|  | 
 |  | ||
| 
 | ||||
|  | מקריאה שניה ושלישית אני מתקשה להבין למה 'דחפתי' את המונח הלא רשמי של 'להטביזם' בין 'הליברליזם' ו'ההומיניזם'. אם לפני 20 שנה תליית דגל גאווה - לפחות כאן בירושלים - היה מחזה נדיר, כיום אני יכול לספור בכל בניין בשכונה חילונית או מעורבת לפחות כמה וכמה דגלי גאווה. יחד עם זאת, האם מחזה שבו 2 גברים מתנשקים ברחוב יהיה מקובל ויכיל את אותה סובלנות ופתיחות שיש כלפי זוגות סטרייטים? |  | 
|  |  | 
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא | 
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
|  RSS מאמרים |
			כתבו למערכת |
			אודות האתר |
			טרם התעדכנת |
			ארכיון |
			חיפוש |
			עזרה |
			תנאי שימוש והצהרת נגישות | © כל הזכויות שמורות |