בתשובה לרטקסס, 21/03/23 14:24
ככל שהמחאה ממשיכה, אני משתכנע באי-צדקתה 758371
עיתונות החדשות
אתה אומר שני דברים שהם אולי אחד. אתה כותב על אבדן הקלח על שדרן ופרשן החדשות המהימן בנוסח וולטר קרונקייט ואדוארד מורו ועיתונאות החדשות הקלאסית (ניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט, BBC, CNN, גרדיאן). וכן על המהפכה בטכנולוגיית המידע ששינתה הרבה דברים בעיתונאות במאה ה-‏21. אני מסכים שהתקשורת במאה ה-‏21 קשורה לעתונאות במאה ה-‏19 כמו שחללית קשורה למקל הליכה.
יתכן שאתה צודק והיום לכל אחד יש גישה מלאה לכל המידע הדרוש או המעניין אותו ותפקיד העיתונאי הקלאסי כמתווך של מידע וחדשות עבר מן העולם.
אני לא בטוח שאני מסכים עם הפרשנות שלך. תחושת הבטן שלי היא שככל שהטכנולוגיה משוכללת יותר, כך גובר הצורך במתווכים מומחים ולא פוחת. אני גם לא רואה שמדינות טוטאלטריות וגם דמוקרטיות מתקשות לשמור על השליטה שלהן במידע. לא הייתי מזלזל בקושי שמעמידה הטכנולוגיה עצמה בפני הגישה למידע ובפרט הגידול האקספוננציאלי בכמות המידע. ההנחה שלך מקבילה להנחה ששיפור הגישה למוצרים וטכנולוגיית הבישול הבייתי תחסל את המסעדות והטבחים המקצועיים. הקושי העיקרי הוא חוסר רצונם של רוב בני האדם להיות עיתונאים, לא פחות מן המידע נטול הגישה והעדיפות המכריעה של פייק וזבל על אינפורמציה מועילה.
אפילו אם ברוח ימים אלו נמכן את מלאכת הגישה, הסינון והפרשנות אל המידע החדשותי, עדיין יהיה זה בלתי אפשרי לגמרי למפות את מערכת הסינון והאינטרסים שעומדת מאחורי המכונה הזאת. ועדיין נמלט אל המתווך האנושי והאמין שאת מהימנותו אנו בנויים להעריך ולא רק במימד אינפורמציית החדשות.
יתכן שהדלדלותו של מעמד העיתונאים הפרשנים (נחום ברנע, ישעיהו בן פורת, עמוס אילון) נובע יותר מהעדר מודל כלכלי שיפרנס אותם מאשר מהעדר הצורך בקיומם.
אם אתה רוצה test case לגישה האומניפוטנטית למידע, אתה יכול לקחת את השאלה כיצד נוצר וירוס ה-covid.
אני לא יודע אם אני יכול לתרום יותר מזה, מפני שכפי שבודאי הבחנת, אני לא מומחה בנושא.

לגבי נושא הגיוס, אני רואה אותו יותר פשוט בהקשר של בג"ץ. בג"ץ פסל את חוקי הגיוס כבר שלוש פעמים. לענ"ד הוא מלא בכך את חובתו. בעיניי בלתי סביר שמפלגות ישלחו חיילים אל שדה הקטל, בזמן שילדיהם של המפלגות יהנו מפטור גורף כל כך וחסר כל צידוק ענייני. הקשקוש המטאפיסי של התפילות וכל הג'אז הזה נראה לי כהתאבדות של המדינה הרציונלית.
שאלת הגיוס עצמה סבוכה מאד ועסקתי בה בכמה תגובות המתיחסות לעמדתו של פרופ יגיל לוי בפתיל תגובה 754599
הבג"ץ נמנע מהתערבות בחוק הגיוס עצמו והטיל את המלאכה על הממשלה. זה לא פטר אותו מחמת הזעם ושנאת הפוליטיקאים החרדים, מה שמעמיד בספק את כל התזה התולה זאת על האקטיביזם המשפטי.
בעיניי זו הוכחה מובהקת לצורך בעילת הסבירות. נראה לי כי כל הסיפור של חוק הגיוס, שבעיניי הוא אחד המנועים של המשבר החוקתי, יכל להיפתר לתועלת כל הצדדים באמצעות שירות לאומי. איני יכול להסביר את ההתנהגות האירדנטית של החרדים, אלא כהיבריס ונחידות לבודד את הקהילה שלהם מכל מגע עם החברה הישראלית הכללית.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים