שומדבר שדורש כוחות על או נס. אם ההנהגה הפוליטית שלנו, לא תשכיל לפעול כנדרש, המגזר שלנו ימצא עצמו במצב טורקי או חלילה איראני. זה לא יהיה סיפור יוצא מן הכלל. דרכו של עולם היא, שציבור משלם את המחיר של כישלון מנהיגיו.
מה שאני אומר הוא שיהיה זה כישלון פוליטי ולא כישלון שלי או שלך, או גזירת גורל.
המצב ברור (לפחות ללפיד) והפתרונות די נגזרים ממנו.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756721
עם כך שמדובר יהיה בכישלון מערכתי ולא כשלון אישי שלי או שלך, אני מסכים. אבל אני גם לא חושב שיש כאן כשלון אישי של ''מנהיגי האופיזציה''. האשמה כולה מוטלת על מובילי ההפיכה הבלתי לגטימית הזו ומשתפי-הפעולה שלהם בקואליציה (ולא על אלה שנכשלו בעצירתה).

אם מתעקשים, אז אחריות ורשלנות אפשר לשייך גם למקימי המדינה וחברי הכנסה הראשונה שלא השכילו להתקין איזונים-ובלמים אפקטיביים יותר, ובחרו למסמס את ניסוח החוקה. אבל לא נכון בעיני למסגר את העניין ככשלון אישי של לפיד או גנץ (שלאיש מבינהם אין לי סימפטיה).
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756726
איננו מסכימים.
אנו כרגע במצב של שיחה ומו''מ עם האוייב שמטרתו לברר אם אפשר להגיע לפתרון מוסכם. מקום לרפורמה יש (ע''ע הצעת הרצוג). תמונת המצב שלי כרגע היא שבכוונת החרדים ובני בריתם לוין-רוטמן להמשיך בחקיקה כסדרה. ולכן יגיע הרגע בו יש לחדול מן השיחה ולקבוע את עמדתנו ולהתחייב לה.
אין כאן שום מקום לעריכת החשבון של האוייב. להערכתי, לחלקם אין בעיה עם עריצות הרוב (כל עוד הם הרוב כמובן). את חשבון הנפש, יצטרכו לעשות, האחרים, הנסרחים אחריהם, כאשר יוצבו מול הברירה החדה בין פשרה לבין עריצות הרוב.
איננו אחראים למצפון ולמעשים של האוייב. אנו אחראים למצפון ולמעשים שלנו.
גם לחטאי וטעויות העבר אין מקום בדיון כאן. יש כאן משהו שאפשר וצריך לעשות. אם הוא לא יעשה, ההנהגה הפוליטית שלנו לא תהיה אשמה במעשי החרדים, לוין-רוטמן, אמסלם-דיסטל, היא תהיה אשמה בחידלון מעשיה שלה. להמשיך לסמוך על הפגנות וחסימות כבישים, זו התנערות מאחריות והטלתה על מישהו שאין לו את הכלים הנדרשים. להמשיך לשבת בכנסת, כדי לשיר שירים ולקפוץ על שולחנות, זו ליצנות פוליטית.
מה שאני דורש מן ההנהגה הפוליטית (לפיד וגנץ) זה הגיון, אחדות ומחוייבות. אם זה גדול עליהם, איש לא ישא בחטאם.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756739
אני לגמרי מאמין שגם בקרב מצביעי המרכז והשמאל לרוב המוחלט "אין בעיה עם עריצות הרוב (כל עוד הם הרוב כמובן)". ע"ע הציטוט המפורסם של נימלר. גם כאן באייל, אף אחד לא חש צורך (עדיין) להתייחס לתגובתו המופלאה של של דב.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756745
התגובה קונסיסטנטית עם ההגדרה של דב לדמוקרטיה. בשעתו חשבתי שהוא מייצג מיעוט זעיר שלא הפנים את מה שנלמד בשעורי אזרחות. אז חשבתי.

(למה אדם ירצה לחיות עפ"י הגדרה שמאפשרת למשהו כזה להתרחש גם בארץ הקודש? שאלה טובה).
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756749
לדעתי יש כאן מלכוד 22 - האם ממשלה שנבחרה דמוקרטית יכולה לחוקק חוק אנטי-דמוקרטי (למשל שאפשר לבטל את הבחירות הדמוקרטיות)?
והרי - הממשלה שמחוקקת חוקים טוענת שהתוקף לחוקיה נשען על רצון הרוב. אבל רצון הרוב הוא עקרון דמוקרטי. אם היא מחוקקת חוק לא דמוקרטי - זה אומר שהיא ממילא לא מאמינה בעקרונות דמוקרטיים. אז הבסיס המוסרי וגם החוקתי שלפיו היא חוקקה את החוק הזה מתפורר.
או בקיצור - אתה לא יכול בשם הרוב לחוקק חוק שנוגד את הדמוקרטיה. (יכול, אבל אין לזה בסיס הגיוני).
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756750
דומני שדב (או שמא היה זה ידידיה) אמר שהאיסור היחיד הוא לחוקק משהו שיפגע בבחירות חופשיות. כל דבר אחר אינו נופל, לטעמם, בקטגוריה ''אינו דמוקרטי'', עפ''י הגדרתם את המושג ''דמוקרטיה''.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756851
ב-‏1215, הרבה לפני הדמוקרטיה הליברלית ועקרון ההחלטה ע"פ רוב, הכריחו הברונים והלורדים את המלך ג'ון מאנגליה לחתום על המגנה קרטא שהיא חוזה המגביל את סמכויות המלך.
המגנה קרטא רואה בחוק, חוזה בין המלך לנתיניו שהוא המקור לסמכות המלך. אם המלך מפר את החוזה, סמכותו פגה.
החוזה הזה הפך את נתיניו של המלך ג'ון לאזרחים בעלי זכויות ואת המלך בחסד האלוהים למלך חוקתי, כלןמר על תנאי שיקיים את החוקה.
אני מניח שלאריה דרעי וכנראה גם לנתניהו ומרעיו אין בעיה שדרעי יהיה לשר בישראל בחסד האל. דמוקרטיה זה לא.
אמור מעתה, דרעי אינו שר בתוקף הצבעת 400 אלף עבור מפלגתו, אלא בתוקף החוק המסדיר את דרך בחירת הממשלה ע"י האזרחים. סמכותו לכהן כשר היא על תנאי שיקיים את החוזה/חוק בינו לבין הבוחר.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756854
1. סו? תהיה בטוח שמצבי חירום שונים יאפשרו לדחות את הבחירות עד לבואו של האיש על החמור.
2. כפי שאנחנו רואים בהרבה מקומות בעולם, אפשר לנהל "דמוקרטיה", כולל בחירות גם בדיקטטורות. כשאתה שולט בתקשורת, בחינוך ובבתי המשפט השלטון מובטח לך למשך שנים ארוכות מאד. משום מה יצא הקצף על חולדאי שהזכיר את העובדה האת לא מזמן.
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756856
יאפ.

ב - ״הרפובליקה הדמוקרטית העממית של העם היהודי״ יש את המילה דמוקרטיה!
רָאִיתִי, רָשָׁע עָרִיץ; וַיַּעֲבֹר, וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ; 756756
האם לא נפלת קרבן לתשוקה האינסופית של הישראלים להיות סופסוף האו"ם/השופטים הנייטרלים ולא הנשפטים?
זה לא משנה מה רוצים המצביעים. תמיד חשבתי שתפקיד המצביעים הוא לבחור את המנהיגים ולא להנהיג.
העובדה היא ששלטונם של הישראלים החילוניים הקים רשות משפטית עצמאית המאזנת את כוח הרשות המבצעת ויכולה להגן על זכויות מיעוטים. איך מגדפים אותנו כל הזמן? יפי נפש. האין זאת משום שרחמנא לצלן רצו להגן אפילו על זכויותיהם של מי שאינם אזרחים?
אין כאן מקום להתחכמות ומה אילו ומה אם. המצב פשוט וחד. נא לחזור לנאומו של אחד, יאיר לפיד תגובה 756553
מנסים לשנות כאן את חוקי המשחק. את חוקי המשחק לא משנים בהצבעת רוב אלא בהסכמה חברתית הכוללת גם את האופוזיציה. ומה אם הרוב מתעקש לחוקק את הקונסטיטוציה לבדו? אזי שמורה בידי המיעוט, הזכות לבחור לא להשתתף במשחק הזה.
אני רואה כאן תרגול של התנגדות לא אלימה ולא מרי אזרחי לא אלים. אנו צועדים ודגלנו עליונות מוסרית ולא שיוויון כוזב.
בניגוד לאיך שכתבת אין מקום להניח שאויבינו יכירו בלגיטימיות של תביעות המיעוט שלנו להגנה מפני עריצות הרוב. האם קלה בעיניך העובדה שבנימין בגין ובניו ובני בניו צעדו במצעד המחאה מול בנין הכנסת? אויבינו הדירו מתוכם, כל מי שעקרונות של זכויות האזרח וליברליזם יקרים בעיניו. אנו איננו מתנגדים לחוק או חוקים מסויימים. אנו מתנגדים להפיכה משטרית המנסה להפוך דמוקרטיה לעריצות הרוב.
אני מאמין שכל אלימות גורמת בתורה לאלימות נגד ולכן אני מתנגד לשימוש באלימות כנגד עריצות הרוב. ההתנגדות שלנו היא אי שיתוף פעולה. סירוב לשחק במשחק הזה.
יתייצבו נא אויבינו בפני המציאות בה המגזר הגדול ביותר (אולי) והתורם ביותר (בודאי) מסרב לשחק את המשחק ולהכיר בשלטון. יתייצבו עירומים בפני הבחירה בין התחשבות באמונתם של רבים כל כך לבין משטר של עריצות הרוב.
שכן, איך תקרא לשלטון הרואה בבנותיך בנות זנונים ובבניך בשר תותחים בעודו שומר את בנותיו ואברכיו פטורים מסכנת השירות הלאומי?
מספרים לנו שמדובר באמונה גדולה ובגמירות הדעת כי הישיבות והתפילות מגנות על עם ישראל יותר מאשר השירות בין הגדרות והמחראות של הקסרקטין. יתכבדו המאמינים וישימו מבטחם בתפילותיהם ובצדקתם ויעבירו את בניהם במבחן הקרב והגורל ולא ישלחו לשם את אלו שאינם מאמינים.
זה עד כדי כך פשוט. אין לנו שום צורך בויכוחים ובדיונים עם לוין ורוטמן, גפני וסטרוק. אלו הם קטני ארץ שאינם ראויים להתיחסות. אנו עומדים במקומינו, משום שאין שום מקום אחר שנוכל לעמוד בו.
אנו נהיה אזרחים בעלי זכויות, או שנהיה אויבי המשטר בדיוק כמו אחינו ואחיותינו הנרדפים באיראן.
אנו יכולים להיות בקואליציה או באופוזיציה דמוקרטית. איננו יכולים להיות משת"פים של משטר עריצות.
אנו לא ננקוט באלימות, מפני שאנו מתנגדים לאלימות ולא מפני שאנו מאמינים בתום לבם של אויבינו.
כמיעוט, לא תמיד גורלנו בידינו, אבל את הרצון החופשי שלנו ואת שיתוף הפעולה שלנו, אי אפשר לדרוס או להשתיק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים