בתשובה להאייל האלמוני, 19/04/23 18:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(צחוק-צחוק, השפעה חברתית ומשקל ציבורי זה חלק משירות צבאי...) אין בעיה, אז שיעשו קרן השתלמות שמכילה כסף; כסף זו ההטבה הגמישה יותר שיש, וכך עם הכסף הזה סמל-ראשון פלוני יקנה דירה (אם נניח למשפחתו אין דירה להוריש לו) וסמל-ראשון אלמוני ישלם עבור התואר (אם נניח הוא לא תלמיד מצטיין שיכול בלי קשר לקבל מלגה מלאה, או אם הוא לא שואף לקריירה בתחום שמחוץ לאקדמיה, כמו תקשורת). אין סיבה לעוות את הכלכלה ולהגביל את החיילים בכסף שניתן להם, זה לא חוסך שקל למדינה וזה רק פוגע בגמישות של החייל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה עם כסף היא הגמישות שלו. סמל-ראשון פלוני יכול לקנות דירה, ויכול גם לסוע לתאילנד ולהוציא את הכסף על זונות מקומיות. סמל-ראשון אלמוני יכול לשלם עבור התואר, ויכול גם לסוע ללאס וגאס ולזרוק את הכסף על שולחן הרולטה. זה אמנם מעוות את הכלכלה אבל זה כן חוסך (במקרה של פלוני) או אפילו מכניס (במקרה של אלמוני) כסף למדינה (או, לפחות יש לזה פוטנציאל כזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה מאוד פטרוני; אולי גם הבוס שלך יגיד לך שהוא לא סומך עליך עם הכסף, וחושב שבובת-הפופ שקנית לא משתלמת ועדיף שהיית משקיע באגרות חוב? אגב, מה מונע ממך לקחת את הכסף שלך, לטוס לתאילנד ולהוציא אותו על זונות מקומיות? מי מגביל אותך? חיילים לא בהכרח יותר מטומטמים מאחרים. ב. זה מעודד שחיתות: בעל עסק (נניח, הבעלים של מכללת וואטאבר) כעת צריך לשכנע פקיד ממשלה שהוא באמת נותן ערך מוסף לחיילים ולכן הואוצ'ר שיקבלו צריך להיות תקף למכללה שלו; ולא רק הוא, אולי מדריך בקורס ברמנים? קורס טיפול בפרחי באך? ג. זה מעודד חוסר יעילות: לא בהכרח ההקצאה הכלכלית הנכונה לחייל זה תואר; מדינת ישראל היא כבר אקדמאית יתר על המידה, כפי שקישרתי למחקר של אורי כץ בתגובה 758715. בנוסף, לעיתים החיילים זקוקים לכסף מסיבות אחרות, שלא ברשימה - נניח, לרכישת רכב / השכרת דירה לצורך נגישות למקום עם תעסוקה טובה יותר. ד. זה מעודד בזבוז וחוסר הוגנות: מתוך כלל החיילים שיקבלו הטבה של לימודים חינם, לפחות אחד מהם יהיה מספיק מצטיין כדי לקבל מלגת לימודים, או בכלל ירצה להיות דוגמן/ספורטאי/שחמטאי/יוטיובר ואין לו מה לעשות עם הכסף הזה. כמו תלושים לחג שנשכחו במעיל, מדובר בכסף שהולך לפח. ה. הטבות מסויימות מונעות את היכולת לדעת כמה אנחנו משלמים עליהן. "מחיר למשתכן" למשל היא הטבה שלא מופיעה בתקציב, כיוון שהיא לא רשומה כהוצאה אלא כהכנסה נמוכה יותר של המדינה ממחיר השוק. זה מקל על הפוליטיקאים להעביר זאת מבחינה חוקית (אין צורך במציאת מקור תקציבי), אבל חוסר הידע לא טוב לכלכלה. ו. וגם אם כל הסעיפים הקודמים לא שכנעו אותך, פיקדון גמיש עדיף בוודאות עדיף על הטבות ספציפיות, למרות שכבר ראינו איך גם אותו מנסים לנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר' גם מה שאמר עומר מואב בנושא (דקה 3:57). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א, ב, ג, ד. אין ספק שזה פטרוני, מעודד שחיתות, מעודד חוסר יעילות, ומעודד בזבוז. אבל המדינה היא לא סתם בוס. המדינה החליטה שאת חלק מהכסף שלי אני אשקיע בביטוח בריאות, את חלקו אני אשקיע בביטוח לאומי וחלק אחר אני אחסוך בקרן השתלמות. כל זה פטרוני, מעודד שחיתות, מעודד חוסר יעילות ומעודד בזבוז. אם קיבלנו את העקרון אז נשאר להתווכח רק על המחיר, אם לא, עדיף להתווכח על העיקרון. אני מניח שאנשים בשנות העשרים יותר מטומטמים מאנשים בשנות השלושים, לפחות בכל מה שנוגע להתנהלות אחראית עם כסף. צריך להפריד בין השאלה במה מאפשרים לחיילים להשקיע את כספם לשאלה האם כדאי/ראוי/צודק להגביל את ההשקעות שלהם. אם אתה מקבל את העיקרון ומעיר על חוסר צדק, אפשר יהיה (למשל) לאפשר להם להוציא את הכסף על הכשרה מקצועית, על בניית עסק חדש, בפנסיה, או לשחרר אותו אחרי גיל מסויים. אם העיה שלך היא עקרונית אם עצם ההגבלה של ההוצאה אז ההערה על חוסר הצדק לא נראית לי רלוונטית. זה לא באמת כסף שהולך לפח, זה שירות שלא קיבל תמורה נאותה. אני בכלל לא בטוח שחוסר היכולת לדעת את המחיר הוא בעיה, ואם כן היא נשמעת לי לא מהותית מספיק. האמת, אף אחד מהסעיפים האלה לא שיכנע אותי, אני מניח ומקווה שכולם מובנים מאליו לכל מי שדן בהצעה. אין לי דעה חזקה בנושא ואני מקווה שלמי שמקבל את ההחלטות יש מספיק מחקרים שמגבים את מה שהוא מחליט ואת היכולת לללמוד מהמימוש אם ועד כמה למחקרים האלה אסמכתאות במציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שהמדינה מכריחה אותנו לעשות את כל הדברים הללו, ואפשר לא להתכווח על העיקרון; מאידך, אפריורית אני מניח שפטרוניות היא לא טובה, ואני אשמח לראות מדוע במקרה קצה זה-או-אחר הפטרוניות עדיפה. לטעמי, כל הכרח שכזה צריך להיות בדחילו ורחימו, ולא בגלל תחושות בטן. אני ממשיך את פסק ההלכה של האדמו"ר המקומי: "חייבים שתהיה הסתברות "כמעט ודאית" להצלת מספר גדול של חיים כדי להשית הגבלה נוספת על האזרח שכבר היום מוגבל במאות תקנות וחוקים וסעיפים קטנים ותיקונים ותוספות וצוים ופקודות והוראות שעה ושאר ירקות". בנוסף, לא רק שאני לא מסכים שלוחם צעיר בן 21 הוא בזבזן באופן מובהק ממשוחרר טרי בן 23: בתוכנית המוצעת מי שלא ישרת כלוחם, מי שיהיה חייל עורפי וישתחרר - לא מוגבל כלל. באותו הגיל בדיוק המשוחרר הטרי יתחיל לקבל שכר מהבוס שלו, שכר אותו יוכל לבזבז על אותן זונות בתאילנד מבלי הגבלות טפשיות כלל (שלא לדבר על כך שיהיה לו את הזמן הפנוי לטוס לתאילנד...). דבר נוסף שניסיתי לומר הוא שגם אם אשתכנע ב- 100% שנכון מוסרית להגביל, עדיין לא בהכרח כדאי לעשות את זה משיקולים פרקטיים. הרי הגבלה זה בירוקרטיה, טפסים, מנגנון אכיפה, נסיונות עקיפה, שחיתות וכו'. דהיינו, אולי נעזור לחייל הפלוני לחסוך... אך תוך כך קידמנו שחיתות וקומבינות, ויצא שכרנו (המוסרי) בהפסדנו. לגבי הסיפא שלך, אני משוכנע בדיוק הפוך - שלמי שמקבל את ההחלטות יש בדיוק אפס מחקרים שמגבים את מה שהוא מחליט, והחלטות שכאלו נלקחות תוך שילוב של תחושת-בטן ואנקדוטה שסיפר עליה הבן של השכן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטרוניות היא לא טובה, אבל לפעמים היא הרע במיעוטו. אם זה המקרה או לא המקרה, אני לא יודע, ואני לא משוכנע שאתה יודע. כשאדם צעיר נורמלי מקבל משכורת הוא מוציא אותה: שכר דירה, אוכל, בגדים, תחבורה... אם המשכורת גבוה הוא גם ילך למסעדות וסרטים ואולי נופש קצר פעם או פעמיים בשנה. חייל מקבל לינה, אוכל ולבוש מהצבא, לרוב הוא במילא תקוע בבסיס אז אין מה לדבר על סרטים ומסעדות ואין מה לדאוג לגבי תחבורה. תן לחייל כזה משכורת חודשית, והוא "עלול" לחסוך אותה לטיול בתאילנד. ברור שלא בהכרח כדאי לעשות את זה משיקולים פרקטיים. מה שאני אומר זה שאולי כן, וזה לא כל כך פשוט לדעת את זה. לגבי הסיפא, אני מקוה שאתה טועה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |