בתשובה לאריק, 15/05/23 15:56
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תזכורת: בשביל כבוד צריך לעבוד, ואם אתה לא מאמין לחיים חפר שאל את מיקי זוהר. ברצינות, "כבוד" זה לא משהו שאפשר לגייס בכוח לקידום רעיון כלשהו. לצערי הרב, גם אם הייתי יודע שגורל האנושות תלוי בזה לא הייתי יכול לרכוש כבוד לאמסלם, למשל או - בהקשר קצת אחר - למטורפים שפיסגת מאווהיהם היא לשחוט טלה בהר הבית בערב פסח. לזייף כבוד זה כנראה אפשרי, לפחות לתקופה מסוימת, אבל לתפרים יש נטיה להיפרם בכל מיני סיטואציות כפי שטופז וגרבוז הראו לציבור וורובנו נתקלנו גם בדוגמאות בסביבתנו הקרובה (או שאני היחיד שמוקף בגזענים מודחקים). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח מתכוון שאמסלם לא יוכל לרכוש את הכבוד ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיט. אני לא מאמין שנפלתי שוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה אני חצי מסכים עם אריק. חייבים להנמיך את מפלס הארסיות והרעילות של השיח הישראלי, אפילו אם הדבר יכפה בצורה מלאכותית. אני חושב שאין צורך בהערכה הדדית. נדרשת הפרדת כוחות. חיינו פה עשרות שנים, כאשר חובשי הכיפות התיחסו אלינו כאל עגלה ריקה ותינוקות שנשבו ואנו ראינו בהם שריד ארכאי שאוטוטו יעלם. ועולם כמנהגו נהג. מה שצריך, זה בדיוק ההיפך ממה שאריק חושב עליו. יש להרחיק את מחזיקי הדת מכל מגע עם חייהם של חילונים. לא עוד ''תבואו לשבת'', דברי תורה וברכות בכל הזדמנות. תנו לנו החילוניים לחיות את המסורת שלנו ע''פ הבנתנו ודרכנו והרחיקו עצמכם מכל עיסוק בעניינינו. ההגינות מחייבת שגם החילוניים יפסיקו להעמיד פנים שאכפת להם מה לומדים הילדים החרדים ומה הם מעוללים בהר מירון. הדרך להביא לימודי ליבה לחינוך החרדי אינה באמצעות שכנועים, דברי כיבושין, פקידים, חוקים ותקנות. הדרך היא להפסיק לשלם קצבאות לאוכלי חינם. האידיאל הוא שכל מגזר יחיה את חייו כאילו השני אינו קיים. ברור שזה מתווה דמיוני ובלתי אפשרי. אבל זה צריך להיות הכיוון כרגע ולא אינטגרציה של מגזרים שעושה רושם שהתחביב שלהם הוא לעלות אחד לשני על העצבים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצפה שתרחש כבוד לאמסלם או לסטרוק, אלא לאנשי האמצע. האנשים הרגילים, שחלק משמעותי מהזהות שלהם זה ''בית אבא'' עם הקידוש וההבדלה. הירקן בשוק, נהג המונית, השיפוצניק, המורה, וגם (יש פחות כאלה, אבל גם הם לא מעטים) המהנדס, איש שוק ההון וההייטקיסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל הפחות, צריך לחיות כאילו אין קשר בין הדברים. באופן אישי צריך לכבד כל אדם המכבד אותך, בלי הבדלי דת גזע ומין. באותה מידה אני צריך לכבד את האזרחים הערביים של מדינת ישראל, גם אם אני יודע שאינם בני עמי ואיני מוכן לחיות בקרבם ובודאי לא תחת שלטונם. נדמה לי שהמהפכה המשטרית היתה רוביקון שנחצה. גם אם היה לך אח, שהיית מגלה שבראש מעייניו איך לדפוק אותך ואיך להמציא סיפורי כזב (שלטון הבג''ץ) נגדך, היית מעדיף להתרחק ממנו לתקופת זמן משמעותית. אני מסתכל מעבר לחומה ומבחין שאין הרבה אהבה או הערכה, בין ארבעת השבטים שם. יחד עם זאת הקשר הפוליטי ביניהם ושיתוף האינטרס להדיר ולשדוד את המגזר הקטר, יוצרת ביניהם קשר פוליטי יציב למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר לאלה שבחרו את אמסלם להיות הנציג שלהם? על זה אני יכול לענות באופן בו אני נוהג לחתום על מכתבים מסויימים: "בכבוד הראוי..."1. אולי זאת בעיה פרטית שלי, אבל אני מתקשה לרחוש כבוד לחלקים גדולים בציבור, ושום האשמה בהתנשאות לא עוזרת לרפא אותי מהמחלה הזאת. הטיעון היחיד שלי להקלה בעונש הוא שאני גם לא מצפה מהם לרחוש כבוד כלפי; אני רק רוצה שיניחו לי לחיות את חיי במינימום הפרעות. ____________ 1- אילוסטרציה: "מר מגל, אני מוצא את מנהגך לשקר בריש גלי מתועב ומעורר סלידה. עצם העובדה שאתה נזקק לשקרים מעידה על חולשת העמדה אותה אתה מנסה לקדם - מי צריך לשקר אם האמת תומכת בעמדתו? - ואני יכול רק לקוות שציבור צופיך יבין זאת מתישהו, אם כי נראה שזאת משאלת לב חסרת בסיס. בכבוד הראוי, שכ"ג " |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |