בתשובה ליהונתן בר, 19/04/23 15:56
758766
אני מציע עוד היבט שגם אתה וגם האלמוני לא מתייחסים אליו, והוא במידת-מה יותר רגשי מכלכלי ''קר''. בהתלבטויות אם לבזבז עכשיו או לחסוך לעתיד, רוב האנשים מכירים בכך שעדיף לחסוך לעתיד, ובכל זאת מתפתים לבזבז עכשיו. במקרים רבים אנשים שמחים אם יש מבוגר אחראי שמכריח אותם או לפחות לוחץ עליהם לחסוך. כשמדובר בבני עשרים וקצת, לעתים קרובות המבוגר האחראי הזה הוא ההורים. מעבר לתפקיד הכלכלי והפרקטי של ההורים כאן, אולי זה חלק ממה שמכונן את האהבה המשפחתית. במקרה שלנו, המדינה לוקחת את התפקיד הזה, ואני חושב שקל לראות כאן את האמירה ''אני המדינה קצת אבא ואמא שלכם. שירתתם אותי, ואני אחראית עליכם ודואגת לכם. לא סתם, אלא יותר ממה שאני דואגת לבני השנתון שלכם האחרים, שלא שירתו''. ואם עד כאן אני לא מחרטט יותר מדי, אולי זה שווה משהו.
758800
"במקרים רבים אנשים שמחים"
טוב, זה פחות-או-יותר ההגדרה של פטרונות: "התנשאות, ניסיון לקבוע עבור מה טוב עבורו". כמובן שמיד עולה השאלה, האם האנשים באמת שמחים שמכריחים אותם לעשות דבר-מה, או שלא.
כמו בכל פטרונות, גם כאן יש את "אתה הרי תודה לי אחר-כך", יש את "כל המציל נפש אחת מישראל" וכו', יש את המרחק בין הרציונל ("לחסוך לעתיד") למציאות ("לחסוך אך ורק לתואר/דירה"), יש את הקבוצה שסובלת/נהנית מפטרונות ("חיילים צעירים") והקבוצה שלא ("אזרחים צעירים") ועוד. שים לב שבמקרה דנן - "המדינה המטיבה" (שאתה מנסה לייצג בהודעתך) לא מתנהגת באותה פטרונות כלפי אף אחד אחר: לא כלפי צעירים אחרים ולא כלפי עובדי מדינה אחרים, רק כלפי אותם חיילים שבכל מקרה משרתים במסגרת שירות חובה ואין להם ממש ברירה.

אני אישית מאמין שלקובעי המדיניות במדינה היקרה שלנו יש אצבע קלה מידי על הפן ה"דואג". אדרבה, אם המדינה עוד מנסה לגרום לאזרחיה לשרת בשירות משמעותי (או לפחות למנוע מהם להרגיש פראיירים), מוטב שתתנהג אליהם דווקא בפחות פטרונות ושתתעל את הדאגות שלה לנושאים שלא מתנגשים עם הרצון החופשי של אזרחיה, זה לא שחסר כאלו.
758808
ניסיתי לתאר שיקול שאני חושב שנעשה (אפילו אם לא במפורש), בלי לציין אם הוא טוב או רע - על זה אין לי דעה נחרצת.
זה שאין לי דעה נחרצת גם לנוכח הטיעונים הנכונים שלך זה בגלל שיש לי יותר סימפטיה מלך ביחס לפטרונות של המדינה כלפי אזרחיה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים