בתשובה להפונז, 04/06/23 2:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
באיזה סולם אתה מודד את רמת התלמידים? אני חושב שאחד הקריטריונים החשובים ביותר לאיכות התלמידים, אם לא החשוב שבהם, הוא רמת תחושת המסוגלות שלהם. זו מוקנית להם גם על ידי ההורים וגם על ידי הסביבה. מורה טוב יכול להקנות לתלמידיו תחושת מסוגלות שהוריהם לא נתנו להם1, ולא חסרים סרטים על זה. _________________ 1 בטח כבר הזכרתי את זה בעבר- ליד סניף איקאה שמעתי במו אזני אמא אומרת לילד שלה- לא נקנה את השולחן הזה כי לא נצליח להרכיב אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני אקח את זה צעד הלאה- הואיל והגדלת התקציבים המהותית למערכת החינוך בעשור ומשהו האחרונים לא נראה שהניבה תוצאות מדידות כלשהן. והואיל ותחושת מסוגלות גבוהה היא אבן יסוד בהצלחה. על כן מערכת הלימודים זקוקה להזרקה של "התפתחות אישית", למורים ולתלמידים כאחד. אפשר להתחיל כפיילוט שבו אלון אולמן, נניח, מלווה בי"ס יסודי בעל ציוני מיצ"ב נמוכים מהפריפריה - את המורים, התלמידים וההורים. ובודקים בכמה מצבו השתפר אחרי שנתיים. אז נכנסתי לאתר של אלון אולמן ובאמת יש שם תכנית לבתי ספר ש 15,000 תלמידים כבר למדו אותה. עכשיו כל מה שצריך זה למדוד את ההצלחה שלה (תוצאות מיצ"ב לפני ואחרי) וככל שההצלחה מוכחת להפעיל אותה בכל בתי הספר, ולכל הפחות באזורים חלשים1. _______________ 1 בהתחלה כתבתי "מוחלשים" אבל זה הגעיל אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נגיד אותה תחושת מסוגלות שדיברתי עליה- האם המורים של פעם העניקו לתלמידים תחושת מסוגלות שההורים שלהם לא הצליחו להעניק להם? האם ההורים של היום מעניקים לילדיהם יותר תחושת מסוגלות ובית הספר חונק אותה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין את הלולאה הלוגית שלך. אני דיברתי על רמת התלמידים האפריורית, מול מה שבית הספר נתן להם. אתה מערבב את מה שבית הספר נתן עם רמת התלמידים, זו לולאה לא מתכנסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אומר שהתוצאות של התלמידים היום פחות טובות מפעם, למרות שרמתם (בכל פרמטר) גבוהה יותר. אני בוחר את פרמטר המסוגלות. כשאני מציב "מסוגלות"1 במה שאמרת אני מקבל- התוצאות של התלמידים היום פחות טובות מפעם למרות שרמת המסוגלות שלהם גבוהה יותר. כלומר- ההורים והסביבה של היום מעניקים לילדים מסוגלות גבוהה יותר מפעם, אבל איכשהו בית הספר מצליח להרוס להם. האם אתה מסכים עם המשפט האחרון? _____________ 1 סוג של אמונה בעצמך וביכולותיך. ע"ע הקטר הכחול שיכול [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע למדוד רמת מסוגלות של ילד שעולה לכיתה א'. אני יודע למדוד מעמד סוציו אקונומי, השכלת הורים, עשירון כלכלי, אינטלגנציה (ברמה כלשהי), מבחנים לאומיים כאלה ואחרים (מיצב, מפמר, מחוננים), ילדים מבתים בעייתיים וכן הלאה. וכמובן - השקעה של הורים בחוגים/מורים פרטיים/הכשרות חוץ בית-ספריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה אחד הפרמטרים החשובים להצלחה. וודאי יש דרך למדוד אותו, ובטח מישהו כבר מדד. בכל זאת הסוציולוגיה קוראת לעצמה מדע. אגב- מחצית מהמיצ''ב עוסקת באקלים הלימודי בבית הספר. לא במפתיע יש מתאם גבוה בין ציוני בתי הספר בשני הפרקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה גודל לא מדיד עבור ילד בכיתה א'. אבל הפרמטרים האחרים דוקא כן מדידים ומסןרתית דוקא מראים מתאם להישגים בלימודים. לכן כל כך מאכזב ומפתיע כשהמערכת הנוכחית מצליחה לקלקל אפילו את המתאם הזה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |