 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשאני חושב על זה, אז לכאורה הויכוח בין "הטלת מום זה רע" לבין "להיות מאושר יותר" הוא בין בחירות ערכיות בסיסיות שלא ניתן לבסס על עיקרון רחב יותר, כך שסיימתם את הוויכוח היטב - כל צד הבהיר היטב את עמדתו ואת המסד הערכי עליו היא יושבת. במחשבה נוספת, אנשים כן משנים או מסייגים ערך שהם החשיבו לבסיסי בהינתן דוגמאות מרגשות מספיק. בקשר לדיספוריה, אנו תמימי דעים, כאשר הדגש שלי הוא על "ללמוד האם זה באמת תורם לאושרם של המטופלים". יש על כך לא מעט דיונים בארה"ב, במיוחד בנושא שינוי מין בגיל ההתבגרות ואף קודם לכן. תרבות ה-woke וחברותיה מקשות מאוד על עריכת מחקרים בעלי ערך בתחום, ולעיתים יש לכך השלכות קשות. ילדים שהיו גדלים להיות הומואים ולסביות, עוברים טיפולים בלתי הפיכים שמונעים מהם את זה, כמו גם את האפשרות להוליד ילדים. אין כרגע תמונה ברורה או אפילו מטושטשת באשר לאיזון והקריטריונים הנדרשים כדי להבדיל בין האפשרות הזו לבין האפשרות להתבגר במין שאליו אתה מרגיש שייכות, שגם לזה יש כמובן תרומה משמעותית לאושר העתידי, מסיבות מורפולוגיות ומנטליות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו לא שמע על שערוריית טאביסטוק, בבקשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בישראל המצב אינו מזהיר. הומואים ולסביות בגיל הנעורים מוסללים לשנות את מינם, תוך הסתמכות על מיתוסים במקום מחקרים, מבלי להכין אותם, ליידע אותם ולעקוב אחריהם - מאמר מפורט במיוחד מאת ד"ר טל קרויטרו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה להיזהר עם תוכן כזה שמגיע מערוץ 14 (שלא נוטה לברור יותר מדי את מה שתומך בעמדתו). את המחברת מצאתי אצל טלי חרותי־סובר. השיטה שבה היא עוסקת היא שיטה די מפוקפקת, להבנתי: Eye movement desensitization and reprocessing [Wikipedia]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסיון שלי עם ''הארץ'' הוא טוב מאוד בחלק מן התחומים. אבל באלו שנוגעים באג'נדות מחנאיות (שהלכו והתרבו עם השנים) הוא מאוד בעייתי. הוא משמיט מידע קריטי שעשוי להפוך את התמונה, עושה שימוש יתר בדמוניזציה אישית ככלי פולמוסי, מתעמת עם אנשי קש במקום עם לב הטענות, מתבסס על אנקדוטות ומחקרים איכותניים גם לאחר שהופרכו סטטיסטית ועוד. זו אחת הסיבות העיקריות בשלהן הפסקתי לפני שנים רבות לקרוא אותו. עדיין, כדי לא לכלוא עצמי בצד השני, אני משתדל כן לקרוא שם מאמרים שאנשים שאני מעריך שולחים לי לפעמים, ומשתדל שלא לתת לזוטות כאלו למנוע ממני התייחסות רצינית לכל השאר. ואכן, לא פעם אני לומד שם משהו חדש ונכון שלא ידעתי. אני מאוד ממליץ על פרקטיקה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכתבה של חרותי–סובר הופיעה שם הרבה לפני המאמר הנוכחי ובכלל לא קשורה אליו. כן, מדובר על עד הומינם מצידי, אבל מה לעשות. חרותי–סובר היא בוקית שאכפת לה מההליך הנכון ולא ממחנאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסמך מצמרר: מגזין ערוץ 14 מפיץ בולשיט! - יוענה גונן לא מסתירה את דעתה בקשר למאמר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |